בית משפט השלום בירושלים קיבל אתמול את תביעתה של אישה אשר נפלה לתוך פיר בגובה של כ-2 מטרים כאשר הגיעה לבצע עבודות גינון בחצר הבית. את תביעתה הגישה נגד בעל הבית אשר חויב בפיצויים בסך 61 אלף שקלים.
 

לפי כתב התביעה, הגיעה התובעת יחד עם פועל נוסף, לבית הנתבע ביוני 2005. לטענתה, הבית היה כולו מלא בארגזים מאחר והשוכרים עמדו לפני עזיבה. בעוד הפועל החל לעבוד בגינה, היא ביקשה לסגור את כל הפתחים על מנת שלא ייכנס אבק וחול לפנים הבית.


וכך, כאשר ביקשה לסגור את אחת מדלתות הזכוכית, התקרבה לעבר המזנון בסמוך לפתח, ונאלצה לעשות זאת בפיסוק עקב המעבר הצר. בעודה מנסה לעבור היא נפלה מטה לתוך פיר עמוק. כאשר הגיעה לתחתית הבינה כי המזנון וכן הארגזים הרבים הסתירו מעיניה פיר מדרגות עמוק. היא לא יכולה היתה לזוז, וחיכתה כשהיא בכאבים עזים עד שהפועל מצא אותה, והזעיק אמבולנס למקום.


בעקבות התאונה, נגרמו לתובעת שבר בחוליה בעמוד השדרה וכאבים רבים והיא אף נאלצה לעבור טיפולי פיזיותרפיה למשך תקופה ארוכה.
בתביעתה, טענה כי פעלה כפי שנהגה לעשות בכל פעם בה הופעל החרמש החשמלי, שכן הוא מחדיר אבק רב לבית. לטענתה, היא בסך הכל ניסתה להגן על הבית מאבק, מחול ומאבנים. עוד ציינה כי בעל הבית לא ציין בפניה כי ישנו פיר מדרגות עמוק בסמוך לדלת ההזזה שעליה להיזהר מפניו, והיא אף לא יכולה היתה להבחין בו מפאת כמות הארגזים במקום והמזנון שהסתיר אותו.


בחקירתה בבית המשפט, היא טענה כי ייתכן שלא היתה צריכה להיכנס בפתח הצר על מנת לסגור את דלת הזכוכית, אך באותו הרגע לא עשתה חישובים טכניים, ורק רצתה לחזור לגינה ולעבוד, ובוודאי שלא תיארה בנפשה סכנה כזאת בלבו של בית מגורים.

 

הנתבע: התובעת לא היתה צריכה להיכנס לשם כלל 


מנגד, טען הנתבע כי הוא אינו מבין כלל בשביל מה התובעת נכנסה למקום, וכי לא היתה צריכה להידחק לפתח הצר על מנת לסגור את דלת ההזזה. לדבריו, כאשר הגיעה כמה ימים קודם לכן, לפגישה עמו ולמתן הצעת מחיר, הוא עשה לה סיור בבית, והראה לה כיצד עליה לפתוח את דלת ההזזה. גם ביום התאונה עצמו, הוא הגיע לדירה והראה לה את הגינה. לטענתו, הוא אף ביקש ממנה שלא תיכנס לדירה יתר על המידה, מאחר והיא מושכרת לדיפלומטים.


בנוסף, טען כי המקום הוסתר ונחסם על ידי עציץ גדול, והיה עליה להבחין בו, ולא לנסות בכוח להיכנס למקום צר כל כך ללא כל סיבה נראית לעין.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, ובחינת הראיות, קבעה השופטת כי האחריות לתאונה נופלת על כתפי הנתבע בלבד. בנימוקיה להחלטתה, טענה השופטת כי התובעת לא יכולה היתה לצפות סכנה ממשית בדמות פיר בעומק של 2 מטרים, בתוך בית קרקע פשוט, וכי זהו אינו סיכון סביר שעל האדם הסביר לקחת בחשבון, בבואו לסגור את פתחי הבית. כמו כן, המדרגות לא גודרו באמצעות מעקה, ולפיכך, לא היה לה במה להיאחז, ולכן מדובר היה בסיכון ממשי.

 

יש לך שאלה? 

פורום תאונת עבודה
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


עוד קבעה השופטת, כי לא רק שעל הנתבע היתה מוטלת ממילא חובת זהירות כלפי התובעת, אלא נראה כי הוא היה מודע לסכנה, ואף ביקש להזהיר את באי הבית באמצעות עציץ גדול, שהניח בפתחו של הפיר, במטרה לחסום אותו ולהזהיר מפניו. הוא אף הציב מזנון במקום, כדי למנוע נפילה אקראית לתוכו, אולם המזנון לא חסם את כל פתח הפיר, וכך נותר מרווח מסוכן ביותר, לתוכו נפלה ונחבלה.
בעניין הנזק, קיבלה השופטת את חוות דעתו של המומחה מטעם התביעה, וקבעה לתובעת נכות רפואית בשיעור של 5%.


לפי כל אלה, חייבה השופטת את הנתבע בפיצויים בסך 61 אלף שקלים, בין היתר בגין עזרת הזולת, נזק לא ממוני וגריעת כושר השתכרות.