בית משפט השלום בתל אביב קבע בשבוע שעבר (יום ה') פיצויים בסך 45 אלף שקל לאישה שנכוותה במהלך טיפולים להסרת שיער.


על פי כתב התביעה, בחודש אפריל 2004 הגיעה התובעת למרפאת טיפולים אסתטיים ברמת גן במטרה להתחיל טיפולי הסרת שיער. לטענת התובעת בחודש יולי 2004 טופלה על ידי אחד המטפלים, ובמהלך הטיפול חשה כאבים חזקים וביקשה לעצור את הטיפול. כתוצאה מאותו טיפול נגרמו לתובעת כוויות גדולות ומכוערות לאורך הירכיים והשוקיים. הכוויות גרמו לתובעת כאבים עזים והיא נמנעה מלחשוף את רגליה בגלל הצלקות שהשאירו.


בשל נזקי הגוף שנגרמו לה, החליטה התובעת לתבוע את המרפאה, הרופא המנהל, השותפה שניהלה את קשרי הלקוחות, ובנו המטפל שגרם לכוויות. בעקבות קשיים לאתר את הרופא והמטפל החליטה השופטת למחוק את התביעה נגדם.


המטפל שביצע את הטיפולים לא עבר הכשרה


לטענת אחת השותפות במרפאה, המטפל לקח את מכשיר הסרת השיער והשתמש בו לצורך הטיפולים בתובעת מחוץ לכותלי המרפאה, בקליניקה אחרת. בכך לטענתה, הפר את החוזה עמה ועם המרפאה ועל כן היא טוענת שאין להטיל עליה אחריות לטיפולים ולתוצאותיהם. עוד טענה השותפה כי הזהירה את התובעת פן תמשיך בטיפולים עם המטפל שאינו מוכשר לבצע אותם, ואמרה לה כי אם תבחר לעשות זאת מחוץ למרפאה, תיאלץ לשאת באחריות לתוצאות.


רופא שהעיד מטעם התביעה ציין כי הפסים שהופיעו על רגליה של התובעת מעידים על טיפול לקוי וטען כי הסימון על רגליה של הטובעת בטוש טרם הטיפול, עשוי להיות הסיבה להופעת הכוויות. בנוסף אמר כי בשל הזמן הרב שחלף מהטיפול, מתקבל על הדעת שלא נותרו לתובעת כיום סימנים על רגליה. בנוגע למחלוקת שעלתה בדבר השימוש של הנתבעת בתרופה ריאוקוטן, העשויה להשפיע לרעה על התוצאות, העיד כי התובעת לא נטלה את התרופה באותה העת.


התובעת הצהירה על הכאבים החזקים שחוותה במהלך הטיפול וסיפרה כי לאחר הטיפול, המליץ לה הרופא למרוח משחה טיפולית שלא הביאה לשיפור במצב. עוד טענה כי לו היו מסבירים לה הנתבעים על הסיכון להיכוות, היתה בוודאי בוחרת להימנע מהטיפול.


הנתבעת טענה כי המליצה לתובעת להפסיק את הטיפול


לטענת התובעת הבטיחו לה בעלי המרפאה כי תהיה מרוצה מהטיפול וכי לא יגרם לה כל נזק ממנו. היא הוסיפה ואמרה שכשהתקשרה לקבוע תור לטיפול שבו נגרם הנזק, נמסר לה כי המרפאה עברה לקומה אחרת וכך הגיעה לטיפול במיקום החדש. התובעת ציינה כי לא העלתה על דעתה שמדובר במרפאה אחרת וכי סמכה על מנהלי המרפאה והשותפה שיעניקו לה באותה המרפאה את הטיפול הראוי ביותר. היא הדגישה כי לאורך כל הטיפול לא ידעה שהמטפל והשותפה לא עברו הכשרה לשימוש במכשיר להסרת שיער.


ההגנה טענה כי השותפה הנתבעת הציעה לתובעת לבקש את כספה בחזרה ולהפסיק את הטיפולים והסבירה לה שהמטפל שמבצע את הטיפולים אינו מוסמך לכך, אך היא בחרה להמשיך בהם. כמו כן טענה הנתבעת שהמטפל עשה שימוש במכשיר מחוץ למרפאה ועל כן ביקשה לפרק את השותפות אתו ועם הרופא ולהתנער מאחריות לטיפולים שיבוצעו על ידם. בנוסף הדגישה הנתבעת כי מעולם לא טיפלה בתובעת.


מחוות דעת שסיפק מומחה רפואי שמינה בית המשפט עלה כי השימוש בטוש שחור לפני תחילת הטיפולים גרם לכוויות וכי מדובר במעשה רשלני, המעיד על חוסר ההכשרה של המטפל. המומחה קבע לתובעת נכות אסתטית בשיעור של 5% וכן נכות זמנית למשך חצי שנה בשיעור של כ- 15%. בנוסף ציין הרופא כי שאלת נטילת התרופה ריאוקוטן אינה רלוונטית לנזק שנגרם.


התביעה סיכמה את טיעוניה בכך שביקשה מהשותפה הנתבעת לשאת באחריות לנזקי הגוף שנגרמו לתובעת מתוקף היותה שותפה של הרופא ובנו המטפל.


ביהמ"ש קבע כי הנתבעת אחראית לנזק שנגרם


השופטת קיבלה את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, וקבעה שהנסיבות לא מאפשרות לנתבעת להתנער מאחריות לנזק שנגרם לתובעת. השופטת הבהירה כי עדותה של הנתבעת אינה מהימנה והעמידה את הפיצוי לתובעת על 45,000 שקלים. בנוסף החליטה כי התובעת תזוכה בסך 5,198 שקלים עבור התשלום על הטיפולים וכן בסך של 12,000 שקלים בעבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות מקצועית
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


יחד עם זאת פסקה השופטת כי הרופא ובנו המטפל, ידרשו לשפות את השותפה נתבעת בגין 60% מסך הנזק שנגרם לתובעת וכן יישאו בתשלום הוצאות המשפט של הנתבעת בסך 8,500 שקלים. מעמדה המשפטי של המרפאה נותר לא ברור ולכן דחה בית המשפט את התביעה נגדה.


ת"א 14594-06