בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר השבוע (יום ב') שנתיים וחצי שנת מאסר בפועל על אישה שהציתה חדר בביתו של בן זוגה לשעבר.
לפי עובדות כתב האישום, ניהלה הנאשמת קשר זוגי עם המתלונן. בין השניים פרץ ויכוח שבעקבותיו כעסה מאוד הנאשמת על המתלונן. בחודש נובמבר 2013 נסעה הנאשמת בטרמפים לכיוון אשדוד על מנת להיפגש עם המתלונן.
בשעת לילה מאוחרת הגיעה למרכז חנויות בעיר, ושם תיארה לאדם שפגשה סיפור לפיו אחיה חולה מאוד וביקשה שייקח אותה אליו. על מנת לשבות את אמונו, החלה לבכות ולספר לו כמה היא דואגת למצבו. הבחור נענה לבקשתה, ואז כיוונה אותו הנאשמת אל ביתו של המתלונן. כשהגיעו למקום, ביקשה להשתמש בטלפון הנייד של הנהג, חייגה למתלונן וביקשה ממנו להיפגש עמה.
לאחר מכן יצאה במהירות מהרכב, ניגשה לחלקו האחורי של הבית, נכנסה אל הגינה, הגיעה לחלון של אחד החדרים שהיה פתוח ואז הציתה באמצעות מצת חפץ עשוי בד והשליכה אותו פנימה אל החדר. מיד לאחר מכן נמלטה מהמקום.
האם שישבה בסלון הריחה את העשן
כתוצאה מהמעשה התלקחה אש גדולה בתוך החדר ותכולתו נשרפה. עשן כבד החל להתפשט בבית וכעבור מספר דקות הבינה אם המשפחה, ששהתה בסלון וקיבלה הזהרה בטלפון מבנה, שמשהו קרה והחלה לבדוק את הבית. משהבחינה במקור העשן התקשרה מיד למשטרה.
בית המשפט החליט להפנות את הנאשמת לבדיקה פסיכיאטרית במטרה לבחון את כשירותה לעמוד לדין. מחוות הדעת עלה כי הנאשמת הינה בעלת הפרעת אישיות גבולית, שאינה מקפידה על נטילת התרופות שלה ומשתמשת באלכוהול ובסמים. יחד עם זאת נקבע כי הנאשמת כשירה לעמוד לדין וכי בשעת המקרה לא היתה שרויה במצב פסיכוטי כלשהוא, אולם פעלה תחת השפעת אלכוהול.
הנאשמת הודתה בביצוע המעשה והורשעה בעבירה שיוחסה לה. לאור נסיבות ביצוע העבירה, הסכימו הצדדים כי יש להתחשב במצבה הנפשי של הנאשמת בשלב בחירת העונש.
אמה של הנאשמת זומנה להעיד וטענה כי היא עברה ילדות קשה וסובלת ממצב נפשי לא פשוט. בנוסף אמרה האם כי היא מגדלת במקומה את בנה בן העשר וכי הבן חש מצוקה גדולה בשל השהות הארוכה של אמו במעצר.
המתלונן כתב מכתב לבית המשפט ובו הביע אמפתיה לנאשמת, והסביר כי הוא הבין את מצבה הקשה ואף ציין כי ביצעה את המעשה כתוצאה מאהבה נכזבת. עוד כתב המתלונן כי סלח לה על מעשיה וביקש מבית המשפט לחמול עליה.
התובעת ציינה כי מעשיה של הנאשמת היו פרי תכנון מוקדם וכי היא השתמשה בשקרים ותחבולות כדי להגיע אל ביתו של המתלונן. עוד טענה כי מעשיה החמורים יכלו להניב תוצאות קשות בהרבה וכי רק בדרך נס לא היו פגיעות בנפש. לבסוף המליצה התביעה להשית על הנאשמת עונש מאסר של בין שנתיים וחצי לחמש שנות מאסר בפועל.
הסנגור: מדובר במעשה ספונטני
סנגורה של הנאשמת ציין כי מדובר במעשה ספונטני שנבע מאהבה נכזבת ולא ממניע עברייני. הסנגור הסביר כי הפרעת האישיות של הנאשמת, מתבטאת בשינויים במצב הרוח וכן בחרדת נטישה. בנוסף הזכיר את עובדת היותה של הנאשמת בגילופין, דבר המעיד לטענתו על היעדר תכנון מוקדם של המעשה, ומראה על דרך פעולה אימפולסיבית. בסיכום דבריו ביקש הסנגור להתחשב בהודאתה של הנאשמת ועתר להשית עליה עונש של בין מספר חודשים ועד לשמונה עשר חודשי מאסר בפועל, כאשר המליץ על הצד התחתון של מתחם הענישה.
יש לך שאלה?
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום עבירות רכוש | גניבה | פריצה
בבואו להכריע את הדין, התחשב בית המשפט בנסיבות חייה של הנאשמת, בהודאתה ובשהותה הארוכה במעצר. כמו כן נתן בית המשפט משקל לעמדתו החיובית של המתלונן כלפיה. לדברי השופט, ישנה חשיבות לעברה הפלילי של הנאשמת בעת קביעת העונש הראוי, אך לא מדובר בעבר פלילי כבד במיוחד. לפיכך פסק השופט עשרים ושישה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי.
ת"פ 15643-11-13
.JPG)
