בית משפט השלום בקריות גזר השבוע (יום א') את דינה של אישה בת 52 שגנבה כספים מחמישה עשר קשישים כאשר היא מתחזה להיות עובדת המל"ל.
הנאשמת, גנבה בסיוע בן זוגה כרטיסי אשראי ורכוש של מספר קשישים באזור הקריות. בשיטת העבודה של הזוג, האישה עקבה אחר קשישים במקומות ציבוריים, הגיעה לביתם כשאר היא מתחזה להיות עובדת של המוסד לביטוח לאומי וגנבה בהיסח הדעת ארנקים ורכוש נוסף. לאחר מכן נמלטה מהמקום כאשר בן זוגה ממתין לה במונית.
באחת הפעמים, הגיעו הנאשמים לדירתה של קשישה ושם הציגה עצמה הנאשמת כעובדת המוסד לביטוח לאומי וכך גנבה את ארנקה, פנקס המחאות ושרשרת זהב ונמלטה מהמקום במונית של הנאשם.
בסך הכול מדובר בחמישה עשר אישומים שונים, בכולם בוצעו העבירות כלפי קשישים.
חגיגת קניות על חשבון הקשישים
חודש לאחר מכן, התפרצו השניים לביתה של קשישה כבת 90, כאשר הנאשמת מתחזה להיות עובדת המוסד לביטוח לאומי, גנבו מביתה כסף וכרטיסי אשראי ונמלטו במונית מהמקום.
באחד המקרים, הגיעו הנאשמים לארוחה במסעדה בקריות. השניים תכננו לשלם על הארוחה באמצעות אחד מכרטיסי האשראי הגנובים, אך שוטרים שהגיעו למקום מנעו זאת מהם ועצרו אותם.
לאחר הליך גישור, הגיעו הצדדים להסדר לפיו תודה הנאשמת בכתב האישום, תורשע ותשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן.
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשמת סובלת מהפרעות חרדה ומתלות, אינה יציבה רגשית וכי נסיבות חייה המורכבות והדוחק הכלכלי הביאו אותה לביצוע המעשים. עוד צוין כי הנאשמת לקחה אחריות על מעשיה והביעה חרטה ובושה על שנעשה.
בא כוח המאשימה הסביר כי הנזק אשר נגרם לקשישים הוא רב, גם מהבחינה הכלכלית וגם בשל הפגיעה בביטחונם האישי. עוד ציין כי הנאשמת בחרה לפעול בצורה של תחבולה וניצול, והרהיבה עוז לבצע מספר רב של מעשים בפרק זמן קצר של שלושה חודשים.
בנוסף הדגיש את התנהגותה הפסולה של הנאשמת ובן זוגה כאשר השתמשו השניים בכרטיסים הגנובים לצורך קניות ובזבוז פרוע של כספי הקשישים.
ביהמ"ש: הפגיעה בביטחונם ונפשם של הקשישים מחייבת מאסר בפועל
מנגד נטען על ידי סנגורה של הנאשמת כי המעשים שנעשו אמנם מכוערים אך הנזק הכספי הכולל שנגרם אינו כבד במיוחד. הוא הוסיף ואמר כי יש לראות את המעשים תחת ההגדרה של מרמה ולא להתייחס אליהם כעבירות שמלוות בסיכון חיים.
עוד ציין כי מדובר באישה שהתאלמנה פעמיים במהלך חייה והיא מגדלת לבדה שלושה ילדים, לטענתו יש להתחשב בעובדה שהנאשמת הודתה במיוחס לה ושיתפה פעולה בחקירות.
בבואו לקבוע את העונש ההולם, התחשב השופט בפגיעה של הנאשמת בקורבנותיה כאשר היא גורמה להם עוגמת נפש, חוסר אונים וחוסר בטחון. נוסף על כך התייחס השופט לעורמה שבביצוע העבירות והבחירה האומללה, לפגוע בקורבנות חלשים שאינם יכולים להגן על עצמם.
השופט התחשב בתסקיר שירות המבחן לגבי מצבה הרגשי המורכב ונסיבות חייה הקשות וכן לעובדה לפיה הנאשמת הודתה במעשים והתחרטה עליהם חרטה כנה, וחסכה מהקשישים את הטרחה להגיע ולתת עדויות.
לפיכך ראה השופט לנכון לפסוק עונש כולל לכל האישומים יחדיו, וגזר על הנאשמת מאסר בפועל לשנתיים ושישה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף חייב אותה לפצות כל אחד מהמתלוננים בסכום של 3,000 שקלים.
ת"פ 12323-09-13
