בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר (יום ד') את עתירתו של עו"ד שהואשם בעבירת איומים כנגד היועץ המשפטי לממשלה בטענה כי לא נתן אישורו להגיש כתב האישום כפי שנדרש לפי הוראת המטה הארצי.
לפי כתב האישום: איום בחיסול וברצח על הצד שכנגד
כרקע לעתירתו של עורך הדין, עומד לו כתב אישום בעבור שתי עבירות איומים. לפי האישום, כאשר ייצג צד אחד בסכסוך מקרקעין, איים עורך הדין על הצד שכנגד באלימות, בחיסולו וברצח. כך למשל אמר הנאשם למתלונן "אני מחסל אותך" ובמקרה אחר "אני ארצח אותך" תוך שהוא מציין כי הוא אף מייצג משפחת פשע אשר תעזור לו בעניין.
לאחר הגשת כתב האישום, הגיש הנאשם עתירה לבית המשפט העליון כנגד היועץ המשפטי לממשלה, בטענה כי הוא הועמד לדין שלא בצדק, וטרם קבלת אישור היועץ המשפטי להליכים. לטענתו, העמדתו לדין נעשתה בניגוד לפקודת המטה הארצי המתייחסת להעמדתם לדין של עורכי דין, ככל שהאישום קשור לעיסוקו.
העתירה: האישום מתייחס לפעולה שננקטה במסגרת עיסוקו כעו"ד
לטענת העותר, האישום מתייחס למעשה אשר בוצע לכאורה במסגרת עיסוקו כעורך דין, ועל כן, הוא חייב לקבל אישור על ידי היועץ המשפטי בממשלה, לאחר בחינה מדוקדקת של התיק. לשכת עורכי הדין ביקשה אף היא להצטרף לעתירה בתור "ידיד ביהמ"ש" תוך שהיא מציינת כי ישנה חשיבות רבה לפסיקה בעניין, ואף השפעה רבה על עוה"ד והלקוחות, כאשר ההחלטה למעשה עלולה לעצב את טיב הסיוע שיקבלו עורכי דין מהיועץ המשפטי, ואת היקפו. לפיה, על מנת שיוכלו לייצג את לקוחותיהם בצורה הטובה ביותר, אל להם לחוש פחד ומורא, ועליהם להיות מוגנים מיד קלה על הידק כתבי האישום.
האם כתב האישום הוגש שלא כדין?
בבואם לדון בהחלטה, בחנו שופטי העליון את עתירתו של עורך הדין, וצמצמו אותה לכדי שאלה יחידה. האם הגשת האישום נגדו אכן זקוקה לאישור על ידי היועץ המשפטי לממשלה?
ראשית, קבעו חבר השופטים כי אין מקום לצרף לעתירה את לשכת עורכי הדין מאחר ומדובר במקרה אישי וספציפי ואין עליו ללמד על הכלל, ועל כן, אין הוא ממלא אחר התנאים להצטרפותה של הלשכה לעתירה.
שנית, בבואם לדון במשמעות ההנחיה של המטה הארצי, לפיה דרוש אישור מוקדם טרם הגשת כתב אישום כנגד עורך דין, קבעו השופטים כי מדובר במקרה בו עורך הדין מואשם תוך מסגרת פעילותו מול רשויות האכיפה, וזאת על מנת לאפשר לו את החופש שניתן לו כעורך דין, מבלי שיצטרך לחשוש פן ייתבע על ידי מי מהרשויות.
האיומים לא הושמעו כלפי רשויות האכיפה
אולם, על פי השופטים, במקרה זה האיומים שהשמיע העותר לא התקיימו במסגרת מילוי תפקידו של העותר, ואף לא הושמעו כלפי רשויות האכיפה. למעשה, העותר השמיע איומים כלפי צד שכנגד, במהלך סכסוך אזרחי, ולא היה כלל צורך בכך במסגרת עבודתו ובמסגרת תפקידו כמייצג הצד השני.
ביהמ"ש: עורו של עורך הדין אינו סמוק יותר מזה של האדם הפשוט
עוד קבעו השופטים כי עתירתו של עורך הדין מצביעה על כך כי בעיני רוחו הוא סבור כי ישנו הבדל מהותי בינו ובין האדם הפשוט, ולכך התייחס אחד השופטים באומרו כי דמו של העותר אינו סמוק יותר מדם האדם הפשוט, וכי אין כלל הצדקה להעדיף אותו על פני נאשמים אחרים המואשמים מידי יום בעבירת איומים כגון זו הנדונה.
יתרה מכך, במאי 2013, התבקש היועץ המשפטי לתת דעתו על כתב האישום ולבחון האם הוגש כדין. לאחר בדיקה, השיב היועץ המשפטי, כי כתב האישום אינו טעון אישור, וכי הוא ניתן והוגש כדין אל בית המשפט.
יש לך שאלה?
פורום בג"צ
פורום ועדות שחרורים
פורום דין משמעתי – ייצוג משפטי בבית דין משמעתי
לפי כל אלה, דחה העליון את עתירת עורך הדין, והותיר את כתב האישום על כנו. כמו כן, חייבו השופטים את העותר לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10 אלפים שקלים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
