בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, קיבל בסוף החודש שעבר את תביעתם של שני אחים אשר ביקשו להתקין מצלמות בבית הוריהם החסויים, לאחר שהביעו את חששם לטיפול לקוי בהם מצד אחותם.


תביעת האחים הוגשה כהמשך לסכסוך ממושך ביניהם לבין אחותם לגבי האפוטרופסות על הוריהם, ולאחר שנקבע, על ידי בית המשפט, להעביר את ההורים, שהינם דמנטיים ואינם מודעים לקורות אותם, מבית האבות בו שהו לביתם תחת השגחת מטפלת סיעודית.


האחות מסרבת להעסיק עובד סיעודי ומטפלת בהוריה לבדה


כיום, האחות היא זו שפועלת למעשה כאפוטרופוסית על הוריה. היא מתגוררת איתם בביתם, מנקה את הבית, מטפלת בהם וסועדת אותם, ואף נמצאת בקשר רציף עם המוסדות הרפואיים המטפלים בהם. אולם, התנהגותה זו, הנראית חיובית על פניה, גורמת לכך שלא מועסקים מטפלים סיעודיים בבית אשר יכולים לטפל בהורים במקצועיות הראויה, וכן, התנהגות זו, למעשה מהווה את הסיבה לכך שהאחים התובעים נמנעו מלבקר את הוריהם.


בדיון קודם שנערך במסגרת הסכסוך הממושך, החליט בית המשפט לשלוח את האחות לאבחון פסיכולוגי אשר יבדוק האם היא מתאימה וכשירה לטפל בהוריה ולשמש כאפוטרופסית להם. למרות ההחלטה, לא ניגשה האחות לאבחון, ואף לא פינתה את בית הוריה כפי שנדרשה.
בשל כך, חששו האחים לשלום הוריהם, ועתרו לבית המשפט בבקשה לחייב את אחותם להתקין מצלמות בבית הוריהם על מנת שיוכלו לעקוב על פעילותה והתנהלותה מולם.


העותרים: קיימת סכנה ממשית לבריאות ההורים


בעתירתם, טענו האחים כי קיימת סכנה של ממש לבריאותם של הוריהם. לטענתם, סירובה של האחות להעסיק מטפלת סיעודית פוגעת ישירות בהורים הזקוקים לטיפול רפואי הולם עקב מצבם הירוד. העותרים אף פרשו בפני בית המשפט שורה של מקרים המעידים כי התנהלותה של אחותם מגיעה לכדי פגיעה ממשית בהוריהם.


כמו כן, טענו העותרים כי אחותם אינה מקיימת את החלטות בית המשפט בעניינה.


המשיבים האחרים מטעם ההורים, קרי העובדת הסוציאלית לסדרי דין, וכן עמותת "גג לחוסה הנזקק" המשמשת כאפוטרופסית הרשמית של ההורים, הצהירו כי אין הם מתנגדים כלל לבקשת העותרים, וכי אין בעיה עם התקנת מצלמות בביתם.


המשיבה: התקנת המצלמות מפרה באופן בוטה את זכותם לפרטיות


מנגד, הביעה המשיבה האחות את התנגדותה הנחרצת לבקשה, בטענה כי הדבר יפגע באופן חמור בפרטיותם של הוריה, ולו היו יכולים היו גם הם מתנגדים בתוקף לבקשה זו. לטענתה, אין מקום להטלת דופי באופן התנהלותה ובאופן טיפולה בהוריה. כמו כן, לדבריה, המצלמות יגרמו לטיפול קלוקל בהוריה על ידי המטפלים אשר יחששו לנהל שיחות חולין עם המטופלים מחשש למבוכה, דבר אשר יפגע באופן חמור באווירה הנעימה סביב ההורים.


עוד הוסיפה המשיבה, כי החומר שיצולם אינו ראוי להיות תחת פיקוח של גורמים זרים, ואף לעתים עוינים כמו בנות זוגם של העותרים למשל. לבסוף, טענה המשיבה כי ניתן להבטיח את שלום הוריה בדרכים אחרות, קיצוניות פחות, כמו ביקורי פתע, או ביקורים תכופים, או אפילו באמצעות הפעלת תוכנת ה"סקייפ" דרך מכשיר סלולרי של אחד האחים.


ביהמ"ש: הזכות לשמירה על שלומם עולה על הזכות לפרטיותם של החסויים


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט כי הוא מקבל את העתירה ומאפשר התקנת מצלמות בבית ההורים.


בנימוקיו להחלטתו, טען השופט ראשית כי למרות שעל פניו, התקנת מצלמות בבית החסויים הינה הפרת פרטיותם, ולמרות שיש להם זכות לפרטיות מתוקף זכות יסוד חוקתית העתירה מתקבלת וזאת משום שזכות היסוד איזה זכות מוחלטת אלא הינה למעשה זכות יחסית. כלומר, במקרה זה, השמירה על שלומם ובריאותם של החסויים גוברת למעשה על זכות זו ומקנה לה מעמד נמוך יותר.


ויתרה מכך, על העותרים מוטלת החובה המוסרית לדאוג להוריהם, ולהבטיח כי לא נשקפת להם כל סכנה, על אחת כמה וכמה כשיש חשש סביר שכך.


ביהמ"ש: האחות לא זכתה לאמונם של הגורמים המעורבים


בנוסף, לאור נסיבות המקרה ברור הוא הדבר כי האחות עדיין לא זכתה לאמונם המלא של גורמי הרווחה ושל בית המשפט. למעשה, היא עשתה הכל כדי לא לזכות באמון זה, וזאת לאחר שהתעלמה באופן גורף מהחלטות בית המשפט, סירבה להעסיק מטפלים, ופיטרה אין ספור עובדים זרים שהגיעו לפתחה. כמו כן, היא נמצאת ביחסים רעועים, שלא לומר גרועים, עם יתר אחיה, אשר טענו כלפיה לא פעם כי היא מנסה להשתלט על הוריה ממניעים זרים שלא מונעים כלל מדאגה לשלומם ולבריאותם. כל זאת, בנוסף לעובדה שלמרות שנתבקשה לעזוב את בית ההורים הגיעה המשיבה הישר מבית הוריה, בו היא מתגוררת עד היום, לכותלי בית המשפט.


עוד לפי השופט, אין מקום לטענותיה של המשיבה בעניין מבוכתם של המטפלים למול המצלמות, מאחר והמטפלים הינם אנשי מקצוע שאמונים על עבודתם, והם יתרגלו במהירה לקיומם של המצלמות, ולו מחוסר ברירה, ויבצעו את תפקידם כראוי.


ביהמ"ש: המשיבה יכלה לנצל בקשה זו לטובתה


בסיום דבריו, הביע השופט את מורת רוחו מהסתייגותה של המשיבה, כאשר הוא טוען כלפיה, כי לו רצתה היא להוכיח טענותיה, היתה מברכת על הבקשה שהיתה מבטלת באופן סופי את חששותיהם של אחיה. הרי המצלמות יכלו לשמש עדות חיה לטיפולה המסור בהוריה.

 

אולם, התנגדותה הנחרצת, מובילה למעשה את השופט לחשוב שאולי יש לה דבר מה להסתיר, ואולי היא מתרעמת למעשה על הפיקוח על התנהלותה ומכאן להגבלת צעדיה.

 

יש לך שאלה? 

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות


לפי כל אלה, נתן השופט הסכמתו להצבת מצלמות ברחבי הבית, למעט בחדרי האמבטיה והשירותים, וחייב את המשיבה בהוצאות משפט בסך 1,000 שקלים.