אישה אשר הותקפה במאפיה בה עבדה, הגישה תביעה נגד שתי התוקפות לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, לאחר שהן הורשעו בהליך פלילי בעניין. השבוע הותר לפרסום כי בית המשפט קיבל את תביעתה ופסק לה פיצויים בסך 40 אלף שקלים.
לפי כתב התביעה, במאי 2006, בעת שעבדה במאפיה בבעלותו של בנה, הגיעו למקום כלתה לשעבר, שהיתה נשואה לבנה האחר, ואמה של הכלה. התובעת, שעבדה לבדה באותה העת, הותקפה על ידי הנשים, כשהן שוברות את חלון הוויטרינה, מעיפות מגשים לכל עבר, צורחות ומקללות אותה. כל זאת, לאור סכסוך ישן ביניהן ולעיני באי המאפיה ועוברי אורח.
התובעת המבוהלת התקשרה מיד למשטרה בחשש פן יפגעו בה פיזית, ולאחר שעזבו את המקום היא התמוטטה, והובהלה לבית החולים כשהיא לוקה בלבה וסובלת מאירוע מוחי. היא אושפזה בתחילה במחלקת טיפול נמרץ, לאחר מכן עברה ניתוח השתלת "סטנט" בליבה, ושוחררה לביתה 9 ימים אחר כך.
בעקבות האירוע הוגש כתב אישום נגד התוקפות, שהודו במעשים והורשעו בעבירות התקיפה.
לטענת התובעת, היא לקתה בהתקף לב, כמו גם באירוע המוחי, בעקבות האירוע, ועל כן על התוקפות לפצות אותה. כמו כן, לטענתה היא הפסיקה לעבוד לאחר התקיפה, היא מטופלת בטיפול תרופתי, ואף נקבעה לה נכות בשיעור של 25%.
ההגנה: האישה מבוגרת וחולה במחלות לב
מנגד, טענו הנתבעות כי הן כבר הורשעו בעבירות ואין מקום לבקש מהם לשלם שוב על מעשה שכבר נשפטו עליו. כמו כן, לטענתן מדובר באישה מבוגרת וחולה, הסובלת בין היתר מסוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב, ועל כן, סביר כי מצוקתה לאחר האירוע נבעה ממחלות קודמות אלו, ולא מהתקיפה כפי שהיא טוענת.
בנוסף, טענו הנתבעות כי התובעת מפריזה ומגזימה בתלונותיה, וכי היא חזרה לעבוד במאפייה של בנה במשרה מלאה. עוד טענו כי גרסתה מלאת סתירות ואי דיוקים והיא אף הסתירה תלושי שכר שקיבלה, על מנת להציג מצג שווא לפיו היא אינה יכולה לתפקד.
לאור הזמן הרב שעבר מקרות האירוע ועד להגשת התביעה, הורה בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו אשר יבדוק את מצבה הרפואי של התובעת, ויחווה דעתו בנוגע לקשר הסיבתי בין האירוע למצבה הבריאותי.
בחוות דעתו, טען הרופא כי למרות שישנם אי דיוקים ואי התאמה בין תלונותיה לבין הממצאים הרפואיים של התובעת, הוא מסכים בכל זאת לקביעתו של המומחה הרפואי מטעמה, וקובע לה נכות בשיעור של 25%.
יש לך שאלה?
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
בנוגע לקשר הסיבתי, קבע הרופא כי לפי ממצאי הניתוח נראה כי הליקוי בלבה, לא נגרם כתוצאה ממחלותיה הקודמות, או עקב מחלת לב טרשתית, אלא בעקבות קריש דם שנגרם בפירוש על ידי אירוע טראומתי, כגון התקיפה. הוכחה לכך ניתן למצוא, לדבריו, בעובדה כי שאר העורקים, כולל העורק שנחסם, היו תקינים לגמרי.
בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ודחה את התנגדות הנתבעות בטענה למשוא פנים. לאחר שהוכח קשר סיבתי הדוק בין התקיפה לבין הנזק הרפואי שנגרם לתובעת, קבעה השופטת כי הנתבעות חייבות בפיצוי בסך 40 אלף שקלים בגין הנזק הרפואי וכאב וסבל שנגרמו לה, ובהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקלים.
את תביעותיה האחרות בגין הפסד השתכרות ועזרת הזולת, דחתה השופטת מאחר והתובעת לא הביאה הוכחות מספקות שיתמכו בטענותיה.
תמ"ש 43141-12-10