בית משפט השלום בתל אביב הרשיע ביום ה' האחרון אדם אשר הטריד מינית חיילת באוטובוס. הנאשם הורשע בשש עבירות של מעשים מגונים.


לפי כתב האישום, ישבו המתלוננת, חיילת בשירות חובה, וחברותיה במושב האחורי של האוטובוס. החיילת ישבה באמצע המושב, כשלידה כיסא פנוי, ותיק הצד מונח על ברכיה. במהלך הנסיעה היא נרדמה, והנאשם עלה לאוטובוס והתיישב לידה, למרות שהיו מקומות פנויים אחרים.


לאחר כמה רגעים הניח את ידו כבדרך אגב על שדה של החיילת. כשזו התעוררה הרגישה את ידו לופתת אותה בחוזקה. היא העיפה בבהלה את ידו של הנאשם, שעצם את עיניו ועשה עצמו ישן, ולא הצליחה להירדם שוב. לאחר כמה דקות, שוב נגע בשדה, והיא שוב העיפה את ידו ממנה. כך הוסיף לעשות שלוש פעמים נוספות, כאשר בכל פעם המתלוננת הודפת אותו בחוזקה, והוא עושה עצמו ישן עמוקות.


בפעם הנוספת, העיז והניח ידו על בטנה, ואז משהעיפה אותה, הניח אותה על פנים ירכה. כאשר האוטובוס עצר ליד תחנת הרכבת בתל אביב, פנתה אליו המתלוננת ודרשה ממנו שיאמר לה את שמו, וכן האשימה אותו בהטרדה. הנאשם הכחיש את הדברים, והחל ויכוח בין הצדדים. לבסוף, גבר שישב בקרבת מקום, הציע לה שתתקשר למשטרה, ושהוא יסייע לה בהבאתו לתחנה.


החיילת וחברותיה ירדו מהאוטובוס יחד עם הנאשם, הגבר שסייע לה וחייל נוסף שביקש גם הוא לעזור. הם התקשרו למשטרה, ושני הגברים לא משו ממנו ונצמדו אליו עד שהגיעה הניידת.


המתלוננת טענה בעדותה כי לא קמה ממקומה מאחר וידעה כי אם תקום ותרד מהאוטובוס הוא לא יילכד, ובוודאי יעשה זאת שוב לנשים אחרות. לטענתה, היא היתה שרויה בהלם, וקפאה במקומה, כאשר כל הזמן חשבה כיצד תוכל ללוכדו מבלי שיתחמק.


גם חברותיה של המתלוננת העידו בבית המשפט וטענו כי כאשר התעוררו משנתן ראו אותה יושבת בכיסא כשהיא מקופלת ומכונסת בתוך עצמה, בצורה לא אופיינית לה. כאשר דיברה קולה היה חלש מהרגיל והיא איבדה כל אסרטיביות וחוזק שהיו מזוהים איתה מאוד.

 

ההגנה: ישן כל הדרך והתעורר לצעקותיה של החיילת 


מנגד, הכחיש הנאשם את ההאשמות, וטען כי הוא ישן כל הדרך, מבלי להתעורר ולו פעם אחת. לטענתו הוא התעורר רק כאשר המתלוננת הכניסה בו את מרפקה בחוזקה, והחלה להאשים אותו בהאשמות חמורות, ולפיו גם חצופות. כמו כן, טען כי בעת שהיא הזעיקה משטרה למקום, גם הוא התקשר למשטרה להתלונן על התנהגותה החצופה, ועל כך שהטיחה בו דברים קשים כאשר הוא בכלל היה רדום ולא עשה דבר.


עוד טען כי כאשר ישב לידה, היא הניחה את תיק הצד שלה ביניהם, כחציצה, כנראה מתוך התחשבות בשמירת נגיעה. לפיו, הוא התרחק ממנה ככל הניתן, והשתדל להתקרב לבחור שישב מימינו. בעדותו, טען כי הינו אדם דתי ומעולם לא היה מעלה על דעתו לעשות דבר שכזה.


אולם כשנחקר מדוע בחר לשבת ליד אישה, בעוד היו מקומות פנויים באוטובוס, התקשה להשיב, ועדותו הפכה למעורפלת וסתורה.


לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, קבע ביהמ"ש כי עדותה של המתלוננת היתה עקבית ואמינה, היא סיפרה הכל ברוגע, דייקה מאוד בפרטים שזכרה, והודתה כאשר לא זכרה פרט מסוים. כמו כן, אין מחלוקת על כך שהיא דרשה לקבל את שמו המלא של הנאשם, ברגע שהאוטובוס הגיע לתחנה הראשונה, למרות שלא היתה זו התחנה בה היתה אמורה לרדת.

 

ביהמ"ש: מעשים כאלה לא יכולים להתבצע מתוך שינה 


השופט אף התחשב בעובדה כי לא היה מניע אחר לתלונתה, שהרי לא הכירה כלל את הנאשם, ובסך הכל היתה בדרכה לבסיס. כמו כן, קיבל השופט את עדויות חבריה, כי התנהגות כנועה כזאת אינה מתאימה לאופיה הדעתני והאסרטיבי של המתלוננת, והיא ככל הנראה היתה שרויה בהלם מהמעשים.

 

יש לך שאלה? 

פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
 


כמו כן, התייחס השופט לעדות הנאשם וקבע כי עדותו אינה אמינה כלל, סתורה ואינה הגיונית, הן לאור העובדה שיכול היה לשבת בכל מקום אחר באוטובוס, גם ליד חיילים וגם לבדו, והן לאור העובדה שמעשים מעין אלה, אינם יכולים להתבצע מתוך שינה ובאקראי כפי שניסה לטעון להגנתו.


לפיכך, הרשיע השופט את הנאשם בביצוע 6 מעשים מגונים במתלוננת, וקבע כי עליו להיענש על כל עבירה בנפרד מאחר והיתה הפסקה בין עבירה לעבירה, והוא יכול היה לעצור את עצמו בכל שלב, ולהימנע מביצוע עבירה נוספת.

 

ת"פ 59171-05-13