בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר (יום ד') את ערעורו של אדם שהורשע בהצתת נגרייה בה עבד. העליון קבע כי למרות העונש החמור שנפסק לו, ולמרות העובדה כי הוא מצוי בתהליך שיקום, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
לפי כתב האישום שהוגש בעניינו, כאשר פוטר הנאשם מעבודתו בנגרייה, הוא החליט להצית אותה בשלמותה כנקמה על פיטוריו. וכך, בנובמבר 2012, הגיע בשעות הערב לנגרייה, שפך חומר דליק על דלת הכניסה ובסמוך לה, ואז הצית פיסת נייר ותחב אותה מתחת לדלת. לאחר ההצתה, הוא הסתלק מיד מהזירה, אולם חזר לשם אחרי כמה דקות כדי לוודא שהמשימה שלקח על עצמו בוצעה כראוי. כאשר ראה שהאש מתפשטת, הוא ברח לביתו, פשט את הבגדים שלבש והכניס אותם למכונת הכביסה, כדי להעלים ראיות.
למרבה המזל, עובר אורח הבחין בשריפה ומיד כיבה את האש שאחזה בדלת הנגרייה. הנזק שנגרם היה בשיעור של כ-3,000 שקלים. הנאשם הורשע ונשלח ל-18 חודשי מאסר בפועל וחויב בפיצוי כספי למעסיקו.
לאחר שנתפס, נערך תסקיר שירות המבחן בעניינו, ונראה כי לו עבר פלילי עשיר, והוא הספיק לרצות 3 עונשי מאסר עד גיל 23. כיום, הנאשם בן כ-53, גרוש ואב לשניים. לפי התסקיר, כבר מגיל 14 הוא החל להסתובב עם אנשים משולי החברה, החל לעשן סמים כגון חשיש ואז עבר לשימוש כבד יותר בסמים אופיאטיים.
בעקבות השימוש בסמים והחברה עמה הסתובב, עזב את בית הספר, החל לבצע עבירות רכוש שונות, ואף לא גויס לצבא בגין מעורבותו בפלילים.
הערעור: הנאשם מנסה לשקם את חייו
השינוי בחייו החל בגיל שלושים, כאשר הוא נישא בפעם הראשונה והחליט לבצע שינוי בחייו ולהתחיל בתהליך גמילה. מאז ועד היתפסו בגין העבירה, הוא נשאר נקי מסמים, ולא עבר עוד עבירות פליליות במשך למעלה מ-25 שנים. בהמשך, הוא היגר לארצות הברית, שם נישא בשנית ונולדו לו שתי בנות. אולם, בעקבות גירושיו מאשתו השנייה, נאלץ לחזור ארצה.
עם חזרתו לארץ הוא התקשה למצוא עבודה, ולאחר מספר עבודות שלא עלו יפה, הצליח הנאשם לעבוד בנגרייה, אותה הצית, במשך 5 שנים טרם לפיטוריו.
לטענתו, הוא לווה כספים רבים במהלך השנים והתקשה להשיבם, ועל כן חלה הידרדרות קשה בחייו הן מהפן הכלכלי והן מהפן הנפשי. בערעורו, טען כי את העבירה ביצע מתוך תחושות תסכול וחוסר אונים, מה גם שהיה שרוי בדיכאון כבד לאחר פיטוריו.
בערעורו, טען הנאשם כי ביהמ"ש המחוזי לא התחשב בעובדת שיקומו ובהתמדתו והצלחתו בקבוצה לשליטה בכעסים בה השתתף, וכן בשינוי בדפוסי התנהגותו ולקיחת האחריות לעבירה, וביקש להקל בעונש החמור שנגזר עליו. לטענתו, הוא פוטר בעקבות פנייתו למעסיק שייתן לו משכורת לאחר חודשיים שלא קיבל אותה, והיה במצב כלכלי חמור ביותר.
עוד טען בא כוחו, כי הוא לא תכנן מראש את העבירה, לא הסתיר את פניו למרות שידע על קיומה של מצלמת אבטחה, ואפילו לא טרח להפעיל את מכונת הכביסה כדי להעלים ראיות למעורבותו. על כן, לטענתו אין איזון בין העונש שנגזר עליו, לבין כל הנסיבות המקלות בעניינו, בין אם מדובר בנסיבות שקדמו להצתה ובין אם מדובר בנסיבות חייו הקשות ורצונו האמיתי להשתקם.
בית המשפט העליון קבע כי לא נמצאה סטייה קיצונית מהמתחם העונשי, וכי העונש שהוטל עליו הינו ראוי והולם את העבירה שביצע. לפי השופטים, מדובר בעבירה חמורה ביותר, אשר השלכותיה עלולות היו להיות חמורות עד מאוד כאשר אלמלא ערנותו של עובר אורח, המקום היה עלול כולו לעלות באש, ואולי אף לגבות חיי אדם.
מה גם, שהוא לא הסתפק בהצתה ובריחה מהמקום, אלא חזר על מנת לוודא כי האש מתפשטת וגורמת לנזקים שייחל להם. עוד קבע ביהמ"ש, כי טענות הסנגור בנוגע לאי תכנון העבירה נדחות , כאשר הנאשם בבירור לא פעל באופן ספונטני, אלא רכש חומר דליק במטרה להצית את המקום.
יש לך שאלה?
פורום ערעור פלילי - אי הרשעה פלילית
פורום עבירות רכוש | גניבה | פריצה
כמו כן, מיום פיטוריו עד לעבירת ההצתה חלפו 3 שבועות תמימים, כך שהוא אף לא פעל באופן אימפולסיבי, מתוך תחושות תסכול אלא מתחושות נקמה בלבד. כמו כן, ביהמ"ש המחוזי התחשב בנסיבות המקלות, בשיקומו, בהליך הטיפולי שהוא עובר ובעובדה כי חלפו למעלה מ-25 שנים מהעבירה האחרונה שביצע.
לפי כל אלה, הותיר העליון את גזר הדין על כנו, והנאשם חויב לרצות עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, ותשלום פיצויים בסך 3,000 שקלים לבעל הנגרייה.
ע"פ 8659/13
.JPG)
