"הוט" או העירייה: מי תפצה קשישה שמעדה?

בית משפט השלום בבאר שבע דן החודש בתביעה כנגד העירייה הדרומית לאחר פציעתה של תושבת העיר בעקבות נפילתה ממכסה ביוב מוגבה. העירייה מצדה הגישה תביעת צד ג' כנגד חברת "הוט" בטענה כי המכסה שייך לה. ביהמ"ש נדרש לקבוע על מי מוטלת האחריות לפציעה.

נחבלה ממכסה ביוב מוגבה

התובעת, קשישה כבת 70, מעדה במהלך הליכתה בעיר, לאחר שרגלה נתקלה במכסה ביוב שהיה מורם מן הקרקע. הקשישה נחבלה בגופה, ולאחר זמן מה הגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף כנגד העירייה, בטענה כי הרשות המקומית היא זו שאחראית לתחזוקת הרחוב ולשלום התושבים.

עם קבלתה את כתב התביעה, הגישה הרשות המקומית תביעת צד ג' כנגד חברת "הוט" בטענה כי למעשה האחריות רובצת על כתפיה לאור העובדה כי מכסה הביוב הנדון שייך לה.

מי אחראי לפיצוי התובעת?

שני הצדדים הנתבעים הסכימו על דבר אחד בלבד – שהתובעת אכן זכאית לפיצוי. אולם, מלבד הסכמה זאת, לא יכלו הצדדים להסכים בנוגע לזהות המפצה.

מחד טענה העירייה כי האחריות לפיצויי נופלת על כתפי חברת "הוט" בלבד. לטענתה, מאחר ומדובר בשוחה של מתקן השייך לחברה, עליה לשאת בפיצוי מלא. בעדות שנתנה המפקחת במחלקת הדרכים של העירייה, טענה כי העירייה אינה נוהגת לבחון ולבדוק באופן יזום תקלות מסוג זה, אלא פועלת בהתאם לפניות ולתלונות של התושבים. לפיכך, מאחר והמפגע לא הובא לידיעתה, אין היא אחראית לנזקים בגינו.

"הוט": העירייה היא זו שאמורה לדאוג לרחובות העיר

מאידך, טענה חברת "הוט" כי על העירייה מוטלת אחריות "מיניסטריאלית", ולפיכך עליה לדאוג באופן שוטף לרחובות העיר, ולערוך בדיקות וביקורת מקיפה בנוגע למפגעים מסוכנים כגון אלה, אף על פי שהם לא שייכים לה באופן ישיר. על כן, טענה החברה, העירייה היא זו שצריכה לפצות את התובעת, אם לא בכל הסכום לפחות ברובו.

ביהמ"ש: לא ניתן לדאוג באופן מוחלט לכל בור או שוחה

לאחר שמיעת הצדדים ובחינת הראיות, פנה השופט לתת החלטתו. ראשית קבע כי לא הרשות המקומית ולא חברת הוט יכולות למעשה לדאוג לכל בור או שוחה באופן מוחלט, ולהציב פיקוח קפדני, ואף לא ניתן לחייב אותן לעשות כן. אולם, עליהן לקיים, על פי תקנת הציבור, איזשהו מערך פיקוח על המתקנים והשוחות בעיר.

פיקוח יזום יצמצם את מספר המפגעים

כיום, לפי העדויות המצטברות, לא קיים פיקוח יזום של אף אחת מהנתבעות, והן ניזונות אך ורק מתלונות התושבים. מצב זה, לפי השופט, ראוי להשתנות, מאחר ופיקוח יזום יצמצם את כמות המפגעים ואת הסיכוי לנזקי גוף כפי שנגרמו לתובעת במקרה זה.

לאחר שקבע כי האחריות למעשה מוטלת על שתי הנתבעות, פנה השופט לדון בחלוקת האחריות. בתחילה, קבע השופט כי למרות שעל הרשות המקומית ישנה אחריות כוללת על רחובות העיר, נראה כי עיקר האחריות נופל דווקא על כתפי חברת "הוט" שהרי השוחה שייכת לה ומשמשת אותה בלבד.

יחד עם זאת, העירייה אינה יכולה להתחמק מאחריותה לדאוג לשלום תושביה, גם אם המתקן הספציפי הזה אינו נמצא תחת אחריותה הישירה.

יש לך שאלה? 

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה

ביהמ"ש: שתי הנתבעות תישאנה באחריות

לפיכך, קבע השופט כי חברת "הוט" תישא בתשלום של 65% מסכום הפיצוי הכולל, וכי העירייה תישא ב-35% הנותרים. ביחד, תשלמנה החברות סכום של 65 אלף שקלים לתובעת בתוספת שכר טרחה בשיעור של 17%. כמו כן, חייב השופט את חברת "הוט" בתשלום הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.