בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק בשבוע שעבר לטובת אלמנה אשר דרשה את הפנסיה של בעלה לשעבר וסורבה על ידי הקרן מאחר ובעת פטירתו חיו בני הזוג בנפרד.
בשנת 1959 נישאה התובעת לבעלה המנוח והשניים חיו יחד עד שנפרדו, לאחר כשלושים שנות נישואין, ב-1992. כשלוש שנים לאחר פרידתם, יצא הבעל לגמלאות מעבודתו בבזק, והחל לקבל קצבת זקנה מקרן הפנסיה. במקביל, שילם הבעל מזונות לאשתו, לפי החלטת בית המשפט המחוזי.
כמה שנים לאחר מכן, חתמו השניים על הסכם גירושין שקיבל תוקף של בית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הסכם זה הסכימו השניים להתגרש ובתנאי שזכויות הבעל בדירה יועברו במלואן אל התובעת והיא בתמורה לא תתבע זכויות על נכסים נוספים.
המנוח מפסיק לשלם מזונות והתובעת מקבלת מחצית מהפנסיה
על שני סעיפים בהסכם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, הראשון היה זכויות הפנסיה של הבעל והשני היה המשך תשלום המזונות לתובעת. בהמשך ההליכים, בשנת 2000, נתן ביהמ"ש לענייני משפחה את החלטתו במחלוקת, וקבע כי התובעת תהא זכאית למחצית מקצבת הזקנה אותה מקבל הבעל מקרן הפנסיה וכי הבעל יפסיק לשלם מזונות לתובעת.
וכך היה, הבעל העביר זכויותיו בדירה לאשתו והפסיק לשלם לה מזונות כפי שנקבע. השניים חיו בנפרד אך בפועל לא נתן המנוח גט לאשתו עד ליום פטירתו.
כאשר נפטר המנוח, ביקשה התובעת את שהובטח לה ופנתה לקרן הפנסיה בדרישה למחצית קצבת הזקנה כפי שמגיע לה בתור אלמנת פנסיונר. מה רבה היתה הפתעתה כאשר קרן הפנסיה דחתה את בקשתה, בטענה כי אין לה כל זכויות בפנסיה מאחר ואינה נחשבת לאלמנת פנסיונר כפי שמוגדרת בתקנון.
קרן הפנסיה ביססה קביעתה על שינוי התקנון שנערך באוקטובר 2013, שם נקבעו קריטריונים חדשים שהתובעת אינה עומדת בהם. כך למשל נקבע כי על האלמנה המבקשת להתגורר עם בעלה המנוח לפחות שנה אחת לפני פטירתו, וכך למשל נקבע כי עליה לחיות איתו למשך שנתיים מחודש הזכאות הראשון ועד ליום שנפטר וכן הלאה. התובעת לא עומדת בתנאים אלה בשל העובדה הפשוטה כי בני הזוג חיו בנפרד שנים קודם.
אולם לטענת התובעת, למרות שלא חיו יחד, המשיך המנוח לשלם מזונותיה, ועל כן המזונות נחשבים לחלופה למגורים משותפים. עוד טענה התובעת כי ביטול המזונות נעשה רק לאחר שהעביר לה בעלה את הזכויות בדירתם המשותפת, וממילא אין בקרן הפנסיה משום חלופה למזונות, אלא זכות שהועברה לה כחוק לפי החלטת בית משפט במסגרת איזון משאבים.
ביהמ"ש: תנאי התקנון החדש לא יחול על מקרה זה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט כי במקרה זה אין מקום ליישם את התנאים שנקבעו בתקנון החדש של הקרן, מאחר ואין ספק כי התובעת חיה שנים רבות יחד עם המנוח, קיבלה ממנו מזונות, ולאחר מכן זכויות מלאות בדירתם המשותפת, ואף קיבלה את זכויות הפנסיה מתוקף החלטת בית משפט, וזאת לאחר שנפרדו בני הזוג ובמסגרת איזון משאבים.
יש לך שאלה?
פורום דיני פנסיה | פרישה מעבודה
פורום הסכם גירושין
בנוסף, ציין השופט, כי בכל מקרה בני הזוג לא התגרשו, והמנוח מעולם לא נתן גט לתובעת, על כן, אין מקום להתייחס לאלמנה כאילו היא גרושה מבעלה.
לפי כל אלה, קיבל השופט את תביעת האלמנה, וחייב את קרן הפנסיה לשלם לה קצבה כחוק מיום פנייתה אליה.
ק"ג 27188-05-13