בית משפט השלום בתל אביב הרשיע לאחרונה נתין אריתראי בגניבה ובתקיפה, למרות הכחשותיו הנמרצות וטענתו כי כלל לא היה במקום בעת ביצוע העבירה.
לפי כתב האישום, בפברואר האחרון, כאשר לקחה המתלוננת את בנה לגן הילדים פגשה את הנאשם כשהוא עולה במדרגות הבניין, וחשבה שהוא מתגורר במקום. לאחר שחזרה לביתה כעבור דקות ספורות, נדהמה לגלות את דלת דירתה פתוחה, ואת הנאשם מחטט בתיקה האישי בחדר השינה. היא צעקה בבהלה ורצה לדפוק על דלתו של אחד השכנים, בעוד הוא התקרב אליה בידיים מאוגרפות, דחף אותה בחוזקה במרפקו ורץ החוצה אל הרחוב, כשבידו 500 שקלים.
כחצי שעה לאחר האירוע, יצאה המתלוננת לעבר תחנת המשטרה להגשת תלונה, כשהיא מפוחדת ומבוהלת, ואז לפתע ראתה אותו שוב ברחוב כשהוא מחזיק שקית עם בקבוקי וודקה ובירה. היא צעקה לו, וניסתה לרדוף אחריו כשהיא מצליחה בקושי לאחוז בו בחולצתו, אז ראה אותה מוכר בחנות סמוכה, והחל לרדוף אחר הנאשם. המוכר הצליח בסופו של דבר לעצור אותו ברחוב סמוך, והוא הובא לתחנת המשטרה.
המאשימה: זיהוי ודאי בשלוש הזדמנויות
הנאשם כפר בכל האשמות כלפיו וטען כי מיד עם רדתו מאוטובוס ברחוב בו נתפס, התנפל עליו המוכר על לא עוול בכפו. לטענתו, הוא מעולם לא שוטט ברחוב בו מתגוררת המתלוננת, ומעולם לא גנב דבר. ההגנה ביקשה לחזק טענותיה בעובדה כי 500 השקלים שנגנבו לא נמצאו על גופו בעת מעצרו.
לאור ההכחשה הגורפת, נאלץ בית המשפט להכריע האם באמת מדובר בנאשם או שמא מדובר בטעות בזיהוי. בתביעתה, טענה המאשימה כי המתלוננת זיהתה אותו לא פעם אחת כי אם 3 פעמים שונות; פעם אחת כאשר ראתה אותו עולה במדרגות בניין מגוריה, פעם נוספת כאשר פגשה אותו לפתע ברחוב, ופעם שלישית בתחנת המשטרה. מה גם כי עדותה ניתנה בתחנת המשטרה עוד לפני שהובא לפניה, והיא נתנה תיאור מדויק לגבי צבע עורו, שיערו, הבגדים שלבש והנעליים לרגליו.
כמו כן, הביאה המאשימה את העד הנוסף, המוכר בחנות, שראה את המתלוננת רודפת אחרי הנאשם, וכיצד הוא מנסה להתחמק ממנה באותו רחוב שלטענתו לא ביקר בו מעולם. בעדותו, טען המוכר כי הוא רדף אחריו כברת דרך, עד לרחוב הסמוך, שם הצליח לעצור אותו.
ההגנה: מחדלי חקירה משטרתיים
מנגד, טענה ההגנה כי מדובר בטעות בזיהוי וברצף של מחדלי חקירה. לטענת הסניגור, תיאורה של המתלוננת הינו תיאור כללי אשר יכול לתאר את רוב תושבי השכונה, בין היתר בשל העובדה כי מדובר בבחור ממוצא אפריקאי, כהה עור, ששהה לרוע מזלו בסמוך למקום בו התקיימה באותה העת הפגנה של פליטים. לטענתו, היא טעתה בזיהויו כמו גם המוכר, שככל הנראה איבד את עקבותיו של הגנב האמיתי עד שהגיע למקום ההפגנה, ופשוט התנפל על הנאשם שנראה לו דומה.
על מנת להגיע לשורש האמת, ולוודא את זהותו של הנאשם, בחן ביהמ"ש את סוגיית הזיהוי על רקע גרסתו, וירד לעומקה, כאשר הוא מדגיש את חשיבותה בקבלת החלטתו. לפי ביהמ"ש, לו היה טוען כי הוא הסתובב ברחוב מגוריה של המתלוננת, והיא טעתה בזיהויו בצאתה לתחנת המשטרה, אז היה עליו לבחון את הסוגיה על רקע עדותה בלבד, ועדותו של המוכר היתה נפסלת מאחר ולמעשה הוא "נגרר" אחר טעות אפשרית.
אולם לא כך הדבר, מהרגע בו טען הנאשם כי מעולם לא ביקר באותו רחוב, ובסך הכל ירד מהאוטובוס ברחוב הסמוך, עליו להוכיח את חפותו, תוך שהוא עומד מול שתי עדויות חזקות, ושלוש פעמים בהן זוהה על ידי שני אנשים שונים. בעצם בגרסתו, טוען הנאשם לשלוש טעויות חמורות ביותר, האחת, זיהוי שגוי בדרך לתחנת למשטרה, השנייה, המתלוננת נתנה זיהוי מדויק במשטרה מבלי שראתה אותו נתפס על ידי המוכר, ואז זיהתה אותו בתחנה שוב, לכאורה בטעות; והשלישית, המוכר בעצמו טעה בזהות האדם אחריו רדף לאורך שני רחובות.
ביהמ"ש אף בחן לעומק את תיאורה של המתלוננת אל מול לבושו באותו היום, וקבע כי מדובר בתיאור ספציפי ומדויק, היורד לרמת הצבעים והמותגים שלבש, ולא בתיאור גנרי וסטריאוטיפי לו טען בא כוחו.
יש לך שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית
לגבי הכסף שלא נמצא על גופו ושקית המשקאות שאבדה, קבע השופט כי ייתכן מאוד שהנאשם נפטר מהכסף, קנה בהם את המשקאות האלכוהוליים, או אפילו החזיר חוב לאדם אחר. הזמן הממושך שעבר מרגע מנוסתו מדירתה של המתלוננת עד לרגע תפיסתו ברחוב סמוך, סיפק לו אפשרויות רבות להיפטר מהכסף בכל דרך שרצה. כמו כן, שקית המשקאות נפלה מידיו בעת המרדף, כך לפי העדויות.
לפי כל אלה, קבע השופט כי לא נותר ספק לגבי אשמתו, והרשיע את הנאשם בעבירות גניבה, תקיפה סתם וכניסה למקום מגורים.
ת"פ 29810-02-14
.JPG)
