בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל בשבוע שעבר ׁ(יום ד') תביעתה של עובדת ספא בבית מלון בים המלח, בגין פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות, לאחר שסיימה עבודתה במקום. הנהלת המלון טענה כנגדה כי כלל לא מדובר ביחסי עובד מעביד, וכי התובעת הועסקה כעצמאית.


התובעת, עבדה בספא בבית מלון בים המלח, במשך כתשע שנים, וביצעה טיפולי בוץ ופילינג לאורחים. בשנת 2012 לאחר שעזבה התובעת את עבודתה, הגישה תביעה לפיצויים ולזכויות סוציאליות כגון דמי הבראה והפרשה לקרן השתלמות שלא שולמו לה לטענתה.


הנתבעת: התובעת עבדה כעצמאית ולא כעובדת מן המניין 


הנהלת בית המלון טענה, כי אין היא אחראית לתשלום זכויות אלו לתובעת מאחר והיא איננה מעסיקתה בפועל, ולמעשה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד במקרה זה. לדבריה, התובעת הועסקה כ"קבלן" נותן שירות וקיבלה שכר בהתאם לחשבוניות שהוציאה עבור חשב המלון. עוד טענה הנתבעת כי בשנת 2006 הציעה הנהלת המלון לתובעת לעבוד תחתיה, אולם זו סירבה מאחר שלא רצתה שמשכורתה תיפגע, וביקשה להישאר כעצמאית.

 

התובעת: אמנם עצמאית אך נתונה למרות ולפיקוח המלון 


בתגובה, טענה התובעת כי למרות שעבדה כעצמאית, הייתה נתונה למרותה ולפיקוחה של הנהלת המלון, ולפיכך נחשבה, הלכה למעשה, לעובדת מן המניין. כך למשל, נאסר עליה לעזוב את שטחי המלון, אפילו בזמן שלא היו לה לקוחות, כך למשל אולצה להגיע לעבודה במדים, ובהתאם לקוד לבוש שנקבע על ידי הנתבעת שכלל איפור מסוים, לק בגוון מסוים, צבע נעליים, בושם ועוד.

 

מבחן ההשתלבות לבחינת יחסי עובד מעביד 


לאחר שמיעת טענות הצדדים, ביקש השופט לבחון האם מתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד. לדבריו, אין העובדה כי העובדת עבדה כעצמאית, יכולה לעמוד לבדה כנגד טענות התובעת. כבר נקבע בעבר כי גם בין עובדים עצמאיים לבין חברה המקבלת את שירותיהם יכולים להתקיים יחסי עובד מעביד.


לצורך בחינת יחסים אלה, השתמש השופט במבחן המעורב, המכיל מרכיבים שונים כשהחשוב ביניהם הוא מבחן ההשתלבות, אשר מאתר את קו הגבול, הדק לעיתים, בין עובד לעובד עצמאי.

 

ביהמ"ש: התובעת לא ניהלה עסק נוסף ועבדה רק במלון  


במהלך בחינת המרכיבים, קבע השופט כי ראשית מדובר בספא אשר הינו חלק בלתי נפרד מהמלון. שנית, קבע השופט כי התובעת היוותה חלק בלתי נפרד מהספא, ועשתה עבודה זהה לזו שביצעו שאר עובדי הספא במלון. כמו כן, קבע כי התובעת לא ניהלה במקביל לעבודתה עסק צדדי, עבדה רק בשטחי המלון, ואף לא הסכימה לקבל לקוחות באופן פרטי כפי שנהגו לעשות לפעמים שאר העובדים.


פרט חשוב שנבחן במבחן ההשתלבות הוא מבחן הסיכון הכלכלי. במקרה זה, קבע השופט, כי למעשה הנהלת המלון קבעה את כל מחירי הטיפולים, וכן את ההנחות שנתנה במקרים מסוימים. התובעת נאלצה "לספוג" את ההנחות ולעיתים אף לתת טיפולים בחינם לפי הוראות המלון, מבלי לקבל פיצוי כלשהו, ומבלי שתהיה לה היכולת לסרב לטיפול כזה. על כן, התובעת כלל לא נשאה בסיכון כלכלי, ולא החליטה על מחירי הטיפולים.


עוד נקבע במהלך מבחן ההשתלבות, כי התובעת שובצה לעבודה במשמרות על ידי הנהלת המלון, הגיעה במדים שסופקו לה מהמלון עצמו שאף כיבס אותם מבלי לחייב על כך את התובעת, וכן במקרים בו התובעת לא יכלה להגיע לעבודה נאסר עליה להביא מחליף מטעמה, אלא נאלצה למצוא מחליף מעובדי הספא בלבד.

 

ביהמ"ש: התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים 


כל אלה, לפי השופט, מעידים על כך כי גם אם התובעת קיבלה שכרה כעובדת עצמאית, ושכרה אף היה גבוה משאר העובדים האחרים, עדיין מתקיימים במקרה זה יחסי עובד מעביד מובהקים, כאשר התובעת נתונה למרותה ולפיקוחה של הנהלת המלון.

 

יש לך שאלה? 

פורום פיצויי פיטורין
פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )

 

לאור כל זאת, קבע השופט כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים כחוק בסך 43,931 שקלים, לפיצויים בגין אי הפרשה לפנסיה ולקרן השתלמות בסך 56,133 שקלים, להחזר ניכוי שכר ולהחזרי שכר מיום עזיבתה ועד ליום הגשת התביעה. בסך הכל חויבה הנהלת המלון לשלם לתובעת סך כולל של 112,764 שקלים. בנוסף, חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקלים.