בית משפט השלום בתל אביב, דחה בשבוע שעבר (יום א') את תביעתו של אדם אשר נסע לאוקראינה בעקבות הצטרפותו לאתר היכרויות, וחזר מאוכזב וללא כלה. השופטת דחתה תביעתו נגד האתר, וציינה בפניו כי הנשים אינן חפץ, והן רשאיות לסרב לפגישה עמו.


לפי כתב התביעה, ביקש התובע להפיג את בדידותו, למצוא את אהבת חייו ולהקים משפחה. לשם הגשמת חלומו, הוא נרשם לאתר אינטרנט המציע פגישות עם נשים אוקראיניות לשם נישואין. וכך, ביולי 2010, הוא יצר קשר עם בעל האתר, וסיכם עמו כי הוא ייסע לאוקראינה לפגוש את אותן נשים שראה באתר, ושם, ככל הנראה, יכיר את אשתו לעתיד.


כחודשיים לאחר מכן, פגש התובע את נציגת האתר באוקראינה, והיא סידרה עבורו מספר פגישות. אולם, לאחר שמונה ימים במקום, הוא החליט לחזור לארץ, כאשר הוא מאוכזב הן מהנשים שהוצעו לו, והן מהמספר הקטן של הפגישות לטענתו. עם חזרתו לארץ, הגיש תביעה נגד בעל האתר בגין הפרת הסכם ועוגמת נפש בסך 100 אלף שקלים.


התובע: האתר הבטיח מפגשים עם כשלושים נשים שונות


בתביעתו, טען התובע כי באתר הובטחו לו, לא פחות מ-30 מפגשים עם נשים שונות, ובעל האתר בעצמו הבטיח לו כי יוכל לפגוש בכל אישה בה יחפוץ. אולם, מהר מאוד הטיל ספק בכך שהנשים המוצגות באתר, הינן באמת הנשים המוצעות על ידו, והוא נפגש בסך הכל עם 6 נשים לאורך 8 ימים תמימים.


יתרה מכך, לטענתו, הוא אף נאלץ לשלם על המפגשים, לממן את הגעתן של הנשים ואת הארוחות שאכלו. כמו כן, לדבריו, למרות שהובטחו לו בין 3 ל-4 מפגשים עם נשים שונות בכל יום, וכי הוא יכול לפגוש בכל אישה שירצה, בפועל לא ניתנה לו כלל בחירה במי לפגוש, וחלק מהנשים שביקש לראות אף דחו את הפגישה עמו, או סירבו להגיע.


לפיו, הוא נפל קורבן למרמה, כאשר הנתבע השלה אותו, ושיקר לו בדבר ההיצע הרחב. כמו כן, טען כי הוא זכאי לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, וכן בגין הסכומים הרבים שהוציא בנסיעתו לאוקראינה.


מנגד, טען הנתבע כי מלכתחילה דרישות התובע לא תאמו את ההסכם, וכי הוא ביקש לפגוש נשים צעירות מאוד. לטענתו, הוא ציין בפניו כי יוכל להיפגש אך ורק עם נשים בוגרות יותר, גרושות עם ילדים. לדבריו, התובע הסכים לתנאים, ולפיכך הנסיעה הוסדרה למענו.


עוד לדבריו, כאשר הגיע התובע למקום, הגיעה נציגת האתר והסיעה אותו לדירה במרכז העיר, ואף ליוותה אותו לאורך כל שעות היום. כמו כן, ניתנו לו שירותי אינטרנט על מנת שיוכל להיות בקשר בשיחות ווידאו צ'ט עם הנשים שביקש להכיר.


לפיו, הוא הבהיר לתובע כי הפגישות יתקיימו לאחר שהנשים יסיימו יום עבודה או לימודים, בשעות הערב, וכי בכל ערב יתקיימו כשתי פגישות לכל היותר. כמו כן, ביקש ממנו במהלך השבוע לנסות ולהתמקד באישה אחת, על מנת שהמפגשים יובילו למערכת יחסים רצינית שתוביל לנישואין.


ההגנה: הנשים אינן חפץ שניתן להראותו לפי פקודה


במקום זאת, בחר התובע לראות עוד ועוד נשים, בעיקר צעירות מאוד, כשהוא מתעלם מהזמן ומההוראות שניתנו לו. לבסוף, נראה כי הוא שם עינו על בחורה אחת, כבת 23 גרושה עם ילדה, והוא אף הציע לה להינשא לו. אולם, הוא התחרט על כך באותו היום, וביקש לראות נשים נוספות.


לדברי הנתבע, אותן נשים אינן שייכות לאף אדם כחפץ שניתן להראותו בכל עת, אלא מדובר בנשים עצמאיות, אשר עובדות ולומדות, וזכותן המלאה לסרב להיפגש עם אדם אחר.


בבואה לדון בפסק הדין, לאחר שמיעת טענות הצדדים, ביקשה השופטת לבדוק ראשית האם נחתם הסכם ביניהם והאם התקיימה הפרת חוזה או מעשה מרמה כפי שטען התובע. לאחר בחינת הראיות, נמצא כי חוזה לא נחתם, אלא בעל פה, ולא הוכח על ידי התובע כי הובטחו לו התנאים להם טען. על כן אין לחייב את הנתבע בפיצויים עבור מרכיב זה.


כמו כן, קבעה השופטת כי אף מדברי התובע בעצמו ניתן להסיק כי ידע שיש סיכוי שלא יצליח להינשא שם, וכי לא בהכרח ימצא כלה. אולם לטענתו, היה כמעט בטוח, לאור ההיצע שהובטח לו.


לדברי השופטת, אין להטיל אחריות בגין אכזבתו על בעל האתר, בעיקר כאשר עלה בידו להוכיח כי הודיע לתובע על כך שהפגישות נערכות רק בערב, וכי לא יוכל להיפגש עם יותר משתי נשים בערב אחד.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום דיני חוזים / הסכמים


כמו כן, קיבלה השופטת את טענותיו של בעל האתר, לגבי הפצרתו בתובע שיתמקד בנשים בוגרות, אשר יתאימו לו יותר, וינסה להתמקד באישה אחת, וכן את הטענה כי התובע ביקש לראות עוד ועוד נשים, כולן צעירות מאוד, למרות שכבר שם עינו על אחת מהן, כאשר הוא בעצמו טען במהלך המשפט כי ביקש לראות "עוד אפשרויות".


לבסוף, קבעה השופטת כי אין מקום לפצות את התובע, וכי גם אם בעל האתר לא היה עומד בהתחייבותו, מה שלא הוכח, עדיין לא ניתן היה להאשים אותו באי הגשמת חלומו להינשא לאישה צעירה ואוקראינית. התובע חויב בהוצאות משפט בסך 3,500 שקלים.

 

ת"א 44946-12-10