בית משפט השלום בתל אביב קיבל החודש תביעתו של צעיר נגד חברת החשמל ועיריית תל אביב בגין נזקי גוף לאחר שהתחשמל מגדר מתכת במגרש חניה בעיר.


יד שמאל השחירה כליל מההתחשמלות


לפי תביעתו, שהה התובע, שהיה אז כבן 17, בחניית בניין בת"א עם חבריו ביוני 2004. מגרש החניה היה מוקף באבנים, כאשר מעליהן היתה גדר מתכת שהשתלבה עם עמודי התאורה במקום. לטענתו, כאשר ניסה לעבור מעל לצמח במקום נאחז, כדי לא לאבד את שיווי משקלו, בגדר המתכת, אולם לפתע הרגיש התובע זרם חשמלי חזק עובר בגופו, שגרם לו להיצמד לגדר לדקות ארוכות. כאשר התנתק לבסוף מהגדר, גילה התובע יד שמאל שחורה וגוף מפויח.


התובע לא ניגש ישר לקבל סיוע רפואי, אולם שעות ספורות לאחר המקרה חש ברע, והובהל לבית החולים כשהוא מתלונן על כאבי שרירים ודפיקות לב בלתי סדירות. הוא אושפז בבית החולים למשך שלושה ימים בחשד לפגיעה מערכתית בשרירים.


לאחר המקרה, דיווחו הורי התובע לחברת החשמל על שאירע, וצוות בדיקה נשלח לאתר את מקור ההתחשמלות. לאחר בדיקה התגלה כי אכן אירעה תקלה במתקן החשמל הציבורי ובלוח החשמל של הבניין המשותף.


כל עובר אורח תמים יכול היה להיפגע


לפיכך, הגיש התובע תביעה כנגד עיריית תל אביב, חברת החשמל ונציגי הבניין המשותף. לטענתו, הוא צריך לקבל פיצוי משלושת הנתבעות, מאחר וכולן, לדידו, אחראיות לאירוע. נציגי הבית המשותף אחראים מכוח היותם בעלי המקרקעין; חברת החשמל אחראית מכוח סמכותה המחייבת אותה בביקורת תמידית ומקיפה של מתקניה, בעיקר כאשר מדובר בגדר המפרידה בין חניה של בניין לאזור ציבורי. במקרה כזה, לפי התובע, כל עובר אורח תמים יכול היה להינזק מהגדר. כמו כן, עצם העובדה שהגדר משולבת בעמודי תאורה למרחב הציבורי, מטילה את האחריות על חברת החשמל האחראית על עמודי התאורה שמצויים על המדרכה.


לבסוף, טען התובע, כי העיריה אחראית לאירוע מעצם אחריותה לבטיחות הרחוב הציבורי. לדבריו, הרחוב כולל גם כביש ומדרכה, ובהיות הגדר חלק בלתי נפרד מהמדרכה, שהרי העירייה היא זו החייבת בפיצוי.


עיריית ת"א: התובע מפריז בטענותיו


מנגד, לא הכחישה העירייה את המקרה, אולם טענה כלפי התובע כי הוא מפריז בדיווח וכי עדות חברו שנכח באירוע סותרת את גרסתו להשתלשלות האירועים. לפיכך, טענו, מדובר בעד יחיד שהוא למעשה התובע, אשר עדותו סובייקטיבית ולא אמינה כלל.


עוד טענה העירייה כי גם אם יתקבלו טענותיו, שהרי האחריות נופלת רק על כתפיהם של נציגי הבית המשותף, וכי תביעת התובע כנגד חברת החשמל והעירייה היא רק ניסיון לגבות כסף נוסף שכלל לא מגיע לתובע מאחר ומדובר במערכת חשמל פרטית המצויה בשטח פרטי.


חברת החשמל: המתקן אינו ציבורי אלא שייך רק לבניין


חברת החשמל טענה כי למרות שהמתקן רשום כ"מתקן ציבורי", מדובר ברישום תיאורטי שבא להבדיל את לוח החשמל החיצוני מלוחות החשמל הפרטיים המשויכים לדירות הבניין. כלומר, ציבורי במובן של כל הבניין, ולא ציבורי במובן של רכוש הציבור.


על כן, טענה החברה, אין היא בעלת הסמכות ומכאן אין היא בעלת החבות והאחריות על המתקן ועל האירוע עצמו. לבסוף, טענה החברה כי ממילא טענותיו של התובע מוגזמות ודרישותיו מופרזות ולא מציאותיות.


נציגי הבית המשותף לא השתתפו בדיון, ולדברי השופט לא נראה כי הם מוטרדים מאוד מהתביעה שהוגשה נגדם. בתגובה לטענות התובע, הם הסתפקו בהגשת כתב הגנה לא חתום לבית המשפט ותו לא.


ביהמ"ש: הנתבעות פעלו ברשלנות והפרו את חובת הזהירות המושגית


לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, קבע השופט כי גרסתו של התובע מהימנה ואמינה. לפיכך קבע כי שלושת הנתבעות פעלו ברשלנות כלפי התובע.


בנימוקיו להחלטתו טען השופט כי היה על נציגי הבניין המשותף לצפות את הנזק ולפעול באחריות כלפי הדיירים עצמם וכלפי מבקריהם, ועל כן היה עליהם לבדוק היטב את מתקני הבניין, וביניהם מתקן החשמל, ולוודא כי הכל פועל כשורה. משלא עשו כך, נופלת על ראשם עוולת הרשלנות אשר גרמה לפגיעתו של התובע.


לגבי עיריית תל אביב קבע השופט כי היא למעשה אחראית לשלום תושביה ולמניעת מפגעים ברחוב הציבורי, על כן היא נמצאת אחראית לאירוע שאירע ברחוב ציבורי בשטח אחריותה.


לגבי חברת החשמל, טען השופט, כי הינה, מעצם תפקידה כספקית חשמל לצרכן, מחויבת לזהירות מושגית, ומאחר שלא גילתה את התקלה בזמן ולא הפעילה ביקורת תקופתית, הרי שהפרה חובה זו ולכן נדרשת בפיצוי.


260 אלף שקל פיצויים לתובע


לאחר שהטיל אחריות מלאה על הנתבעות, פנה השופט לדון בנזק שנגרם לתובע. לאחר בחינת חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים, קבע השופט נכות תפקודית לתובע בשיעור של 10%, לאור הנכות הנפשית שנגרמה לו עקב האירוע.

 

יש לך שאלה? 

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום רשלנות מקצועית


לבסוף, קבע השופט כי שלושת הנתבעות יחד ישלמו לתובע פיצויים בסך כולל של 260 אלף שקלים בגין כאב וסבל, עזרת הזולת, הפסד השתכרות והוצאות רפואיות. בנוסף, חויבו הנתבעות בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 15.2% מסכום הפיצויים הכולל.