בית משפט השלום בנתניה קיבל בשבוע שעבר תביעת עורך דין נגד לקוח אשר לטענתו לא שילם לו שכר טרחה, ואיים עליו בסכין. אולם גם תביעת הנגד שהגיש הלקוח התקבלה לאחר שהתגלה כי עורך הדין בדה את האיום מלבו והגיש תלונת שווא למשטרה.


בדצמבר 2010, פנה הלקוח אל עורך הדין, בבקשה שייצג אותו בהליך הוצאה לפועל שפתח נגדו בנק הפועלים. השניים חתמו על הסכם טרחה ועוה"ד קיבל לידיו שיק בסך 3,500 שקלים. אולם, כאשר ביקש לפדות את השיק, גילה כי הוא בוטל.


לפיכך, הוא פנה ללשכת הוצאה לפועל על מנת להביא לפירעונו. הלקוח הגיש התנגדות לביצוע וטען כי במועד החתימה על ההסכם הבהיר לו כי עליו לפעול במהירות בעניינו מאחר ובני משפחתו חתומים כערבים, וכי מהירות הטיפול בתיק הינה תנאי הכרחי להתקשרות ביניהם. אולם, מאחר ומהר מאוד הבין כי אין הוא מתכוון ליצור קשר עם הבנק ביקש להפסיק את שירותיו ולקחת במקומו עורך דין אחר.

 

לטענת הלקוח, כבר למחרת ההתקשרות ביניהם, הוא ניגש למשרדו וביקש לקבל לידיו את השיק ואת מסמכי התיק, וכאשר עורך הדין סירב לבקשתו, הוא עזב את המקום וביטל את השיק. אולם, זמן קצר לאחר מכן, הוא התבקש לחזור בחזרה למשרד, ואז גילה להפתעתו כי מחכים לו שוטרים במקום לאחר שהוגשה תלונה נגדו על כך שהוא איים עליו בסכין, והוא נלקח לחקירה ושוחרר בערבות .


כמה ימים לאחר מכן, עורך הדין הגיש תלונה נוספת, הפעם בטענה כי הוא הגיע לביתו ואיים עליו שישחט אותו. הלקוח שוב נעצר לחקירה ושהה במעצר בית למשך חמישה ימים.


בתגובה לתלונות שהוגשו נגדו, הגיש אף הוא תלונה במשטרה נגד עוה"ד בגין עלילת שווא. המשטרה בחרה לסגור את התיקים ההדדיים. אלא שעורך הדין לא התכוון לוותר, והגיש צו מניעה נגדו בבית המשפט, בדרישה כי הוא לא יוכל להתקרב אליו או למשרדו. לא הוגשה התנגדות לצו מאחר והלקוח טען כי אין לו כל רצון להתקרב למקום.


כצעד נוסף לעבר השבת שכר הטרחה, הגיש עורך הדין תביעה לבית המשפט והעמידה על סך של 4,000 שקלים, בגין דמי הטרחה. לטענתו, הוא למד את החומר שהגיש לו הלקוח, שהיה מורכב מ-75 עמודים, ודיבר עם בא כוח הבנק, כאשר הם סיכמו ביניהם כי ידברו שוב לאחר למידה יסודית של התיק. לפיו, הוא בא אליו בדרישה לא ברורה לסיים את הייצוג ולקבל את מלוא כספו בחזרה, לאחר שנחתם ההסכם ביניהם, ולאחר שחתם על סעיף המציין כי הסכום לא יוחזר בשום מקרה.


שופטת ביהמ"ש קיבלה את טענת עורך הדין, ולאחר בחינת החוזה ביניהם הגיעה למסקנה כי מדובר בחוזה סטנדרטי וסביר, וכי אין מקום לבטלו יום לאחר שנחתם ולבקש את הסכום בחזרה. על כן, חייבה את הלקוח בתשלום שכר הטרחה במלואו, בסך 4,000 שקלים והוצאות משפט בסך 5,000 שקלים. 

 

מעצר בית לחמישה ימים ועוגמת נפש בעקבות תלונה שקרית 


אולם בכך לא הסתימה הפרשה, שכן הלקוח הגיש תביעת נגד בגין לשון הרע ובגין עוגמת נפש, והעמיד את תביעתו בסך 50 אלף שקלים. לטענתו, עקב התלונה הכוזבת נגדו, הוא שהה במעצר בית ולא הלך לעבודה במשך חמישה ימים תמימים, נגרם לו נזק כלכלי, וכן שמו הטוב נפגע במקום עבודתו, והוא נאלץ לשכור שירותיו של עורך דין נוסף כדי להתגונן מפני התלונות השקריות.


כמו כן, טען התובע כי נגרמה לו עוגמת נפש גדולה כאשר בעקבות מעצרו, אשתו עברה הפלה, הוא חלה בסוכרת, והם נאלצו לעזוב את דירתם השכורה.


לאחר בחינת טענות הצדדים והראיות, התגלה כי התלונה השנייה שהוגשה אכן התבררה כשקרית, וזאת לפי סרטון אבטחה שהגיש התובע, בה הוא נראה עובד במקום עבודתו, בדיוק באותו הזמן שעורך הדין טען כי הוא הגיע לביתו ואיים על חייו. מנגד, ניסה  עוה"ד לטעון כי הסרטון מבוים וערוך, אולם השופטת לא קיבלה את הדברים, וקבעה כי התלונה הוגשה שלא בתום לב וביודעין.

 

לגבי התלונה הראשונה שהוגשה, הודה התובע כי הגיע לבית עוה"ד, בבקשה לסיים את ההתקשרות ביניהם, אולם כאשר הוא לא ענה לו ולא פתח לו את הדלת הוא החל לצעוק, ועזב לאחר 10 דקות את המקום.

 

יש לך שאלה? 

פורום צו הרחקה הגנה במקרי הטרדה מאיימת
פורום התנגדות לביצוע שטר - התנגדות בהוצאה לפועל


במתן פסק הדין, קבעה השופטת כי בעוד התלונה הראשונית היתה אולי מוצדקת, למרות שהתובע כפר בכך שהחזיק סכין בידו, נראה כי התלונה השניה נבדתה מלבו של עורך הדין. כך לפי סרטון האבטחה שהוגש, וכך לפי עדויות השוטרים אשר הגיעו במהירה למקום, מיד לאחר שהוזעקו, אך לא מצאו את התובע בבית המתלונן או בסביבתו.


לפיכך, קיבלה השופטת את טענות התובע, אולם באופן חלקי, מאחר וקבעה כי לא עלה בידו להוכיח קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת בה חלה, או ההפלה של אשתו, לבין האירוע הנדון, ואף לא הביא חוות דעת רפואית בעניין.


לבסוף, חייבה השופטת את עורך הדין בתשלום פיצויים ללקוח בגין לשון הרע, בסך 30 אלף שקלים בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקלים.