בית משפט השלום ברמלה קיבל החודש תביעתו של מתווך כנגד בעל דירה שמכר את הדירה בעצמו מבלי לשלם למתווך את דמי התיווך, ותוך הפרה של הסכם הבלעדיות שנחתם ביניהם.

 

חתמו על הסכם בלעדיות לחצי שנה 


לפי כתב התביעה, התובע, מתווך מקרקעין, חתם על הסכם תיווך עם הנתבע, בעל דירה במרכז הארץ. לפי ההסכם ביניהם שנערך במאי 2010, קבעו הצדדים דמי תיווך בשיעור של 1.5% מסכום הדירה שיועברו לתובע עם מכירתה של הדירה. במעמד החתימה על חוזה התיווך, חתמו השניים גם על הסכם בלעדיות המקנה בלעדיות למתווך על המכירה למשך חצי שנה מיום החתימה. כמו כן, הסכימו הצדדים בעל פה כי בעל הדירה רשאי לשווק בעצמו את הדירה לשם השכרה בלבד.

 

הנתבע ניהל משא ומתן מאחורי גבו של המתווך 


בנובמבר 2011, כחודש לפי תום הסכם הבלעדיות, ביקש הנתבע מהתובע להראות לשוכר פוטנציאלי את הדירה למטרת השכרתה. התובע שלח מתווך אחר ממשרדו לפגישה ביניהם. בעת הפגישה, זיהה המתווך פוטנציאל לרכישה אצל השוכר, וסיפר לו כי הדירה מועמדת למכירה. השוכר גילה התעניינות ברכישה אך לא פנה שוב אל המתווך.


לאחר מעשה, גילה התובע כי השוכר הפוטנציאלי פנה ישירות לבעל הדירה וניהל איתו משא ומתן לגבי המחיר עד שלבסוף נערך הסכם ביניהם והוא רכש את הדירה בסכום של 1,960,000 שקלים.

 

אמרו לתובע כי הדירה הושכרה ולא נמכרה 


לטענת התובע, הנתבע והקונה ניהלו משא ומתן לא חוקי אשר מפר את הסכם הבלעדיות שנחתם בין הצדדים, ויתרה מכך, הם דאגו להסתיר זאת מהתובע בכל דרך אפשרית, כאשר לא ענו לטלפונים, ואף סיפרו לו כי הדירה הושכרה ולא נמכרה.


כמו כן, לטענתו, למרות שבסופו של עניין הסכם המכירה נחתם חודשים רבים לאחר תום תקופת הבלעדיות, ראשיתו של המשא ומתן חל כחודש לפני סוף התקופה; מה גם שהאדם האחראי על התעניינותו של הקונה הוא לא אחר מאשר מתווך העובד במשרדו של התובע ושימש כשליחו.

 

תשלום דמי תיווך כפולים כפיצוי למתווך 


בנוסף, טען התובע כי הוא ושאר עובדי הסוכנות עבדו קשה מאוד למציאת קונים פוטנציאלים לדירה, ואף הציגו אותה בפני ארבעה קונים, ועל כן, ניתן לומר כי רכישת הדירה נערכה לבסוף בזכות מאמציהם ויעילותם של התובע ומשרדו.


לפי כל אלה, העמיד התובע תביעתו בסך כולל של 84,578 שקלים בגין דמי תיווך כפולים שישמשו לו כפיצויים וכן בגין תוספת בשיעור של 4% מדמי התיווך בעבור כל חודש איחור בתשלום.


הנתבע: הסכם תיווך והסכם הבלעדיות סותרים זה את זה 


מנגד, טען הנתבע כי במעמד החתימה על הסכם התיווך בוטל בפועל הסכם הבלעדיות שהרי הם סותרים זה את זה ומכאן מבטלים את הצורך באחר. כמו כן, הוסכם בעל פה עם שותפו של התובע, כי אם ימכור הנתבע את הדירה באופן עצמאי, לא יחויב בדמי תיווך. כמו כן, טען הנתבע, כי ממילא אין תוקף משפטי להסכם מאחר ואינו חתום כלל על ידי התובע או מי מטעמו.


בנוסף, טען הנתבע כי מאחר והסכם המכירה בינו ובין הקונה נחתם כשנה לאחר הסכם הבלעדיות בין הצדדים, שהרי לא קמה לו כל עילה משפטית לתביעה ובוודאי שאין לו זכות לקבל דמי תיווך בעבור העסקה.


ביהמ"ש: הנתבע הפר הסכם בלעדיות 


לאחר שמיעת טענות הצדדים ועדויות שותפיו למשרד של התובע, קבע השופט כי הצדק עם התובע וכי מדובר בהפרה של חוזה בלעדיות. בנימוקיו להחלטתו, קבע ראשית השופט כי לא חלה חובה על המתווך לחתום על ההסכם בעצמו, וכי חתימתו של הלקוח מספיקה על מנת לתת לו תוקף משפטי. מכאן שמדובר בחוזה תקף ושריר.


שנית, קבע השופט כי הסכם התיווך והסכם הבלעדיות כלל לא סותרים זה את זה ובוודאי שאינם מבטלים אחד את האחר. ולהיפך, חוזה בלעדיות יכול להיכנס לתוקף רק כאשר נחתם חוזה תיווך בין הצדדים. על כן, נדחתה גם טענתו זו של הנתבע.

 

המתווך הוא זה שהוביל להסכם המכירה 


לבסוף, קבע השופט כי עדותו של הנתבע סתורה ולא מדויקת, לעומת עדותו המהימנה והעקבית של התובע שנתמכה בשתי עדויות נוספות מטעמו. לאחר בחינת העדויות, קבע השופט כי הוכח מעל לכל ספק שתחילתו של המשא והמתן שנערך עם הקונה הוא כחודש לפני מועד סיום חוזה הבלעדיות ועל כן, המתווך הוא זה שהוביל להסכם המכירה בין הנתבע לקונה. ואין זה משנה כלל אם ההסכם עצמו נחתם הרבה לאחר סוף התקופה.

 

יש לך שאלה? 

פורום דיני חוזים / הסכמים
פורום תיווך נדל"ן
 


לפי כל אלה, חייב השופט את הנתבע בתשלום דמי תיווך כפולים לתובע בתוספת 4% עבור כל חודש בה איחר הנתבע בתשלום דמי התיווך ובסך הכל ב- 66,306 שקלים. כמו כן, חויב הנתבע בתשלום הוצאת משפט ובתשלום בסך 12 אלף שקל עבור שכר טרחת עו"ד.