בחורה צעירה, בת 23, שביקשה להגיע לחתונת חברתה באילת, ולקחת לעצמה חופשה בת שבוע בעיר, "בילתה" את חופשתה בבית החולים לאחר שנפלה ביציאתה מהג'קוזי במלון. בית המשפט קיבל את טענותיה וחייב את בית המלון מרשת מלונות "פתאל" בפיצויים של כחצי מיליון שקלים.


גרם המדרגות התנתק ביציאה מהג'קוזי


במרץ 2009, הגיעה התובעת, יחד עם בן זוגה לאילת לחופשה בת שבוע, כאשר למחרת הגעתם ביקשה להשתתף בחתונת חברתה הטובה. שעות ספורות לאחר כניסתם למלון החליטה התובעת להתרחץ בג'קוזי שבמרפסת החדר. כשסיימה התובעת את הרחצה, הניחה את רגלה על גרם מדרגות שהיה צמוד לאמבט הג'קוזי, על מנת לרדת מהאמבט המוגבה. אולם, למרבה הפתעתה, גרם המדרגות התנתק מהאמבט וכתוצאה מהניתוק, החליקה התובעת ונפלה על רצפת המרפסת.


לחתונת חברתה היא לא הגיעה, וגם לא נהנתה מהחופשה המיוחלת, אלא פונתה מיד באמבולנס לבית החולים שם אושפזה למשך שמונה ימים שלמים, שבמהלכם הועברה לבית החולים בחיפה. היא עברה שני ניתוחים בעקבות שבר תוך מרפקי במרפק שמאל, ובעקבות התאונה הפסיקה את עבודתה כברמנית, ואף נפגעו לימודיה.


התובעת: בית המלון פעל ברשלנות ולא הזהיר מפני הסכנה


בתביעתה, טענה התובעת כי היתה בטוחה שגרם המדרגות מהווה למעשה חלק בלתי נפרד מהג'קוזי, ורק לאחר התאונה נתחוור לה כי מדובר למעשה בגרם לא מקובע ובלתי יציב בעליל. לטענת התובעת, היא לא יכולה היתה לצפות את התאונה, ומדובר ברשלנות של בית המלון שלא השכיל להזהיר על הסיכונים או לפחות לציין כי מדובר בגרם מדרגות מופרד.


התובעת אף הביאה חוות דעתו של מומחה רפואי מטעמה אשר קבע לה נכות משולבת צמיתה בשיעור של 34.4%, וכן נכות אסטטית בעקבות הצלקת שנותרה על מרפקה בשיעור של 10%.


גרם מדרגות או שרפרף?


מנגד, טענו הנתבעות, רשת בתי המלון "פתאל" והמבטחת, כי האחריות מוטלת על כתפיה של התובעת בלבד אשר פעלה בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב. לטענתן, ברור כי מדובר למעשה בשרפרף ולא בגרם מדרגות, שנועד להקל על ציבור הלקוחות המבקש לצאת ולהיכנס לג'קוזי. לפיהן, מדובר בשרפרף עץ סטנדרטי אשר נמצא בכל חדר, המונע החלקה. לטענתם, השרפרף יציב מאוד וכבד, ומתאים בדיוק למטרה לשמה הוצב.


הנתבעות: לתובעת עבר עשיר בנפילות


עוד טענו הנתבעות כי מדובר בבחורה צעירה בעלת היסטוריה עשירה בנפילות. לטענתן, בשנת 2001 נפלה מגובה של שני מטרים, ארבע שנים לאחר מכן נפלה ממיטתה ונחבלה ובאותה השנה נפלה במדרגות בבר.


הנתבעות אף תמכו את טענותיהן בסטטיסטיקה פשוטה כאשר הן מציינות כי עד אותו היום אף אדם לא נפל ולא החליק בגלל השרפרף, ועל כן, נשאלת השאלה, האם מדובר בחוסר זהירותה ורשלנותה של התובעת הנוטה ליפול או ברשלנות בית המלון אשר בכל חדריו מונח שרפרף זהה ובעברו אין ולו נפילה אחת. את האשמה הטילו, כמצופה, על התובעת בלבד.


גם הנתבעות הגישו חוות דעת רפואית מטעמן, אשר קבעה נכות רפואית בשיעור 14.5% ונכות אסטטית בשיעור של 5% בלבד.


ניסיון הנתבעות "לשרפרף" את גרם המדרגות עלה בתוהו


לאחר שמיעת הצדדים ובחינת הראיות קבע השופט כי עיניו רואות גרם מדרגות ולא שרפרף. לפי התמונות שהוגשו לבית המשפט נראה כי גרם המדרגות נצבע בצבע זהה לאמבט הג'קוזי, עשוי מאותו עץ ואף עיצוב לוחות העץ וההברגה כמעט זהים לחלוטין, ולפיכך קל מאוד לטעות ולהסיק כי המדרגות מחוברות לאמבט, ויציבות לחלוטין. לפי השופט ניסיון הנתבעות "לשרפרף" את המדרגות עולה בקנה אחד עם רצונם העז להתחמק מאחריות.


כמו כן, קבע השופט, כי הנתבעת יכולה היתה בקלות רבה להימנע מתאונה שכזאת ולעשות כן תוך שימוש באמצעים פשוטים ביותר. כך למשל, יכלה הנהלת המלון להורות לחדרנית להרחיק את גרם המדרגות מן הג'קוזי באופן כזה שייראה בבירור כי מדובר בגרם נפרד. אז יוכלו להיזהר לקוחות המלון, ולהצמיד בעצמם את המדרגות לפני כניסתם לאמבט.


ביהמ"ש: נטיית התובעת ליפול אינה רלוונטית


לגבי טענתן התמוהה של הנתבעות בדבר ה"נטייה" של התובעת למעוד וליפול, קבע השופט כי אין טענה זו רלוונטית כלל, וגם אם התובעת נוהגת לעתים בחוסר זהירות עדיין מוטלת עליהם החובה להבטיח את בטיחותם של קהל הלקוחות, בין אם מדובר באנשים זהירים ביותר ובין אם מדובר באנשים גמלוניים וזהירים פחות.


משקבע השופט את אחריותן הבלעדית של הנתבעות לתאונה, פנה לקבוע את גובה הנזק, וקבע תוך שיקול חוות הדעת של הצדדים, נכות רפואית בשיעור של 25.48% לתובעת.


פיצויים בסך חצי מיליון שקלים

 

יש לך שאלה? 


לבסוף, קבע השופט כי התובעת זכאית לפיצוי בגין כאב וסבל שנגרם לה מהתאונה, בגין נכות רפואית ותפקודית, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, ובגין עזרת צד ג', ובסך הכל חויבו הנתבעות בתשלום פיצויים בסך כולל של 522 אלף שקלים. הנתבעות אף חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לתובעת בשיעור של 20% מסכום הפיצויים.