בית משפט השלום בנתניה פסק החודש לטובת קופאית בסופר אשר תבעה פיצוי ממעבידה לאחר שנפלה על ראשה דלת כבדה של ארון תקשורת. 

 

דלת זכוכית כבדה נפלה על ראשה של הקופאית 


לפי כתב התביעה, בדצמבר 2006 הגיעה התובעת בבוקר לעבודתה בסופר, ונכנסה לאזור הקופה הראשית. באותה העת, היה טכנאי במקום שהקים תשתית אינטרנט והתעסק עם ארון התקשורת שהותקן יום קודם לכן מעל עמדת הקופאית. לפתע, נפלה דלת הארון מזכוכית והתנפצה בחוזקה על ראשה של התובעת. התובעת הובהלה לחדר מיון בבית החולים וטופלה.


בתביעתה כנגד מעסיקה וכנגד חברת התקשורת אשר התקינה את הארון, טענה התובעת כי כתוצאה מהתאונה, נגרמו לה פגיעות פיזיות ונפשיות קשות. מיד לאחר התאונה, היא הגישה תביעה לביטוח לאומי אשר הכיר באירוע כבתאונת עבודה, אך קבע כי לא נותרה לתובעת נכות בתחום הפסיכיאטרי כפי שטענה.

 

המעסיק מסרב לקחת אחריות על התאונה 


אולם, למרות העובדה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעתה, מעסיקיה, כמו גם חברת התקשורת, סירבו בכל תוקף לקחת אחריות על התאונה ולפצות את התובעת. על כן, הגישה תביעתה לבית המשפט.


לתמיכה בטענותיה, הגישה התובעת חוות דעת פסיכיאטר אשר קבע לה 30% נכות נפשית צמיתה, בגין הפרעת הסתגלות לטראומה שלאחר זעזוע מוח שחוותה.

 

הנתבעות: לא נגרם כל נזק לתובעת 


מנגד, טענו הנתבעות כי לא נגרם למעשה כל נזק לתובעת, נפשי או אחר, ואף הגישו חוות דעת מומחה מטעמן אשר קבע כי לא נותרה נכות לתובעת. עוד טענו הנתבעות, כי לו קיימת נכות פסיכיאטרית מעטה היא לא נגרמה מהתאונה אלא מנסיבות חייה של התובעת אשר התגרשה לפני האירוע, וסבלה כבר אז מבעיות נפשיות.


כמו כן, לטענתן, התובעת חזרה לעבוד אצל הנתבעת חודשים ספורים לאחר התאונה, ולאחר שנה החליטה להתפטר ללא כל קשר לאירוע הנדון.

 

ביהמ"ש: המעביד הפר את חובת הזהירות כלפי התובעת 


שופטת בימ"ש השלום מינתה ראשית מומחה בתחום הפסיכיאטריה שיחווה דעתו הרפואית, לנוכח הפער הגדול שנוצר בין חוות הדעת שהגישו הצדדים. מומחה ביהמ"ש קבע, לאחר בדיקתה של התובעת וההיסטוריה הרפואית, 10% נכות נפשית צמיתה לתובעת. בהחלטתו, הביא המומחה בחשבון את נסיבות חייה, העובדה שהיא מגיעה מהמגזר החרדי והינה אם חד הורית, ואת השפעתה של התאונה על חייה.


השופטת קיבלה את חוות דעתו, וכן את תביעתה של התובעת. לפיה, חובת הזהירות חלה על המעביד והוא זה שצריך היה לדאוג לתקינות מתקניו השונים. לדבריה, היה על מעסיקה של התובעת לצפות את התאונה, ואף היה יכול למנוע אותה בקלות תוך שמירה על כללי זהירות פשוטים ומינימליים. כך למשל יכול היה המעסיק להדריך את העובדים היכן לשבת בעת התקנה של עבודות תשתית, או להזהיר אותם מראש שלא להתקרב כלל למקום.


פיצויים לתובעת בסך 125 אלף שקל 


עוד ציינה השופטת כי המעסיק לא התייחס כלל במהלך הדיונים, לכללי בטיחות, לנוהלי עבודה או לאמצעי הבטיחות השונים שהיה עליו לנקוט. לפיכך, קבעה השופטת, הפר המעסיק את חובת הזהירות כלפי התובעת וגרם לה לנזק. לגבי התובעת עצמה, קבעה השופטת כי אין מקום להטיל אליה אשם תורם.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה
פורום אחוזי נכות


לפיכך, חייבה השופטת את שתי הנתבעות בתשלום פיצויים לתובעת בסך 125 אלף שקלים בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ואובדן כושר השתכרות עתידית. בנוסף חויבו הנתבעות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקלים.