בית משפט השלום בתל אביב חייב בשבוע שעבר (יום ג') את עיריית תל אביב בתשלום פיצויים לאדם שנפצע מתורן חלוד שבראשו דגל אדום אשר הוצב בתוך הים בחוף הצוק.


לפי כתב התביעה, הגיע התובע לחוף המדובר ביוני 2011, בשעת צהריים. באותה העת הוצבו דגלים אדומים על החוף וכן במימי הים, המתירים את השחייה, אולם תחת מגבלות מסוימות. חלק מהדגלים הונחו בראשם של תרנים אשר היו עשויים מברזל, והוצבו בתוך המים לצורך סימון השטח המותר ברחצה.


בעת ששחה להנאתו, יחד עם חבריו, נחבל התובע פתאום בראשו מאחד מתרני הברזל. לטענתו, תורן הברזל היה חלוד מאוד, והוא נאלץ לפנות לבית החולים עם חתך עמוק בראשו. עקב פציעתו, הוא נזקק לתפרים בראשו, ונגרמה לו צלקת גדולה.


בתביעתו, טען כי האחריות על התאונה חלה על עיריית תל אביב, מפעילת החוף. לדבריו, העירייה התרשלה כלפיה תושביה, והפרה חובת זהירות מושגית. עוד לטענתו, על העירייה קמה החובה להציב דגלים בתוך המים רק כאשר מדובר בדגל שחור המזהיר מרחצה בים, ולא על דגלים המתירים אותה. כיוון שלא עשתה דבר על מנת להימנע מנזקים ותאונות כפי שנגרמו לו, חייבת הנתבעת בתשלום פיצוי.


לתמיכה בטענותיו, זימן למתן עדות את בן דודו ששהה איתו בעת האירוע. לפי עדותו, התובע נתקל במפתיע בתורן הברזל ומיד החל לרדת דם רב מראשו, והוא הובהל לבית החולים. כמו כן, העיד כי הברזל היה מלא חלודה. התובע אף הפנה את בית המשפט לעדותו של עד מטעם ההגנה אשר טען בחקירתו כי העירייה מודעת למצבם העגום והחלוד של התרנים, וניסתה במשך שנים למצוא פתרון לבלאי זה, אולם ללא הצלחה.


עיריית ת"א: התובע היה צריך לשים לב לסכנה


מנגד, טענה העירייה כי אין לתובע להלין אלא על עצמו, וכי הוא נכנס למים ונצמד לשטח המסוכן שהיה תחום בדגלים המדוברים ועל כן, אין כל עילה לתביעה נגדה, ואין מקום לחייב אותה בפיצויים. כמו כן, טענה העירייה כי מאחר ועשתה מאמצים רבים למצוא פתרונות לבעיית החלודה, ולא עלה בידה למצוא פתרון כזה, אזי היא פטורה מאחריות, ואינה יכולה להיחשב כמי שהפרה חובתה כלפי תושביה.


בנוסף, טענה הנתבעת, כי ממילא לא היתה לה ברירה אלא להציב את הדגלים במקום זה, על מנת לתחום את השטח המותר לרחצה, וכי מדובר בסיכון סביר שעל התובע היה לקחת בחשבון.


לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, קבע השופט כי הוא מקבל את גרסתו של התובע במקרה זה, וכי עלה בידו להוכיח כי לא מדובר ב"סיכון סביר". בנימוקיו להחלטתו, טען השופט כי הימצאות עמוד חלוד העשוי מברזל בים בו מתרחצים אנשים, איננו סיכון טבעי, אלא עצם זר אשר הוצב בידי אדם.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לפיכך, העירייה הייתה צריכה לצפות בהתאם את הסכנות הטמונות בהצבת תורן שכזה, ובוודאי שלא להתחמק מאחריות. כמו כן, עלה בידי התביעה להוכיח כי העירייה לא עשתה די בכדי למנוע את הסכנה. כך למשל, לא מיגנה את התורן, באופן כזה שגם אילו היה נפגע התובע לא היה נגרם לו חתך רציני כל כך; וכך למשל יכולה היתה להתריע בפני המתרחצים על הסכנה שטמונה בהתקרבות לדגלים, הן באמצעות כריזה, והן באמצעות הצבת שלטים על החוף.


מאחר ולא עשתה דבר מאלה, הפרה העירייה את חובת הזהירות כלפי קהל המתרחצים, והיא אחראית לפצות את המתרחץ הפצוע בגין פציעתו.


יחד עם זאת, הטיל השופט אשם תורם על התובע בשיעור של 20%, וזאת מאחר והוכח כי הוא היה מודע להימצאותם של אותם תרנים בתוך המים, ועדיין בחר להתרחץ קרוב אליהם ,כאשר יכול היה לשחות בשטח הרחב שנמצא ביניהם.


לאחר בחינת הנזק, וקביעת אחוזי נכות צמיתה לתובע בשיעור של 10%, חייב השופט את עיריית תל אביב בתשלום פיצוי בסך 42 אלף שקלים. עם ניכוי האשם התורם, בשיעור של 20%, נותרו לתובע 33,600 שקלים כפיצוי על נזקיו.


כמו כן, חויבה העירייה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקלים.


ת"א 58374-07-12