בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, פסק השבוע (יום א') לטובת צעיר שביקש לטוס לנופש באילת, אולם עקב תקלה טכנית נאלץ להמתין שעות רבות בנמל התעופה. בית המשפט חייב את חברת ארקיע בפיצויים לתובע.
באוגוסט 2012, הזמין התובע חבילת נופש זוגית באילת, שכללה אירוח על בסיס פנסיון מלא בבית מלון וכן טיסות הלוך ושוב מנמל התעופה "שדה דוב" על ידי חברת ארקיע. עבור החבילה שילם התובע סכום של 3,404 שקלים.
וכך, ביום הטיסה המיועד, הוא הגיע עם בת זוגו לנמל התעופה בשעת בוקר מוקדמת, כאשר הם אמורים לנחות באילת ולהתחיל את חופשתם המיוחלת כבר בשעה 7:35. אולם, בשעה 5 בבוקר, התקשרו נציגי חברת "ארקיע" לתובע ובישרו לו כי עקב תקלה טכנית במטוס, הם נאלצים לדחות את מועד הטיסה לשעה 13:45. התובע, שכבר היה בנמל התעופה, נאלץ להמתין זמן רב בנמל עד לטיסה.
בתביעתו, טען כי כתוצאה מהאיחור הוא וזוגתו הפסידו כחצי יום נופש, בו יכלו לטייל ולבלות, וכן הפסידו 2 ארוחות במלון, עליהן שילם במסגרת החבילה. כמו כן, טען כי מגיע לו פיצוי בגין עוגמת נפש, הן על תוצאות האיחור, והן על השהייה הממושכת בנמל התעופה.
התובע ביסס את התביעה על הוראות "חוק התובלה האווירית" שם נקבע כי על חברות התעופה לפצות את הנוסעים בכל מקרה של עיכוב או ביטול הטיסה. לפיו, מאחר והחברה ממונה ואחראית על תחזוקת המטוס, עליה לשלם פיצוי לנוסע.
מנגד, טענה חברת התעופה כי היא לא היתה יכולה לצפות את התקלה, וכי נאלצה בלית ברירה לעכב את הטיסה עד לתיקונו המלא של המטוס. בטיעוניה, הפנתה הנתבעת את בית המשפט לחוזה התובלה אשר נשלח לתובע במעמד ביצוע ההזמנה, שם מצוין במפורש כי החברה אינה ערבה לזמנים הנקובים בכרטיס הטיסה, אולם היא תעשה ככל שביכולתה לעמוד בהם. וכך עשתה.
כמו כן, עם גילוי התקלה היא פעלה באופן נמרץ לתקנה, ואף חילקה לנופשים הממתינים מזון ומשקאות. עוד טענה כי ברגע שנודע לה על התקלה היא הפעילה נציגים שיתקשרו לנוסעים כבר בשעה חמש בבוקר, אולם התובע הגיע מאוד מוקדם לנמל, ולכן נאלץ להמתין זמן רב.
עוד טענה החברה כי לפי חוק שירותי התעופה, שנכנס לתוקף ממש ביום הטיסה באוגוסט 2012, נקבע כי לא יינתן פיצוי בטיסות פנים ארציות, וכי החוק אליו התייחס התובע קובע כי החברה אינה מחויבת בפיצוי במידה והיא נוקטת בכל האמצעים על מנת למנוע נזק לנוסעים.
התובע: כל מה שקיבל היה קופון לקפה ומאפה
התובע התייחס לטענות החברה, וטען כי כל מה שקיבלו היה קופון לקפה ומאפה, וכאשר ביקשו לאכול נאלצו לקנות מזון מכספם הפרטי. כמו כן, טען כי התקשו השניים לשבת במקום הצפוף זמן רב, כשהם מוקפים בנוסעים אחרים, עצבניים ונרגנים. לטענתו, מדובר בחופשה קצרה ביותר בת שלושה ימים, ועל כן הרגיש כאילו "הלך יום שלם".
התובע סירב לפיצוי בדמות הנחה של 15% ברכישה של חבילת נופש נוספת בארץ, בטענה כי הוא לא נוהג לצאת הרבה לחופשות ואף לא נראה לו שמן הראוי להעניק לו הנחה בעבור הזמנה נוספת של נופש, לאחר שנכווה כל כך מהנופש האחרון אליו נסע. לסיום, פנה התובע לבית המשפט וטען כי הוא אמנם לא מוגן תחת חוק כלקוח, אולם לדעתו הוא צריך לקבל פיצוי לפנים משורת הדין.
בבואה לדון בפסק הדין, התייחסה השופטת לחוק שירותי התעופה, אליו הפנתה הנתבעת בטענותיה, וקבעה כי בחוק מצוין מפורשות כי נוסע זכאי להשבת התמורה או לכרטיס טיסה חלופי בכל מקרה בו חל עיכוב של למעלה מחמש שעות ופחות משמונה שעות. כמו כן, כשנה לאחר מכן, נקבע כי הפיצוי יעמוד על סך 250 שקלים על איחור של שלוש שעות לפחות. חוק זה מתייחס גם לטיסות פנים ארציות.
יש לך שאלה?
מימוש זכויות נוסעים עקב עיכוב בטיסה או עקב ביטול טיסה
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
בנוסף, קבעה השופטת כי היא מקבלת את טענת התובע לגבי יחס החברה לנוסעים, וכי הם המתינו כחצי יום בנמל תעופה קטן וצפוף, בחברת נוסעים עצבניים, כשהם מצופים לשבוע מקפה ומאפה. כל זאת, לאחר ששילמו עבור 2 ארוחות במלון שלא קיבלו בסופו של דבר.
לפיכך, קבעה השופטת כי על החברה לפצות את התובע עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו, ובגין הפסד הארוחות, בסך כולל של 900 שקלים, וכן חייבה את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך 300 שקלים.
ת"ק 2946-07-13