בפסק דין מרתק של ביהמ"ש לענייני משפחה שניתן בשבוע שעבר (יום א'), התקבלה תביעתו של אב שביקש להפסיק לשלם דמי מזונות מאחר שבנו עבר להתגורר עמו בביתו. השופט הביע מורת רוחו מהתנהגותה גסת הרוח של האם, ואף חייב אותה, למרות מצוקתה הכלכלית, בתשלום מקצת הוצאות המשפט.


הנתבעת פרצה כל גבול אפשרי ושיקרה בעדותה


השופט פתח את פסק הדין בטענה כלפי האם כי היא פרצה כל גבול אפשרי במהלך המשפט. הוא אף נתן כותרת לפסקה העוסקת בה בשם "עצור! גבול לפניך!". הנתבעת, ככל הנראה, מסרבת בכל תוקף להסתכל לאמת בעיניים, ואף טוענת בפה מלא ובקול ברור כי בנה בן ה-15 נמצא תחת משמורתה המלאה, כך בפעם הראשונה, ובפעם אחרת טענה כי הבן נמצא אצלה על בסיס יומיומי, וכי הוא אוכל אצלה ארוחת צהריים בכל יום לאחר שהוא חוזר מבית הספר.


בעדות נוספת טוענת הנתבעת כי בנה קשור אליה קשר הדוק, והוא אינו יכול לבלות זמן רב בנפרד ממנה. לטענתה, הוא נמצא אצלה לפחות 3 פעמים בשבוע. כל זאת, בטענה כי על הבעל לשלם לה דמי מזונות שהרי בנה נמצא אצלה, אוכל וישן אצלה, ועל כן, חייב הוא לעזור לה בכלכלתו ובמדורו.


הבן מבקר את האם פעם בשבוע בארוחת ליל שבת


אולם, על פי השופט ברורה כשמש העובדה כי הבן חי אצל אביו מזה כשלוש שנים, וכי הוא מגיע לבית האם פעם בשבוע בלבד לארוחת ליל שבת. הנתבעת, למרות הכחשותיה ופירוט ביקוריו לכאורה של הבן, יודעת זאת באופן ברור ואף הודתה בכך מספר פעמים מבלי לשים לבה לכך.


שקרים בקול רם וחוסר נימוס


לאחר שקבע כי האב הוא זה שאחראי באופן מוחלט לגידולו של הילד, וכי הינו המשמורן היחידי עליו, פנה השופט להתנהלותה של הנתבעת בכותלי בית המשפט. לא זאת בלבד ששיקרה מעל דוכן העדים פעם אחר פעם בדבר ביקוריו המרובים של הבן ובדבר שהותו אצלה,

 

הנתבעת אף טענה שקריה באופן קולני ובלתי מכבד את בית המשפט. לפי דברי השופט חוסר הנימוס, ההשתלחות והגסות בהן פעלה הנתבעת, היוו צלילים צורמים אשר פגמו באיכות המלודיה אותה ביקשה להשמיע, ובכך פגעה שנית ושלישית באמינותה ובמהימנותה וזאת למרות אזהרות ביהמ"ש לחדול מהתנהגות מבזה זו.


ביהמ"ש: מדובר בהכרעה פשוטה וקלה עד מאוד


בבואו להכריע במחלוקת בין בני הזוג, טען השופט כי מדובר בהכרעה פשוטה וקלה במיוחד, שהרי התשתית העובדתית רחבה ומקיפה, ומרבית העדים העידו כי הבן מתגורר כבר זמן רב בביתו של האב. עדותה המבולבלת והסתורה של אם הנתבעת, אשר העידה מטעמה, נלקחה בערבון מוגבל ונראה כי התבקשה לשנן טקסט שהוכתב לה מראש ולא הצליחה בכך.


הנתבעת אף הגדילה לעשות והביאה תמונות שנחזו להיות תמונות מחיי היום יום של הבן, כאשר באחת הוא נראה ישוב לצד שולחן האוכל בזמן ארוחה, ובשנייה נראות נעליו שעונות על קיר. השופט התייחס לתמונות אלו כאל ניסיון עצוב ואומלל המעיד למעשה על לא כלום. לדבריו, אין מדובר בראיה או בהוכחה חותכת כי הבן שוהה באופן קבוע אצל האם.


הנער הביע רצונו להמשיך לגור עם אביו


לא רק זאת, ניסיון זה נעשה עלוב עוד יותר לנוכח העובדה כי מדובר בנער בוגר בן 15 אשר יכול להגיד את דעתו, ודעתו צריכה וחייבת להישמע. כך טען הנער בפני השופט כי הוא מעוניין להמשיך ולגור אצל האב, וכי אין בכוונתו לשוב לחיק האם בזמן הנראה לעין. עדות זו, הספיקה לשופט על מנת להעדיף את גרסת האב, בוודאי כשהיא נתמכת על ידי אנשי מקצוע רבים, ביניהם עובדים סוציאליים, מחנכים, פקידות סעד ועוד.


האב יפסיק לשלם מזונות לאלתר


לבסוף, קבע השופט לאור הראיות והנסיבות הברורות כי אב הילד ימשיך להחזיק במשמורת בלעדית, ומכאן גם יפסיק לשלם דמי מזונות עבורו. כמו כן, קבע השופט כי תמשיך האם הנתבעת לקבל את קצבת הילדים מביטוח לאומי וזאת כדי לפטור את האב גם מדמי אירוח, בהם הוא מחויב בגין ביקוריו המעטים של הנער בבית אמו.


חיוב הנתבעת בהוצאות לאור התנהגותה במהלך המשפט


לבסוף, טען השופט כי לאחר מחשבה מרובה בעניין, לא יכול היה שלא לחייב את הנתבעת לפחות במקצת הוצאותיו המשפטיות של האב, וזאת בגין התנהגותה הלא נאותה. לדבריו, הנתבעת לא שעתה לאזהרותיו הרבות של ביהמ"ש, לא הפסיקה לסטות מן האמת בעדותה למרות שהייתה ידועה לה ולכולם, התעלמה לחלוטין מדפוסי התנהגות נאותים, והאריכה את הליכי המשפט על ידי בקשות מיותרות ומרובות שלא לצורך, אשר נדחו פעם אחר פעם על ידי ביהמ"ש.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות


כמו כן, טען השופט כי ניסה להביא להסכמה בין הצדדים, אולם בעוד האב נטה להסכים לפשרה, הנתבעת עמדה על עמדותיה, וסירבה לכל הצעה שהועלתה.


לפיכך, ובצער רב כיוון שהנתבעת יוצגה על ידי הסיוע המשפטי, חייב אותה השופט בהוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.