הבלשן והלשונאי פרופסור עוזי אורנן, הגיש השבוע (יום ב'), עתירה לבג"ץ בבקשה שלא להכיר בו כאזרח במדינה מתוקף חוק השבות, אלא להכיר בו כאזרח ישראלי, ללא קשר לדתו או למוצאו. שופטי בג"ץ דחו עתירתו באומרם כי בית המשפט איננו המקום לשחיקת אופיה ומהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.


הקפיד להשמיט עובדת יהדותו ממפקד האוכלוסין ב-48'


פרופ' עוזי אורנן נולד ב- 1923 בירושלים של לפני קום המדינה והינו פרופסור ללשון ולעיבוד שפות טבעיות באוניברסיטה העברית ואף נמנה על חברי האקדמיה ללשון עברית. לאורך כל חייו יצא פרופסור אורנן כנגד כפייה דתית ונלחם למען הפרדת הדת מהמדינה. בין יתר פעילותיו הענפות בנושא הוא ייסד את "הליגה למניעת כפייה דתית" ואת עמותת "אני ישראלי".


ממפקד האוכלוסין הראשון בשנת 48' התעקש להשמיט את יהדותו ומוצאו, כאשר הוא מכוון את נציגי המפקד לרשום תחת סעיף הדת כי אין לו דת ובסעיף לאום ביקש לכתוב כי הוא "עברי" ולא יהודי.


מחק את צמד המילים "חוק השבות" ושינה ל"כוח ישיבה"


כך למשל, בשנת 1962, כאשר ביקש לקבל דרכון לצורך שהייה בחו"ל, מחק פרופ' אורנן, את צמד המילים "כוח השבות" מהסעיף המציין כי הינו אזרח מכוח השבות, כתב במקומם את המילים "כוח לידה וישיבה" וחתם ליד. למרות מחאותיו של פקיד משרד הפנים, קיבל פרופ' אורנן את הדרכון שביקש כאשר תחת סעיף האזרחות נרשם "ישראלי" ותו לא, ולפיכך סבר שבקשתו התקבלה ללא עוררין.


אולם, למרות עתירותיו הרבות ולמרות פעולותיו בנושא, גילה במקרה, כאשר נזקק לתעודת אזרחות, כי הוא עדיין רשום כאזרח שקיבל אזרחותו מכוח חוק השבות.


גילוי זה היווה יריית פתיחה לעתירות רבות בנושא מצד פרופ' אורנן למשרד הפנים, כאשר הוא מבקש שוב ושוב לשנות את סיווגו, ונדחה פעם אחר פעם על ידי המשרד, ולאחר מכן גם על ידי בית המשפט המחוזי, כאשר לבסוף נדחה ערעורו בעניין בבית המשפט העליון בנובמבר האחרון.


משכך, הגיש העותר בג"ץ כנגד ההחלטה, בבקשה חוזרת להשמיט רישום זה, ולציין במקומו כי הוא אזרח מכוח ישיבה בארץ בלבד.


בנימוקיו לעתירתו, טען העותר כי אין המדינה יכולה לכפות עליו דת ולאום שלדעתו אינם שייכים לו כלל. כמו כן, הביא נימוקים שונים מדוע שגו בתי הדין בעניינו פעם אחר פעם, ונכשלו בראייה רחבה של מהות הבקשה, והתעסקו בעניינים טכניים אשר לבסוף לא היטיבו עם העותר.
עוד טען העותר בעתירתו כי הוא רשאי לשנות את דתו, ככל אזרח בישראל ובעולם, בכל עת, וכי לפי תפיסה זו הוא אף רשאי להחליט כי אינו בעל דת, ומכאן לבקש כי יוסר הרישום המציין את שייכותו לדת היהודית.


מדינה דמוקרטית אינה יכולה לכפות דת על האזרח


לבסוף, טען העותר בפני בית המשפט העליון, כי אזרחות במדינת ישראל מוענקת ליהודים מטעם חוק השבות, אולם, מאחר וכבר ציין בכמה הזדמנויות שהוא אינו מחשיב עצמו כיהודי, אין לרשום אותו לפי סעיף זה. בנוסף , לטענתו אין הדעת סובלת את העובדה כי המדינה קובעת דתו של אדם רק מתוקף מוצאו, ואין זה ראוי במדינה מתוקנת ודמוקרטית.


בית המשפט העליון דחה את עתירתו של פרופסור אורנן, בנימוק כי עתירתו מהווה למעשה "שידור חוזר" של עתירותיו הקודמות, כאשר בג"ץ איננה הערכאה המתאימה לערעורים חוזרים מעין אלו.


שופט בג"ץ הנכבד, אליקים רובינשטיין, התייחס במסגרת הסכמתו לקביעת נשיא בית הדין, לעניין המהותי שבעתירה. לפיו, בג"ץ אינו יכול לשמש כמקום ראוי לבחינת הטענות בדבר הפרדת הדת מהמדינה, והיותה של מדינת ישראל עברית בשונה מיהודית.


ביהמ"ש: המילה 'עברי' אינה נבדלת מהמילה 'יהודי'


יתרה מכך, השתמש השופט רובינשטיין ב"נשקו" המילולי של פרופ' אורנן וטען כלפיו כי המילה עברי, עליה התעקש כל כך בעתירתו, אינה למעשה נבדלת מהמילה "יהודי". בתקופת המנדט הבריטי למשל, נהוג היה להתייחס ליהודי הארץ כעבריים, ואף המוסדות הציבוריים בארץ באותה תקופה לא הבדילו בין שתי ההגדרות, שלמעשה מגדירות כל אדם שנולד לאם יהודייה.


כמו כן, לתמיכה בטענותיו, הביא השופט דוגמאות משפות אחרות שאינן מבחינות בין המילים. כך למשל, המילה התקנית ברוסיה למילה 'יהודי' היא למעשה "יבריי" שפירושה 'עברי' בניגוד למילה השנויה במחלוקת "ז'יד". בנוסף, בתחילת המאה שעברה נהוג היה באוניברסיטת הרווארד המכובדת בארה"ב, לקרוא ליהודים, תוך דיון בנושא מכסות הלימודים, The Hebrew Race (הגזע העברי), ולכולם היה ברור למי הכוונה במילים אלו.


בית המשפט אינו המקום לדון במהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית


ומהכלל אל הפרט, טען כבוד השופט רובינשטיין כי קשה להאמין שהורי העותר הגיעו לארץ ללא כל קשר למוצאם היהודי, ודבר זה מלמד על הקשר העז בין מדינת ישראל לבין היהודים שהתיישבו בה מכוח היותם יהודים. מה גם, שחוק השבות בא למנוע הישנות טרגדיות רבות מהמאה שעברה, בה נאלצו היהודים להתדפק על דלתות מדינות העולם כאשר השערים ננעלים בפניהם בזה אחר זה, לרבות שעריה של ארץ ישראל טרם הכרזת העצמאות.

 

יש לך שאלה? 

פורום בג"צ
פורום משרד הפנים


בסיום דבריו, הצהיר השופט רובינשטיין, כי "מדינת ישראל הינה פיקדון יקר שהופקד בידינו" וכי בית המשפט איננו המקום והכתובת לשחיקת אופיה של ישראל ומהותה כמדינה יהודית.