בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה לטובת בני זוג אשר הגישו תביעתם נגד בנק דיסקונט וחברות לנתוני אשראי בגין עוולת לשון הרע. זאת לאחר שהבנק פרסם את העובדה כי התובעים הינם בעלי חוב. ביהמ"ש חייב את הנתבעים לשלם פיצויים לבני הזוג ולהסיר את שמם מהרשימה.


לפי כתב התביעה, קיבלו בני הזוג מכתב מהבנק המתריע בפניהם על חוב שצברו. במכתב צוין כי עליהם לשלם את חובם בתוך 60 יום, אחרת שמם יועבר לחברות נתוני אשראי ולגורמים שונים בהתאם להוראות חוק שירות נותני האשראי. עם הגעת המכתב, מיהרו התובעים לשלם את החוב לבנק.


ואולם, כאשר ניגשו התובעים לקבל משכנתא ונתקלו בסירוב, גילו כי הבנק פרסם את שמם במאגר וגרם להם לנזקים רבים. כך למשל, לא יכלו התובעים למכור את דירתם או לבצע עסקאות שונות באשראי.

 

התובעים: התנהגות זדונית ורשלנית של הבנק 


משכך, הגישו התובעים תביעה נגד הבנק בטענה כי התנהגותו כלפיהם עולה לכדי זדוניות או לכדי רשלנות במקרה הטוב. לטענתם, לא רק שפרסום שמם גרם להם לנזקים אלא הוא נעשה תוך הפרת פרטיותם ובניגוד מוחלט לחוק הגנת הפרטיות. כמו כן, טענו התובעים לעוולת לשון הרע מצד הבנק.


מנגד, טען הבנק הנתבע כי חובם של התובעים נפרע רק לאחר מכתב שני שקיבלו שאף בכותרתו צוין כי מדובר בהתראה שניה. לפיו, חלפו הרבה יותר מ-60 ימים מהמכתב הראשון, ועל כן פנה הבנק ופרסם את שמם, וכל זאת בהתאם לחוק ולאחר נקיטת כל האזהרות המתאימות.

 

הבנק אף דחה טענות התובעים בדבר רשלנות, ובוודאי בדבר ההתנהגות הזדונית כטענתם, וטען כי פעולתו היתה חוקית לאורך כל הדרך, ונעשתה במסגרת חובת הבנק.


בתגובה, טענו התובעים כי לא ידוע להם על מכתב נוסף, וכי הם לא קיבלו את ההתראה הראשונה. יתרה מכך, לטענתם ממילא צוין במכתב שהתקבל כי עומדים לרשותם 60 ימים לכיסוי החוב, כך שגם אם התקבלה התראה ראשונה, שהרי עמדה לרשותם תקופת חסד נוספת לתשלום, ועל כן טענת הבנק מתבטלת.


הבנק לא התרשם מטענה זו, וטען כי המכתב השני לא היה אמור לבטל את חובתם החוקית לעמוד בתנאיו של המכתב הראשון, וכי 60 הימים שמצוינים במכתב השני הם אותם ימים שמצוינים בהתראה הראשונה, כאשר ההתראה השניה נועדה רק להזכיר לתובעים את חובם.

 

ביהמ"ש: אשמה של שני הצדדים 


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט כי שני הצדדים שותפים באשמה, כאשר מחד, התובעים יכולים היו לגשת אל הבנק ולהתריע בפניו כי זהו אינו המכתב השני שקיבלו אלא הראשון, וכך הבנק אולי היה מקבל את הטעות ומתייחס אליהם כאילו קיבלו מכתב אחד. ומאידך, היה על הבנק לציין באופן מפורש כי המכתב משמש רק כתזכורת להתראה הראשונה, ואינו מעניק למעשה תקופת חסד נוספת של 60 ימים.

 

יש לך שאלה? 

פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית

 

ואומנם, למרות אשמתם הברורה של שני הצדדים, אין להתכחש לעובדה כי הבנק חטא בעוולת לשון הרע עם שליחת שמם של התובעים לחברות השונות, וזאת למרות ששילמו את החוב במלואו. לדברי השופט, במעשיו הפר הבנק את חובת הפרטיות כלפי בני הזוג ועל כן עליו לפצות אותם למרות אשמתם התורמת.


לבסוף, העמיד השופט את סכום הפיצוי על סך 5,000 שקלים לכל תובע וחייב את בנק דסקונט בסך כולל של 10,000 שקלים. בנוסף, חויב הבנק בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 שקלים.

 תא"מ 4105-11-13