בית משפט השלום בירושלים דן בשבוע שעבר (יום ה') בתביעה שהגיש צעיר אשר הותקף על ידי צעיר אחר לאחר תאונת דרכים. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע פיצויים לתובע בגין הנזקים.


לפי כתב התביעה, בפברואר 2011, כאשר ביצע התובע פנית פרסה, רכב שנסע מאחוריו שפשף את חלקו האחורי של מכוניתו. כאשר הבחינו בפגיעה, עצרו הנהגים את המכוניות באמצע הכביש, ויצאו מהרכב כדי להחליף פרטים. בעת שיצא התובע מרכבו, הבחין ברכב נוסף שעצר לידם, ממנו יצא בחור צעיר, שלאחר מכן התברר כבנה של נהגת הרכב הפוגע.


כאשר התקרב לעברו, החל בנה של הנהגת לצרוח לעבר התובע ולקלל אותו, כאשר הוא מאשים אותו על אופן נהיגתו. חייל מג"ב שעצר גם הוא במקום, ביקש מהשניים שימשיכו בנסיעתם מאחר והם מפריעים לתנועה, אולם הנתבע לא שעה לבקשתו, ולא התייחס אליו. כאשר התובע בעצמו פנה אליו וביקש ממנו להניח לו ולאמו לברר את העניין ביניהם, הטיח אגרופו בפניו.


התובע התעלף מיד ואיבד את הכרתו כשהוא נופל על מכסה המנוע. כתוצאה מהאגרוף שחטף, התנפח אפו, ונשברו לו שתי שיניים קדמיות. כשהתעורר וניסה לעמוד, הטיח בו הנתבע מכה נוספת והפילו ארצה.


התובע רצה לברוח מהמקום ולהגיע לתחנת המשטרה להגיש תלונתו, אך ברגע שניסה להתקרב לרכבו, יצאו מתוך רכב הצעיר שתי נשים, אשתו וגיסתו, כשהן צועקות לעברו, ומנסות לפתוח את הדלתות לאחר שהצליח במאמץ רב להיכנס למכוניתו. לבסוף, הגיעו מאבטחים למקום, הנשים הורחקו והנתבע נלקח לתחנת המשטרה.


בתביעתו, טען כי בעקבות האירוע הוא נאלץ לבצע השלמת שן וכי הצעת המחיר עבור הטיפולים הנוספים בגינו, עומדת על כמאה אלף שקלים. כמו כן, ביקש לקבל פיצויים עבור עוגמת הנפש וכן פיצוי עונשי בהיותו נפגע עבירה. את תביעתו העמיד על סך כולל של 200 אלף שקלים.


הנתבע: התובע הוא התוקף ולא הקורבן


מנגד, הכחיש הנתבע את טענות התביעה מכל וכל, וטען כי התובע סילף את הדברים, והוא זה אשר הותקף על ידו, כשהוא מקלל אותו נמרצות. לטענתו, לא מדובר בקורבן עבירה, אלא בתוקף בעצמו. עוד טען כי הוא בסך הכל ביקש לבוא לעזרתה של אמו, וכאשר ביקש מהתובע את פרטיו האישיים, הוא החל לתקוף אותו, כשהוא מקלל ודוחף אותו.


בנוסף, טען כי הפגיעה עליה התלונן התובע כלל אינה קשורה אליו, והוא פנה לרופא רק ארבעה ימים אחרי קרות האירוע, ולכן אין לדעת ממה נפצע במהלך ימים אלו. לאור זאת, ביקש להטיל עליו אשם תורם בשיעור של 100%.


לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, התגלה כי את השן הקדמית שבר התובע בהיותו כבן 16, והוא עבר מאז 2 השלמות. גם עכשיו, לאחר התאונה עבר השלמה, ששוויה הוערך בכ-200 שקלים. השופטת לא קיבלה את טענת המומחה מטעם התביעה, שטען כי נדרש לו כתר חרסינה בעלות של 5,000 שקלים בגין התאונה.

 

יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


יחד עם זאת, קבעה כי היא מקבלת את עדות התובע ואשתו על התרחשות התקיפה, ולעומת זאת לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי הוא הותקף, ועדותו היתה בלתי אמינה ומלאת סתירות. כך למשל, כאשר נלקח לחקירה בתחנת המשטרה, טען כי הכה את התובע באגרופו פעם אחת, ואחר כך טען כי לא הכה אותו כלל, אלא ביקש להגן על עצמו מתקיפה. כמו כן, התייחסה השופטת לעובדה כי הנתבע נחקר תחת אזהרה, ושוחרר בערבות לאחר חקירתו, וכן לא נראה כי הוא נפצע או נחבל בעקבות האירוע. לעומתו, התובע שוחרר מיד לאחר החקירה, שבוצעה ללא אזהרה.


לפי כל אלה, קבעה השופטת כי היא מקבלת את גרסת התובע בנוגע להתרחשות האירועים, אולם פסקה לו סכום נמוך בהרבה מזה שדרש, לאחר שציינה כי מדובר בסכום מופרז.


לבסוף, חייבה השופטת את הנתבע בפיצויים לתבוע בסך 15 אלף שקלים, בצירוף 800 שקלים על טיפולי השיניים. כמו כן, הוא חויב בהשבת עלות של חוות דעת המומחית בסך 7,720 שקלים וכן 5,500 שקלים בגין אגרה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.


ת"א 44049-05-11