בית המשפט לתביעות קטנות דן בשבוע שעבר (יום ג') בתביעה שהוגשה בידי אישה שהותקפה על ידי בת זוגה של בעלה בנפרד, לאחר שזו איימה עליה וקיללה אותה, ואף גרמה לנזקים רבים למכוניתה. בית המשפט קבע כי בת הזוג תחויב בפיצויים, הן עבור נזקי הרכוש והן עבור עוגמת הנפש והשפלתה של האישה בפומבי.


לפי כתב התביעה, בליל נובמבר 2013, ארבה בת זוגו של הבעל ליד בית התובעת, כאשר זו הסתגרה בתגובה במכוניתה, מתוך חשש שמא תפגע בה. היא התקשרה מתוך הרכב למשטרה ולבני משפחתה כדי שיבואו לעזרתה. אולם אז, החלה בת הזוג להתקרב לרכב, כשהיא צועקת ומקללת אותה, ובועטת במכוניתה ברגליה.


בן זוגה של בתם המשותפת של התובעת ובעלה בנפרד, העיד אף הוא בבית המשפט וטען שהיא התקשרה אליו בבהלה, וביקשה ממנו לבוא לעזרתה. לדבריו, כאשר ירד לכיוון הרכב, ראה את הנתבעת כשהיא צועקת ומאיימת על חייה, ואף בועטת בחוזקה בכל צדי הרכב.


לפי עדותו, הוא ניסה לעצור אותה אך ללא הועיל, ורק כאשר הגיע בן זוגה למקום ועצר אותה בגופו היא ברחה.


לאחר האירוע, הגישה התובעת תלונה במשטרה, שנמצאת כרגע בטיפול, ואף צירפה לתביעתה דוח שמאי רכב, אשר אמד את הנזקים בסך 17,590 שקלים. בתביעתה, היא דרשה כי בנוסף לפיצוי כספי עבור הנזקים שנגרמו לרכבה, ובנוסף להחזר עבור שכר הטרחה ששילמה לשמאי, יש לחייב את הנתבעת בפיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה לה, עבור השפלתה בפומבי אל מול בני משפחתה, ועבור מעשיה החמורים.


ההגנה: הנתבעת רק ביקשה לשוחח עם התובעת ולא גרמה לנזקים


מנגד, הכחישה הנתבעת את טענות התביעה מכל וכל. לטענתה, היא הגיעה לחניית ביתה של אשתו של בן זוגה על מנת לשוחח איתה לאחר שזו העליבה את אמה, ואף קיללה אותה. לדבריה, כמה ימים קודם לכן, הגיעה התובעת לבית אמה, קיללה אותה והעליבה אותה, ולאחר מכן אף התקשרה אליה והטרידה אותה טלפונית.


לפי טענתה, היא לא "ארבה" מחוץ לביתה, ולא ביקשה לגרום לה כל נזק, אלא הגיעה למקום רק כדי לבקש ממנה שלא תעלוב יותר באמה, ושלא תאיים עליה. לדבריה, כאשר היא סירבה לשוחח איתה, היא פנתה ללכת, אולם, אז הגיעו בתה של התובעת ובן זוגה ואיימו לפגוע בה. לפיה, בן זוגה שהגיע למקום, הציל אותה מתקיפה ברגע האחרון.


עוד טענה להגנתה, כי לא בעטה ברכב ולא גרמה לנזק, ומלבד הקללות שקיללה אותה, בתגובה לדבריה, לא עשתה דבר שהיה עלול לפגוע בה.


הבעל העיד מטעם בת זוגו הנתבעת, וטען כי הבחין בבתו ובבן זוגה מתקרבים לחברתו, וכאשר הבחינה בו עלתה לרכבו והם נסעו מהמקום. לדבריו לא ראה כל נזקים שנגרמו לרכב.

 

בית המשפט: מדובר במעשים פלילים חמורים

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, קבעה השופטת כי ראשית, נטל ההוכחה מוטל במקרה זה על התובעת, אשר בתביעתה אף ייחסה מעשים פלילים חמורים נגד הנתבעת.

 

לאחר בחינת הראיות, קבעה השופטת כי עלה בידיה להוכיח טענותיה, הן בעדותה האמינה אשר נתמכה בעדותו של בן זוגה של בתה, והן בתלונה שהגישה למשטרה ועריכת חוות דעת של שמאי. כמו כן, היא הציגה תמונות שצולמו מיד לאחר האירוע, בו נראים נזקים רבים ברכב.

 

מנגד, עדותה של הנתבעת נסתרה פעמים רבות, והיא שינתה את גרסתה מספר פעמים, כאשר בתחילה טענה כי לאחר סירובה של התובעת לשוחח עזבה מיד את המקום, ולאחר מכן הודתה שקיללה אותה. גם עדותו של בן זוגה לא קיבל משקל רב, שכן לפי שתי הגרסאות הוא לא היה נוכח בעת האירוע והגיע רק עם סיומו.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


בנוסף, השופטת קיבלה את טענות התביעה בדבר עוגמת הנפש שנגרמה לה בעקבות האירוע, וכן ציינה את חומרת המעשים אשר עוד עתידים להתברר בהליך פלילי.


לפי כל אלה, פסקה השופטת כי הנתבעת תפצה את התובעת עבור הנזקים שגרמה לרכבה, וכן תשלם פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי עונשי עבור המעשים החמורים, וזאת בסך כולל של 22,140 שקלים. כמו כן, חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 500 שקלים.


ת"ק 28646-12-13