מהי אחריות סוחר בעת מכירת רכב משומש?

במקרים רבים מתבצעות רכישות של רכבים משומשים, רכבים מיד שנייה, מסוחרי רכב. אך לעתים מתגלה כי הנתונים שמסר הסוחר לרוכשים על הרכב שונים שנות אור מהנתונים האמיתיים של הרכב אשר נרכש, והצרכנים מרגישים שרימו אותם. רק לאחר הרכישה הם מגלים על תקלות שונות, על נתונים שונים ממה שהוצגו להם בספידומטר או שהבעלות הקודמת אינה מתאימה בפועל.

מכאן עולה השאלה מהי האחריות המשפטית המוטלת על סוחר הרכב בכל הנוגע למידע שהוא מציג בפני הרוכשים הפוטנציאליים? האם גם הרוכש עצמו אחראי לבדוק את הנתונים בעצמו ולא לסמוך בעיניים עצומות על הפרטים שמוסר לו הסוחר?

חלוקת האחריות בין סוחר הרכב והרוכש הפוטנציאלי

ישנו כלל משפטי בסיסי שלפיו לפני ביצוע רכישה, הרוכש צריך להיות זהיר ולבדוק לעומק לפני שיחליט באופן שקול וראוי על הקנייה, גם כדי לוודא שהוא לא קונה חתול בשק וגם כדי למנוע אפשרות שיטען בעתיד כי רומה. מדובר בכלל ותיק אשר תוקפו התחזק ועומד גם היום, בייחוד כאשר רוכשים פוטנציאליים יכולים לקבל את מלוא המידע הרלוונטי בלחיצת כפתור.

המצב המשפטי עד 2008 ולאחר חקיקת החוק הצרכני החדש

עד שהנושא הוסדר בשנת 2008, צרכן שביקש לקנות רכב יד שנייה במגרש מכוניות יכול היה לבצע בדיקות ברכב במכון לבחירתו. אם לא נמצאו ליקויים חריגים, בעל המגרש והרוכש היו חותמים על חוזה הכולל את נתוני הרכב, כאשר הסוחר שימש מתווך בלבד בין מוכר הרכב הרשום כבעליו לבין הרוכש. כלומר, ברישיון הרכב לא נרשם הסוחר כבעלים.

מצב זה הוביל לכך שבמקרים רבים נמכרו רכבים אף על פי שחברות הביטוח הורו להוריד אותם מהכביש, והתבצעו מעשי מרמה במטרה להציג קילומטראז' נמוך ושקרי, או שנמכרו רכבים מעוקלים אשר הוצגו במרמה בבעלותם של קרובי הסוחר וכדומה. קונים רבים מצאו עצמם מפסידים באופן כפול ומכופל: הם לא ניצלו את האפשרות לבדוק את הרכב, שילמו סכום גבוה על רכב לא תקין, לא התאפשר להם לקבל החזר כספי על כך ונוצרו להם הפסדים כשנאלצו למכור את הרכב בשוויו האמיתי, הנמוך בהרבה מהסכום שהם שילמו עבורו.

המצב השתנה ב-2008 כשנחקק חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), אשר בא להסדיר את נושא רכישת רכב יד שנייה מסוחר רכב. החוק הצליח לעשות סדר בשוק פרוץ זה, במספר היבטים: תחילה, הסוחר חויב להעביר את הבעלות על שמו כדי למנוע אפשרות להסתרת הבעלים האמיתיים של הרכב.

כמו כן, כעת ברכישת רכב משומש, הרוכש זכאי לקבל את מלוא הנתונים על הרכב ממוסכים שטיפלו בו ומחברות הביטוח שביטחו אותו בעבר.

הסוחר אינו יכול למכור רכב יש שנייה אם לא מילא את תנאי החוק, כגון חתימה על הסכם בכתב עם הרוכש ומסירת טופס גילוי חתום המפרט את מלוא הנתונים המדויקים לגבי הרכב הנרכש, לרבות תאונות שהיה מעורב בהן, סכום העסקה, מספר הבעלים הקודמים של הרכב ועוד.

מגמת החקיקה והפסיקה ברורה: על סוחרי רכב מוטלת אחריות והם אינם יכולים להתחמק מחובותיהם החוקיות כלפי הצרכנים. אם יפרו את הוראות החוק, בית המשפט יכול לחייב אותם לשלם פיצויים בגין הנזקים או ההפסדים שגרמו.

יש לך שאלה?

פורום צרכנות ותביעות קטנות

עם זאת, חשוב לזכור שכל מקרה ומקרה נדון לגופו, ולכן מומלץ לבצע את כל הבדיקות לפני רכישת הרכב המשומש. בדקו שמספר השלדה והמנוע מתאימים למה שרשום ברישיון, בצעו בדיקה מכנית כללית במוסך מורשה, בדקו מראש כמה בעלים היו לרכב, בדקו אם הרכב משועבד או מעוקל במשרד הרישוי וכן ודאו ששמו של סוחר הרכב מופיע בפרטי הרישיון.