האם ברליץ אחראי לפצות צעירה שלא הצליחה ללמוד אנגלית?

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב פסק בשבוע שעבר (יום ה') לטובת צעירה אשר הגישה תביעתה נגד בית הספר ללימוד שפות "ברליץ", לאחר שלטענתה הם הפסיקו את לימודיה מיד עם תחילתם, לא אפשרו לה להתחיל קורס אחר ואף לא החזירו לה את כספה. ביהמ"ש חייב את בית הספר בהחזר התשלום ובפיצוי בגין עוגמת הנפש.

לפי כתב התביעה, נרשמה התובעת לקורס ללימוד אנגלית אצל הנתבעת, כיוון שהיתה אמורה לטוס ולעבוד בארה"ב, וביקשה לשפר את מיומנותה בשפה. לטענתה, היא הודיעה להנהלת החברה כי היא מתכוונת לנסוע בחודש מאי 2012, והם הציעו לה קורס שנפתח בפברואר, כאשר הם מבטיחים לה שזהו זמן מספק לשפר את המיומנות.

התובעת נרשמה לקורס, שפתיחתו התאחרה בכשלושה שבועות, ובסוף פברואר החלה את הלימודים. אולם, לטענתה לאחר 3 מפגשים בלבד הקורס נסגר, והיא התבקשה להמתין לפתיחתו של קורס חדש. בעקבות המתנה ממושכת, הגיעה הצעירה, כשהיא מלווה באמה ובסבה למשרדי הנתבעת, וביקשה לדעת מתי ייפתח קורס חדש, ובמידה ולא ייפתח במועד סביר לפני נסיעתה, ביקשה את כספה בחזרה.

למרות שהגיעה לסניף מספר פעמים בדרישות להחזר כספה, ולמרות שנציגי הנתבעת הבטיחו לה פעם אחר פעם כי במידה ולא תשובץ לקורס חלופי כספה יושב לה במלואו, לא קיבלה התובעת דבר והיא נאלצה לבטל את נסיעתה לארה"ב.

בעדותה, טענה כי נאמר לה שהקורס נסגר עקב תפוסה נמוכה, אולם אמה, שהעידה אף היא לטובתה, טענה כי למעשה בתה הפסיקה את לימודיה בקורס מאחר ונמצאה לא מתאימה לרמת הנלמד, ובית הספר הציע לה לעבור לקורס אחר, של מתחילים, אך אותו קורס לא נפתח בסופו של דבר.

עוד לדבריה, כאשר הגיעו למשרד הנתבעת לבקש את כספה בחזרה, צעקו עליהם הנציגים, ורצו להזמין משטרה. לטענתה, היא ובתה חשו מושפלות, ובתה אף פרצה בבכי עם צאתה מהמקום.

התובעת העמידה את תביעתה בסך 50 אלף שקלים עבור עוגמת הנפש שנגרמה לה, ביטול עבודתה בחו"ל והעובדה כי לא מצאה עבודה חלופית מאז, וכן החזר התשלום המלא בעבור הקורס.

הנתבעת: הצעירה לא רצתה ללמוד בקורס של רמה נמוכה יותר

מנגד, תיארה הנתבעת שרשרת אירועים שונה לחלוטין מזו שהצטיירה על ידי התביעה. לפיה, הצעירה הגיעה על מנת לשפר את האנגלית שלה, ונשלחה כנהוג, למבדק רמה. אלא שלאחר שהתחילה ללמוד, הודיעה להנהלה כי היא מתקשה לעקוב אחר החומר הנלמד, ועל כן נערך לה מבדק נוסף, והיא שובצה לרמת מתחילים.

לטענתה, התובעת הסכימה בתחילה לעבור לקבוצה אחרת, אך מיד לאחר מכן התחרטה והגישה תביעתה. למעשה, הצעירה סירבה לרדת לרמת לימוד ההתחלתית שהוצעה לה, מסיבותיה שלה, שאינן קשורות כלל להתנהלות הנתבעת. לבסוף, הודה בית הספר כי לא הציע לה להמשיך בקורס שאליו נרשמה, למרות שהיה פעיל באותה עת, מאחר ונמצאה לא מתאימה, ולא היתה מפיקה ממנו כל תועלת.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבעה השופטת כי היא דוחה את טענות התובעת בנוגע לסגירת הקורס בו למדה, וקבעה כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי הסיבה לעזיבתה של הצעירה, היתה רמתה הנמוכה בשפה שלא תאמה את דרישות הקורס. כך גם עלה מעדותה של אמה שהעידה לטובתה.

בנוסף, קבעה השופטת כי אין מקום לחייב את המוסד בפיצויים בעבור ביטול עבודתה בארה"ב, שכן הוא לא אמור לשאת באחריות לכך, ועל אחת כמה וכמה לאחר שלא המציאה כל הוכחה בדבר קיומה של אותה עבודה, או השכר שהפסידה עם ביטולה.

בית המשפט: הקורס אליו שובצה כלל לא קיים בתכנית הלימוד של הנתבעת

יחד עם זאת, לאחר בירור הראיות, קבעה השופטת כי למעשה הרמה אליה שויכה התובעת לאחר המבדק השני, כלל אינה נלמדת במקום, ועל כן, מלכתחילה הטעתה אותה הנתבעת בנוגע ליכולותיה לסייע לה בלמידת השפה. מסיבה זו, חייבה השופטת את הנתבעת להשיב לה את כספה במלואו.

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית

כמו כן, קיבלה השופטת את טענות התביעה לגבי עוגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה, אשר נאלצו להפסיד ימי עבודה, ולכתת רגליהם למקום, פעם אחר פעם, רק כדי לשמוע סירוב הנציגים והשפלתם בפומבי.

לפי כל אלה, פסקה השופטת פיצויים לתובעת בסך 6,225 שקלים: 4,225 שקלים החזר מלא על התשלום, ו-2000 שקלים בגין עוגמת הנפש. כמו כן, חייבה השופטת את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 850 שקלים.

תגובת ברליץ: אנחנו מתכוונים להגיש ערעור על פסק הדין. תמוה שפסק הדין מבוסס על עובדות הפוכות לגמרי מאלה אשר התקיימו במציאות.

לגופו של עניין: לאחר שני שיעורים בקורס, הוצע ללקוחה קורס נוסף ברמה המתאימה לה, בטווח זמן העונה על צרכיה. אבל הלקוחה סירבה לממש אותו בטענה שאינה מעוניינת לעשות קורס ברמה נמוכה מזו שאליה נרשמה.
 

ת"ק 32984-05-13