בית משפט השלום בתל אביב, הרשיע לאחרונה בעל כלב, לאחר שכלבו נשך בעלת כלב אחרת ופצע אותה בחוף הים בהרצליה.


לפי כתב האישום, בספטמבר 2009 הגיע לחוף הים בהרצליה, בשעות אחר הצהריים, בעל הכלב, והתרחץ בים, כאשר כלבו מתרוצץ בחופשיות על החוף. באותה שעה, טיילה להנאתה המתלוננת יחד עם בן זוגה וכלבה על חוף הים.


כאשר הבחין הכלב בכלבם של בני הזוג, שהיה קשור ברצועה, הוא התנפל עליו והם החלו להתקוטט ביניהם. המתלוננת ניסתה להפריד בין הכלבים, אך במקום להביא להרגעתם, היא ננשכה על ידי הכלב התוקפני בשוק רגלה השמאלית.


בעקבות הנשיכה, הובהלה המתלוננת למיון בבית החולים, שם תפרו לה את החתך העמוד באורך 1.5 ס"מ בהרדמה מקומית, ואף קיבלה המשך טיפול באנטיביוטיקה.


לטענתה, הנאשם כלל לא היה קרוב לכלבו, ושהה באותה העת במים, בעוד כלבו מסתובב בחופשיות ללא רצועה. כאשר הוא הבחין באירוע, יצא מהמים ותפס את הכלב. לגבי הנשיכה, אמר הנאשם למתלוננת כי לא קרה לה שום דבר, למרות שדם רב ניגר מרגלה.


יתרה מכך, טענה כי הוא מסר לה את מספר הטלפון שלו כשהוא טוען ששמו "אלי", אולם כאשר התקשרה אליו מספר פעמים במהלך חודש שלם, בתחילה ניתק את הטלפון, לאחר מכן ענה וטען שזו טעות במספר וכי אינו יודע במה מדובר, ועוד. המתלוננת לא וויתרה והצליחה לבסוף לאתר את שמו האמיתי, והגישה נגדו תלונה במשטרה.


בן זוגה של המתלוננת העיד אף הוא בבית המשפט, וטען כי בעל הכלב זלזל מאוד בפציעתה של זוגתו, גיחך לעברה וטען כי "זו רק שריטה". כמו כן, חיזק את דבריה של בת זוגו וטען כי הנאשם שהה בתוך המים בעוד כלבו הסתובב ללא רצועה וללא זמם על החוף.


הנאשם: מדובר בשריטה קלה בלבד על ידי אחד מהכלבים


מנגד, הכחיש הנאשם את טענותיה וטען כי באותו הזמן עמד על החוף, כשהוא מחזיק את כלבו ברצועה וצופה בבנו אשר גלש במים. לטענתו, כלבו לא תקף את המתלוננת, אלא ביקש לשחק עם כלבה. לאחר דקות ספורות החליט אחד מבני הזוג להפריד בין הכלבים, למרות שלא היה צורך בכך, ולפתע הוא שמע את המתלוננת צועקת, כאשר היא מראה לו את רגלה. לדבריו, הוא לא ראה דבר, לא פציעה, לא דם ולא סימני נשיכה.


לטענתו, היה מדובר בשריטה קטנה, כאשר כלל לא ברור איזה כלב שרט אותה, ובכל מקרה לא נגרם נזק ממשי למתלוננת.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט כי גרסתה של המתלוננת מתיישבת היטב עם גרסת בן זוגה, ושתיהן יחד מהוות עדות עקבית ומהימנה, שלא בדומה לגרסת הנאשם אשר היתה מלאת סתירות והכחשות. לדבריו, המתלוננת ובן זוגה לא הגזימו בתיאורם, וציירו תמונה ברורה והגיונית של ריב תמים בין כלבים אשר הוסלם במהירות, כאשר המתלוננת בעצמה טענה כי נשיכת הכלב לא היתה כתקיפה מכוונת אלא נגרמה בטעות במהלכו של הריב כאשר הכלב ביקש למעשה לנשוך את כלבה, עליו הגנה.


יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית


כמו כן, עמד השופט על הכחשותיו של הנאשם בבית המשפט, וזאת למרות שהודה בחלק מן העובדות בחקירתו הראשונית. עוד קבע כי הזלזול שהפגין כלפי פציעתה של המתלוננת, שאין חולק כי נגרם לה חתך עמוק אשר היה כרוך בדימום כבד, אינו ראוי, ומחזק את הסברה כי טענותיו לאורך כל ההליך המשפטי אינן מדויקות ואינן מתיישבות עם השכל הישר.


על כן, קבע השופט כי עלה בידי התביעה להוכיח מעל לכל ספק שהאחריות על האירוע מוטלת על הנאשם, אשר הפר חובת זהירות כלפי ציבור המתרחצים כאשר נכשל בהשתלטות על כלבו, והתיר לו להסתובב בחופשיות על החוף, בקרבת ילדים ומתרחצים אחרים, ללא זמם וללא רצועה.


לפיכך, הרשיע אותו בית המשפט בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה.


ת"פ 15286-01-13