בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בשבוע שעבר 23 חודשי מאסר על טרנסג'נדרית שתקפה לקוח לאחר שזה גילה שמדובר בגבר ולא באישה כפי שחשב. היא הורשעה על פי הודאתה בעבירות גניבה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
ביוני 2013 בשעות אחר הצהריים, נפגשו המתלונן והנאשמת באזור התחנה המרכזית בתל אביב, ולאחר סיכום מחיר של 100 שקלים עלו לחדר במועדון, שם הנאשמת אמורה היתה להעניק למתלונן שירותי מין.
זו לא גברת אלא אדון
אולם, כאשר הבין המתלונן כי לא מדובר בגברת אלא באדון, ביקש ממנה להחזיר לו את כספו ולהסתלק מהמקום, הנאשמת בתגובה גנבה לו את ארנקו שהכיל 1,900 שקלים במזומן ומסמכים שונים, ויצאה מהחדר. המתלונן לא וויתר ורדף אחריה, אבל הנאשמת עצרה אותו וחבטה בפניו בחוזקה. כתוצאה מהתקיפה נגרמה למתלונן שריטה באורך של שני סנטימטר.
הנאשמת, שנקראה כך על ידי השופטת בשל רצונו של הגבר להפוך לאישה, השיבה לאחר מעשה את המסמכים למתלונן בצירוף של 50 שקלים בלבד מתוך הכסף שגנבה. בעברה של הנאשמת הרשעה קודמת בגין איומים ותקיפת שוטר וכן גרימת חבלה, והיא ריצתה עונש מאסר בן 9 חודשים בגינה.
מפאת גילה הצעיר של הנאשמת, הורה ביהמ"ש לערוך תסקיר מבחן בעניינה, למרות עברה הפלילי. לפי שירות המבחן, מדובר בטרנסג'נדרית שמצויה מגיל צעיר מאוד בשולי החברה, ללא כתובת מגורים קבועה וללא תעסוקה. הנאשמת הוצאה מביתה כבר בגיל 12 והושמה בפנימייה. אולם, היא לא השתלבה היטב בפנימיית הנערים, עזבה מיוזמתה ועברה למרכז הארץ.
כבר בגיל צעיר, התמכרה הנאשמת לסמים והחלה לעסוק בזנות, כאשר כל המאמצים שנעשו לאורך השנים על ידי עמותות שונות לסייע לה לחזור לתלם, העלו חרס.
לבסוף, המליץ שירות המבחן להשית עונש מאסר בפועל על הנאשמת, וזאת מאחר והיא לא הביעה מוטיבציה אמיתית להשתלב בהליך טיפולי, וקיים סיכון גבוה ביותר להישנות המעשים. לפיו, כל הניסיונות לשלבה בעבר בהליך טיפולי מסוג זה או אחר עלו בתוהו, כאשר פעם אחר פעם היא בוחרת בפתרונות אלימים, וחוזרת לסורה.
באת כוחה של המאשימה הסכימה עם המלצתו של שירות המבחן ועתרה לעונש מאסר בפועל על הנאשמת. לטענתה, לשיקולי השיקום אין כל נגיעה לעניינו של המתלונן, בעיקר לאחר שהוכח פעמים רבות כי היא אינה מעוניינת בשיקום חייה.
בנוסף, ביקשה המאשימה כי בית המשפט יפעיל עונש מאסר מותנה שעומד מעל לראשה בגין הרשעתה הקודמת.
מנגד, ביקש בא כוחה של הנאשמת להקל בעונשה ולהפעיל מידת רחמים בקביעתו. לטענתו, יש להתחשב בגילה הצעיר, בנסיבות חייה הקשות, בעובדה כי כל חייה הכירה רק את שולי החברה הרוויים באלימות ובכוח.
לטענתו, שירות המבחן החמיר מאוד עם הנאשמת, למרות שהיא הודתה במעשים ואף חסכה מהמתלונן מתן עדות אשר היה גורם לו לאי נעימות רבה. לבסוף, הציג הסנגור את תמונתו של המתלונן לבית המשפט. בתמונה ניתן לראות גבר חסון רחב ממדים, בעוד הנאשמת בעצמה קטנה וחלשה ממנו. לפיכך, טען בא כוחה, הטענות לגבי תקיפה חמורה תחת נסיבות המקרה אינן הגיוניות.
ביהמ"ש: הנאשמת סירבה לשיקום פעמים רבות מידי
לאחר שמיעת הטיעונים לעונש של הצדדים, ולאחר התחשבות בהמלצתו של שירות המבחן, קבעה השופטת כי ראוי להשית עונש מאסר בפועל על הנאשמת. בנימוקיה להחלטתה, טענה השופטת כי לאורך כל חייה בחרה הנאשמת בפתרונות אלימים, וכן סירבה פעמים רבות מידי להצעות של טיפול ושיקום. היא חיה כל חייה בשולי החברה, ואת השוליים היא מכירה היטב ובוחרת לברוח מכל אלטרנטיבה נורמטיבית. על כן, עונש שיקומי אינו הולם את העבירות ואת רצונה האמיתי של הנאשמת.
עוד טענה השופטת כי אל לשכוח את הנזקים שגרמה למתלונן, הן הממונים והן הפיזיים. הנאשמת הובילה את המתלונן לחדר בידיעה, לאור ניסיון חייה, שיסרב לה ויבקש את כספו בחזרה, וכשאכן סירב, היא גנבה את כספו, ותקפה אותו באלימות.
יש לך שאלה?
פורום עבירות רכוש | גניבה | פריצה
פורום ועדות שחרורים
יחד עם זאת, התחשבה השופטת, ולו במעט, בנסיבות חייה הקשות של הנאשמת ובעובדה כי את עונש המאסר תיאלץ לרצות בתא מבודד לצורך הפרדתה מאסירים אחרים שעלולים לפגוע בה, בשל מצבה המיוחד.
לפי כל אלה, גזרה השופטת על הנאשמת 23 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי. עקב מצבה הכלכלי של הנאשמת לא הטילה עליה השופטת קנס כספי.
ת"פ 36465-07-13