בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קיבל בחודש שעבר תביעתו של עובד אשר פוטר לאחר 29 שנים, וכשלוש שנים לפני יציאתו לפנסיה.
התובע, סיים לימודיו בטכניון והחל לעבוד אצל הנתבעת בתפקיד מהנדס חשמל ואלקטרוניקה. הוא עבד בחברה, שפועלת כקונצרן, ובחברות הבת שברשותה במשך 29 שנים, בתפקידים שונים.
בהודעת השימוע: פיטורין בשל צמצומים
ביוני 2011, כשהיה התובע כבן 63, זומן לשימוע לפני פיטורין. בהודעת הזימון נכתב כי השימוע ייערך בעקבות צמצומים והתייעלות ארגונית. בשימוע הראשון, הגיש התובע את טענותיו במכתב בגלל פחדו שיאבדו לו המילים עקב התרגשותו.
לאחר כשבוע נערך השימוע השני, בו הודיע מנכ"ל החברה לתובע כי נקבע שהתובע לא יעבור לתפקיד אחר בחברה כפי שהוצע לו, אף על פי שהתובע הסכים לירידה בשכרו. למחרת השימוע פוטר התובע.
לאחר שבקשותיו של התובע לבטל את הפיטורין או לקבל את פרוטוקול השימוע סורבו על ידי הנתבעת, הגיש התובע בקשה לצו מניעה לבית הדין, שנדחתה, ולפיכך יצאו הפיטורין לפועל.
התובע: כלל לא בוצעו צמצומים
בתביעתו, טען התובע כי פיטוריו אינם הוגנים לאור העובדה שגויס עובד אחר במקומו, המבצע את אותו התפקיד, וזאת לאחר שנאמר לו כי הוא מפוטר עקב צמצומים. מה גם שלא הוכחו צמצומים שכאלה, ולמעשה הוא היה העובד היחיד שפוטר בחברה.
החברה לא עשתה מאמץ להעבירו לתפקיד אחר
כמו כן, לא נעשה מאמץ מספק מצד החברה למצוא לו תפקיד חלופי למרות הסכמתו לרדת בשכר. עוד טען התובע כי השימוע אף הוא נערך שלא כדין, שכן הנהלת החברה ערכה אותו לאחר שכבר ביצעה את ההחלטה לפטרו ולמעשה לא נתנה לו הזדמנות אמיתית לשנות את הגזירה.
לטענתו, יש פה משום הפליה לרעה בגין גילו, שכן הנהלת החברה לא בחנה את יכולותיו המקצועיות ולא התחשבה בצרכיו או בעובדה כי הסכים לרדת בשכרו ולו רק כדי לא להיפלט לשוק העבודה בגיל מאוחר. עוד טען כי החברה התעלמה מכך שהתובע איבד למעשה את כל הזכויות הסוציאליות שצבר, כאשר בעבודתו החדשה הוא נחשב לעובד חדש, ואף מקבל שכר נמוך הרבה יותר אשר יפגע לו בעתיד בחישובי הפנסיה.
לבסוף, ציין התובע את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו עקב פיטוריו, ועל תחושת הניצול על כך שהוא נזרק כקליפת השום לאחר כ-30 שנים בהן נתן את כל כולו לחברה.
הנתבעת: התובע פוטר עקב התייתרות תפקידו ותו לא
מנגד, טענה החברה הנתבעת כי פיטורי התובע נעשו אך ורק על רקע התייתרותו של התפקיד בו עבד. לפיה, בשנת 2005 החליט מנכ"ל החברה דאז, להיעזר בשירותיו של התובע כגורם בעל ידע טכני, והכפיף אותו ישירות אליו. עם כניסתו של המנכ"ל החדש בשנת 2010, לא נותר צורך בגורם בעל ידע טכני, מאחר והמנכ"ל החדש הינו מהנדס במקצועו ועל כן לא נדרש לעזרה בתחום.
כמו כן, טענה החברה כי התחשבה ככל שביכולתה בנסיבות האישיות של התובע, לרבות גילו ותרומתו הרבה לחברה. אולם, לאחר מאמצים מרובים לא עלה בידה למצוא לו תפקיד חלופי, והיא נאלצה לפטרו.
לבסוף, טענה הנתבעת כי לא נגרם למעשה כל נזק כלכלי לתובע ולא נפגעו זכויותיו, וכי הוא מקבל כיום שכר עבור חצי משרה, התואם את שכרו בחברה לפי חישוב אחוזי השכר.
ביהמ"ש: פיטורין שלא כדין ובחוסר תום לב
לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, קיבלה השופטת את טענות התובע בחלקן הגדול. ראשית, קבעה השופטת כי לא עלה בידי החברה להוכיח כי תפקיד התובע התייתר, או כי הפיטורין נעשו מפאת צמצומים או התייעלות החברה. למעשה, לדברי השופטת, נראה כי ההחלטה לפטרו נעשתה עוד לפני עריכת השימוע וללא סיבה מוצדקת. השופטת אף קיבלה את טענת התובע לגבי הפלייתו לרעה מחמת גילו, שכן לא עלה בידה להוכיח כי לא פעלה משיקולים זרים כגון אלו.
השופטת אף הביעה מורת רוחה מהתנהלות החברה, ובעיקר מהעובדה כי לא השכילה לזמן לדוכן העדים את מנכ"ל החברה, אשר התברר כדמות מרכזית בהשתלשלות האירועים. לדברי השופטת, היה זה המנכ"ל שביקש לפטר את התובע, ואף היה זה שסיכל לבסוף את העברתו לתפקיד אחר תחת שכר נמוך יותר, למרות שהתובע הסכים להצעה.
יש לך שאלה?
פורום דיני פנסיה | פרישה מעבודה
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פיצוי לתובע בסך 290 אלף שקלים
לפי כל אלה, חייבה השופטת את החברה בתשלום פיצויים לתובע בסך 290 אלף שקלים בגין פיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בגין פיטורין בחוסר תום לב ועוגמת נפש, ובגין פגם בהליך שימוע. כמו כן, חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקלים.
עודכן ב: 20/01/2014