האם עובדת זרה זכאית לפיצויי פיטורין לאחר שהקשישה בה טיפלה נפטרה? ומה קורה כאשר העובדת הזרה אינה זרה עוד אלא תושבת קבע במדינה? בשאלות אלו דן החודש בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וקבע כי העובדת אכן זכאית לפיצויי פיטורין.


טיפלה בקשישה במשך 10 שנים עד לפטירתה


התובעת, אזרחית רומניה, הגיעה לישראל לעבוד כמטפלת סיעודית בקשישים. היא החלה עבודתה ביוני 2002, בחברה סיעודית, ונתבקשה לטפל בקשישה. התובעת טיפלה בה משך עשר שנים, עד לפטירתה בשנת 2012.


במהלך שהותה של התובעת, היא פגשה בבחור ישראלי, ונישאה לו בשנת 2006. אז, קיבלה התובעת מעמד של תושבת קבע בארץ.
חברת הסיעוד לתובעת: "עשית טעות גדולה שהתחתנת"


לאחר פטירתה של הקשישה, הודיעה התובעת לחברה כי היא מבקשת לקבל את פיצויי הפיטורין להם היא זכאית לפי החוק המאפשר לעובדים זרים לקבל פיצויים לאחר פטירת המעסיק בפועל.


חברת הסיעוד, מנגד, סירבה לשלם לתובעת פיצויים וטענה כי היא אינה מחויבת כלל לשלם לה פיצויים, וכי היא עשתה טעות גדולה שנישאה לישראלי, שהרי אינה נחשבת עוד לעובדת זרה.


על כן, הגישה העובדת תביעה כנגד חברת הסיעוד, בביה"ד לעבודה. בתביעתה, טענה התובעת כי מגיעים לה פיצויים על פי חוק לאור פטירתה של מעסיקתה, קרי הקשישה בה טיפלה. עוד טענה כי כאשר הודיעה לחברה על פטירתה של הקשישה, נמסר לה כי תוכל לקבל פיצויים רק בעבור השנים בהן נחשבה לעובדת זרה, אולם זמן קצר לאחר מכן, הודיעו לה כי היא אינה זכאית כלל לפיצויים.


הנתבעת: המעסיקה החוקית של התובעת לא נפטרה


חברת הסיעוד עמדה על סירובה, וטענה בבית הדין כי התובעת איננה עוד עובדת זרה כי אם תושבת הארץ, ועל כן לא קמה לה עילה לדרישת פיצויים בגין פטירתה של הקשישה. לטענתה, זכאות זו שמורה לעובדים זרים בלבד.


יתרה מכך, טענה הנתבעת, הקשישה אמנם נפטרה אולם המעסיקה החוקית של העובדת, קרי הנתבעת, חיה ופועלת, והתובעת למעשה יכולה הייתה להמשיך עבודתה אצל הנתבעת אשר ממילא ביקשה לשלוח אותה לטיפול בקשישה אחרת. אולם, לאור סירובה של התובעת ניתן אך להסיק כי מדובר בהתפטרות ללא זכות לפיצויים.


ביהמ"ש: הפלייה בחוק בין מטפל זר למטפל ישראלי


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל השופט את תביעתה של התובעת במלואה. בנימוקיו להחלטתו, טען כי למעשה מתקיימת הפלייה בין עובד זר לעובד ישראלי כאשר עובד זר רשאי לקבל פיצויים עם פטירתם של הקשישים תחת טיפולו, ואילו העובד הישראלי צריך להמשיך ולעבור מקשיש לקשיש ואינו זכאי לכל פיצוי.


לטענתו, הסיבה להפליה אינה ברורה, מאחר ושני העובדים מבצעים בסופו של יום את אותה עבודה קשה ותובענית.


מקרה חריג בנסיבותיו


שנית, טען השופט, המקרה הנדון הינו חריג בנסיבותיו, ולאחר עיון בפסיקת ביה"ד לעבודה נמצא כי החוק אינו מדבר כלל על מטפלת סיעודית ישראלית המועסקת דרך חברת סיעוד. ככל הנראה, מקרה זה אינו מוזכר מאחר והרוב המכריע של המטפלים בחברות הסיעוד הינם עובדים זרים.


בכל מקרה, טען השופט, למרות שהתובעת אכן הייתה מועסקת בחברה ולמרות שהחברה אכן "חיה", שהרי מבחינה מהותית, המעסיקה האמיתית שלה בפועל הייתה הקשישה המנוחה, והייתה כזו במשך 10 שנים תמימות. למעשה, החברה הנתבעת שימשה יותר כצינור להעברת המשכורת של התובעת מאשר מעסיקה פורמלית.


ביהמ"ש: נראה כי הנתבעת פיטרה את התובעת


לגבי הטענה השלישית של הנתבעת, שלמעשה הציעה עבודות נוספות לתובעת והיא סירבה לכולן, קבע השופט כי עלה בידי התובעת להוכיח כי לא הציעו לה דבר, וכאשר היא הגיעה עם הדרישה לפיצויים בסמוך למועד פטירתה של הקשישה, הם סירבו לשלם וטענו כי היא יכולה לעזוב ללא פיצויים.


לפיכך, לדברי השופט, גם אם נותר ספק לגבי זכאותה של התובעת לפיצויים, שהרי ניתן לראות בהודעה זו של הנתבעת הודעת פיטורין לתובעת.

 

יש לך שאלה? 

פורום פיצויי פיטורין
פורום אשרות עבודה | הסדרת מעמד לעובד זר בישראל


לאחר קביעת זכאותה, פנה השופט לבחינת גובה הפיצויים המגיעים לה, וקבע כי חברת הסיעוד תשלם לה פיצויים כפי שביקשה בסך כולל של 44,585 שקלים בגין פיצויי פיטורין, פדיון חופשה והודעה מוקדמת. כמו כן, חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקלים.