האם אישה יכולה להגיש בקשה לדמי לידה 17 חודשים לאחר הלידה? בשאלה זו דן בשבוע שעבר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לאור תביעתה של אישה אשר הגישה בקשה לדמי לידה מביטוח לאומי לאחר שעברה לידה קשה ביותר, ובתה נולדה עם שיתוק מוחין. שופטת בית הדין דחתה את תביעתה אך נציגי הציבור צעקו לעיוות הצדק, וקיבלו את טענות האישה.


לפי כתב התביעה, ביולי 2011 ילדה התובעת את בתה, והגישה בקשה למוסד לביטוח לאומי רק לאחר 17 חודשים, בינואר 2013. המוסד דחה את בקשתה על הסף, בטענה כי לא ניתן לקבל בקשה שהוגשה בשיהוי כה גדול, ועל כן לפי החוק לביטוח לאומי אין האישה זכאית לדמי לידה.


בתביעתה, טענה האישה כי השיהוי נבע מהלידה הקשה שעברה ומהעובדה כי הילדה נולדה עם שיתוק מוחין, עברה החייאה ונאלצה לעבור אשפוזים תכופים וטיפולים שונים עקב מצבה. לטענתה, היא נאלצה לאורך כל השנה הראשונה לחייה של בתה, לכתת רגליה בין טיפול אחד למשנהו, ולהגיע עמה לבתי חולים ולמרפאות שונות. בתוך כך, לא היה לה פנאי להתעסק בביורוקטיה של הגשת הבקשה לדמי לידה.

 

שופטת בית הדין קיבלה את טענותיה של התובעת, וקבעה כי מקרה זה הוא אכן יוצא דופן, והחלת החוק עליה מביאה למעשה לתוצאה בלתי צודקת, שכן הוכח כי לאורך כל השנה עסקה התובעת בטיפול בבתה החולה. אולם, יחד עם זאת קבעה השופטת כי אינה יכולה לשנות את החוק, ולפיכך היא חייבת לפעול לפיו ולקבל את טענת המוסד לביטוח לאומי. על כן, דחתה השופטת את התביעה.

 

שיקול משפטי יבש הגורם עוול לתובעת 


נציג ציבור העובדים התנגד להחלטת השופטת וטען כי אינו מסכים עם מסקנותיה. לפיו, מדובר בשיקול משפטי יבש הגורם עוול גדול לתובעת. המחוקק, לטענתו, לא הביא בחשבון מקרים בהם לידת המבקשת היא קשה מנשוא, או מקרים בהם מדובר בלידת פג, או תינוקות הסובלים מתסמונת קשה אשר מאלצת את ההורים להיצמד למיטת תינוקם, ולחלופין לכתת רגליהם בכל רחבי הארץ על מנת למצוא מזור לכאבם.


נציג הציבור אף הביא תוצאות מחקרים שונים, המדברים על השפעות לידה קשה מסוג זה על היולדת. המחקרים בדקו את השפעת לידה של ילודים עם חשש לפיגור שכלי על קבלת ההחלטות של הוריהם, וקבע כי ישנה השפעה מרובה, וכי הורים לילדים אלה סובלים לרוב מטראומה ואף מתחושות אבל ואובדן על הילד לו ציפו.

 

נציג ציבור העובדים: עד מתי יחרישו בתי הדין? 


בהמשך דבריו, פונה הנציג בשאלה עד מתי יתעלמו בתי הדין ממקרים חריגים מעין אלה, וייצמדו לחוק היבש. לטענתו, בהיצמדות זו בתי הדין פוגעים פגיעה קשה באמון הציבור, אשר מצפה לשמירה על זכויותיו הבסיסיות, גם, ואולי בעיקר, כאשר מדובר במקרים חריגים כגון אלו.

 

כפתרון לכך, הציע נציג הציבור כי במקום לאכוף את החוק, אשר מקציב את הזמנים להגשת בקשה, בצורה כל כך יעילה, יש ליידע את המבוטח מראש בכל דרך באשר לזכויותיו בחוק, וכן להזכיר לו על כך לפני תקופת סיום המועד.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר


לבסוף, טען הנציג כי על שופט בית דין לפעול על פי צו מצפונו ולא על פי חוק יבש שאינו לוקח בחשבון מקרים חריגים, גם אם מצפונו מורה לו לעקוף את החוק. בסיום דבריו, הפנה את הבקשה לכנסת ישראל כדי לקבל דעתה בעניין זה.


לאחר שנציג המעבידים הסכים עם מסקנות, התקבלה תביעתה של התובעת לדמי לידה, והמוסד לביטוח לאומי חויב בהוצאות משפט בסך 500 שקלים.

 ב"ל 7031-06-13