בית הדין לעבודה בתל אביב קבע בחודש שעבר כי מסעדה שפגעה בזכויות מהגר עבודה שהעסיקה תפצה אותו בסכום של כ- 25,000 שקלים.


התובע, אזרח חוף השנהב, הועסק כפועל ניקיון במסעדה, ולטענתו ביום עבודתו האחרון נקלע לסכסוך עם עובד אחר כאשר האחרון איים עליו בסכין, התובע בתגובה ברח על נפשו.


לטענתו בעת המקרה, היו עדים למתרחש נציגי הנתבעת אשר לא התערבו ולא יצרו קשר עם התובע לאחר מכן. לפיכך טען התובע, יש בהתנהגות נציגי הנתבעת משום השלמה עם המצב ומכך הבין כי אינו רצוי עוד במקום העבודה ולא חזר אליו.


לאור הדברים לעיל, מבקש התובע לקבל פיצויי פיטורים.


עדות התובע התבררה כלא אמינה ולכן לא יקבל פיצויי פיטורים


מנגד, מכחישה הנתבעת את קיומו של הסכסוך וטוענת כי לא היו דברים מעולם. עוד נטען מצד הנתבעת כי הסתלקותו של התובע מהמקום פגעה בהתנהלות השוטפת של המסעדה, ומציינת כי ניסתה להשיגו מספר פעמים ולכן לטענתה אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים.


עדותו של התובע המגוללת את הסכסוך הייתה רצופה בסתירות ובאי דיוקים, מה שהקשה על בית המשפט להתייחס אליה כאמינה ולהסתמך עליה, בבואו לפסוק בעניין הזכאות לפיצויים. נוסף על כך לא סיפק התובע כל ראייה להתרחשות האירוע, זאת על אף הצהרתו כי יש עד לאירוע.


מעדות התובע עולה עוד כי לא הצהיר בפני מנהליו בשום שלב על כוונותיו לעזוב את העבודה וציין כי לא היה לו איתם שום קשר בכל התקופה שלאחר היום בו עזב את המסעדה.


מצד הנתבעת נטען באופן עקבי כי לא ידעה דבר על אותו סכסוך והדבר נודע לה לראשונה עם קבלת כתב התביעה.


הנתבעת תפצה על זכויות סוציאליות רבות אשר נמנעו מהתובע


בנוסף לדרישה לתשלום פיצויי פיטורים, טען התובע כי עבד שעות נוספות רבות במסעדה ולא זכה לקבל על כך את התשלום המגיע לו. הנתבעת מצידה מכחישה את הטענות ומצהירה כי שילמה לו את כל שכרו כחוק.


מעבר לזכאותו לשעות נוספות, הוסיף התובע ודרש תוספת תשלום של חמישים אחוזים בגין ימי חג שעבד בהם. כמו כן, ציין כי לא קיבל ימי חופשה חלופיים לימי החג בהם עבד ולא חופשה בתשלום, לה היה זכאי.


הנתבעת טענה מצידה כי בתלושי השכר של התובע היה קיים רכיב של פדיון חופשה וכי אינה חייבת לו דבר מעבר לכך.


בשל חוסר היכולת של הנתבע להוכיח את התרחשות הסכסוך ולאור העדות של הנתבעת מנגד, קבע בית המשפט כי נסיבות עזיבתו של התובע את מקום העבודה לא מצדיקות מתן פיצויי פיטורים.


באשר לתשלום שעות נוספות לתובע, קבע בית המשפט כי קיימת סתירה בין טענות הנתבעת לפיהן קיבל הנתבע את השכר המגיע לו, לבין הדוחות הממוחשבים ותלושי המשכורת בהם מצוינות שעות העבודה. בהתבסס על הראיות הנ"ל ועל דוחות ידניים שכתב התובע ונראו מהימנים, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע סכום של כ 18,000 שקלים בגין שעות נוספות.


התובע עזב ללא הודעה מוקדמת ולכן יקוצץ משכרו סכום שווה ערך לנזק שגרם


נוסף על כך, התובע אולץ לחתום על מסמך לפיו הוא מתחייב לשלם עלויות תיקון של מתקן לשטיפת כלים וזאת בלי שהבין בדיוק על מה הוא חותם וללא כל הוכחה שגרם נזק למתקן. בהמשך אף נוכה משכרו של התובע סכום של 1,750 שקלים בגין תיקון שבוצע במכשיר לכאורה. לאור הדברים החליט בית המשפט שעל הנתבעת להחזיר את הסכום האמור לתובע.


בעניין תשלום ימי החג קבעה השופטת, כי על הנתבעת לשלם לתובע סכום של 2,640 שקלים.


באשר לתשלום ימי החופשה, עולה כי הנתבעת שילמה לתובע סכום מסוים במקום לאפשר לו לנצל ימי חופשה בפועל. כך יצא שהתובע עבד שישה ימים בשבוע מבלי לצאת כלל לחופשה. על כן קבע בית המשפט כי התובע זכאי לקבל סכום של 4,048 שקלים.

 

יש לך שאלה? 

פורום אשרות עבודה | הסדרת מעמד לעובד זר בישראל
פורום פיצויי פיטורין
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


בית המשפט, בהסתמכו על העדויות, קיבל את עמדת הנתבעת, לפיה יש לקצץ מהסכומים הנ"ל סך של 3,520 שקלים. זאת משום שהתובע נטש את מקום העבודה ללא הודעה מוקדמת, דבר שהסב לנתבעת נזק.


בסיכומו של דבר, לאחר הניכויים ובתוספת סעיפים אחרים קבע בית המשפט כי הנתבעת תשלם לתובע סכום כולל של כ 25,000 שקלים.

 

סע (ת"א) 38697-08-11