בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בחודש שעבר בתביעתה של מנהלת חנות תכשיטים ברשת ה. שטרן שביקשה פיצויי פיטורין בסך של כ-100 אלף שקלים בגין הרעת תנאים לאחר שלא קודמה בתפקיד. בית המשפט דחה תביעתה וקבע כי עדותה אינה אמינה כלל.


התובעת לא קודמה למרות הבטחת הנתבעת


בשנת 2002, החלה התובעת את עבודתה בחנות בתור מוכרת מן המניין. לאחר הכשרה ניהולית שעברה במסגרת עבודתה, התמנתה התובעת למנהלת של שני סניפי רשת. כשמונה שנים לאחר מכן, הודיעה התובעת על פיטוריה בטענה לפגיעה בתנאי עבודתה, ולפגיעה בזכויות המגיעות לה על פי חוק.


לטענתה, הנהלת הרשת הבטיחה לה מפורשות כי תקדם אותה לתפקיד מנהלת של סניף הדגל, אולם קידמה עובדת אחרת במקומה. לא זו אף זאת, שנודע לה על כך כדרך אגב וברגע האחרון, והיא נפגעה מכך מאוד.


התובעת: הרעת תנאי השכר ועזיבה מחוסר ברירה


בנוסף, טענה התובעת, הרשת שינתה את שיטת חישוב השכר לקראת סוף 2009, ועשתה זאת באופן חד צדדי, תוך פגיעה בשכרה. יתרה מכך, נאלצה התובעת לעבוד שעה נוספת בכל משמרת וזאת ללא כל שינוי או תוספת בשכר.


לדבריה, התובעת התפטרה רק לאחר פניות מרובות אל הנהלת החברה בבקשה לשיפור תנאי עבודתה, ורק כאשר לא נותרה לה ברירה אלא לעזוב. כאשר הודיעה התובעת על התפטרותה, ביקשה ממנה החברה לעזוב לאלתר ללא הודעה מוקדמת, ולפיכך לא הצליחה התובעת להיפרד כראוי מחבריה לעבודה בתום 8 שנים.


התובעת העמידה תביעתה בסך 90,867 שקלים בגין פיצויי פיטורין עבור 8 שנות עבודתה, בנוסף על סכום של 36,630 שקלים כפיצוי על עוגמת הנפש.


הנתבעת: מדובר בתביעה קטנונית וקנטרנית


מנגד, טענה החברה הנתבעת כי מדובר בתביעה קנטרנית וקטנונית שעליה להידחות על הסף. לטענתה, בהגישה את התביעה פעלה התובעת בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את זכותה להליכים משפטיים, ולהתעשר שלא כדין על חשבונה.


בהתייחסה למהות התביעה, טענה הנתבעת כי מעולם לא התחייבה כלפי התובעת לקדמה, ומעולם לא קבעה מועד או תאריך יעד לקידומה.


בנוסף, טענה הנתבעת כי שינוי חישוב השכר נמצא בתחום זכויותיה של החברה והיא יכולה להחליט ולשנות לפי ראות עיניה את החישוב. לטענתה, לאחר שנים בהן לא בדקה את שעות הנוכחות של עובדיה ונתנה בהם אמון מלא, החליטה להציב שעון נוכחות בחנות. לאחר הצבתו, גילתה החברה כי התובעת לא מגיעה למכסת השעות שהתחייבה לה, ולאחר שיחה בעניין הוסכם כי התובעת תעבוד שעה נוספת ביום במשך חמישה ימים בשבוע בלבד, ומשרתה תיחשב כמשרה מלאה.


אולם, גם לאחר ההסכמה לא הקפידה התובעת על השעות, ולא עמדה במכסה. עקב כך, צברה התובעת שעות חוסר מרובות, אשר למרות האפשרות, לא קיזזה אותם הנתבעת משכרה או מימי חופשתה.


התובעת עזבה כדי לעבוד בחברה המתחרה


לבסוף, טענה הנתבעת כי כל הטענות בטלות בשישים לעומת הסיבה העיקרית לעזיבת התובעת. לפיה, מסתבר כי התובעת ניהלה משא ומתן עם חברה אחרת המתחרה בנתבעת, וזאת במקביל לטענותיה על הרעת תנאים. יתרה מכך, התובעת החלה לעבוד בחברה מיד עם התפטרותה וללא שהות. על כך, הגישה הנתבעת תביעה כנגדה בבית הדין לעבודה, אשר הסתיימה בהסדר פשרה.


תביעת נגד בגין הפרת חוזה והוצאת דיבה


החברה הגישה תביעת נגד כלפי התובעת והעמידה את סכום התביעה בסך כולל של 158,685 שקלים, עבור הפרת הסכם הפשרה ושימוש בסודות מסחריים בחברה מתחרה, הפרת חוזה, 344 שעות עבודה שהחסירה, ועל פגיעה בשמה הטוב של החברה והוצאת דיבתה.


ביהמ"ש: לא הובטח דבר לתובעת


שופטת בית הדין קיבלה את טענות הנתבעת וקבעה כי עדויותיה לאורך כל המשפט היו אמינות, עקביות ומהימנות. ראשית, קבעה השופטת כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי לא ניתנה כל הבטחה לתובעת בדבר קידומה. כמו כן, עלה בידי הנתבעת להוכיח כי למעשה לא נגרם לתובעת כל נזק כלכלי בעקבות שינוי חישוב שכרה, ולהיפך, שכרה הוסיף להיות גבוה מהממוצע ואף משכרה לפני השינוי.


שתי התביעות נדחות


מהצד השני, לא עלה בידי התובעת להוכיח דבר מטענותיה, לא נראה כי החברה הרעה את תנאי עבודתה, כי אם להיפך, נראה כי הנהלת החברה לא עשתה דבר מלבד להתחשב בה ובצרכיה תוך דרישה הגיונית וסבירה למתן שעות עבודה ולעמידה ביעדי החברה.

 

יש לך שאלה?

פורום התפטרות, התפטרות עקב מצב בריאותי
פורום פיצויי פיטורין
פורום הרעת תנאים והתעמרות בעבודה


לאחר דחיית תביעתה של התובעת, דחתה השופטת גם את תביעת הנגד, בטענה כי לא הוכחו נזקים ממשיים שנגרמו לנתבעת. עוד הוסיפה השופטת כי גם אם אכן התגלה כי הצדק עם הנתבעת לגבי השעות החסרות, שהרי היתה צריכה לבקש זאת מהתובעת כאשר התפטרה, ולא להשתהות עם תביעתה בעניין.


לבסוף, החליטה השופטת שלא לחייב את הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה.