בית משפט השלום בתל אביב פסק בשבוע שעבר (יום ג') פסיקה תקדימית כאשר קיבל תביעתו של גבר שהגיש תביעה כנגד אישה בגין גניבת זרעו. האישה חויבה בתשלום פיצויים לתובע בגין המרמה, וכן בגין הפגיעה בפרטיותו לאחר שהטרידה אותו ואת משפחתו.
התובע, נשוי כבן 33, העמיד את תביעתו על סך 900 אלף שקלים, וזאת בגין הנזקים שנגרמו לו, ובגין כספים ששילם לאורך השנים לילד ולאמו, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בתביעת האישה לדמי מזונות.
סיפרה שהיא עקרה וביקשה שלא להשתמש באמצעי מניעה
לטענתו, כשהיה רווק בן 22 בלבד, ניהל התובע קשר מיני מזדמן וקצר עם הנתבעת, שהיתה גרושה ומבוגרת ממנו בכעשור. לדבריו, האישה סיפרה לו במהלך היכרותם כי היא עקרה, וכי אינה יכולה להיכנס להיריון, ואף הסבירה לו כי זו הסיבה העיקרית לגירושיה. לטענתו, בכל פעם שרצה להשתמש באמצעי מניעה, שכנעה אותו הנתבעת שלא לעשות זאת, וסיפרה לו על טיפולי פוריות קשים שעברה וכי אין שום סיכוי שתיכנס להיריון. התובע, בהיותו בחור צעיר ותמים, האמין לדבריה, בעיקר מאחר והיתה ומבוגרת ממנו בלמעלה מעשור.
לפי תביעתו, הקשר ביניהם מעולם לא היה רציני, וכאשר פגש את מי שהפכה לימים לאשתו, ביקש להפסיק את הקשר. אולם הנתבעת לא מיהרה לוותר וסירבה להשלים עם עזיבתו.
ערב נישואיו גילה התובע כי הנתבעת בהיריון ממנו
הנתבעת הודיעה לתובע כי היא נושאת את בנו ברחמה, ערב נישואיו. לדבריו, הוא נותר המום מהגילוי, והרגיש כי חייו התהפכו מקצה לקצה. לטענתו, כל רצונה של הנתבעת לכל אורך ההליכים המשפטיים, וכל מה שהוביל אותה בתביעתה היה רצונה העז להשיב אותו לחיקה. לשם כך, החליטה הנתבעת, כך לדברי התובע, לחבל בחיי הנישואין שלו. היא סיפרה לאמו על כך שנולד לו ילד מחוץ לנישואין, דבר שהוביל לערעור היחסים בינו ובין אמו. היא התקשרה אליו ערב הלידה, ואף לאחר הלידה בדרישה שיגיע לברית המילה.
יתרה מכך, לפי התובע, הנתבעת באה אליו בדרישות שיכיר את בנו, וסיפרה לו על כך שבנו אינו פוסק לרגע מלשאול מיהו אביו. כאשר החלה הנתבעת לקלל את אשתו, ולאיים על הרס הנישואין שלו הבין התובע כי עליו לעשות משהו על מנת להפסיק את הטרדותיה של התובעת, ולאחר שהאשימה אותו בהאשמות חסרות שחר, לטענתו, על כך שהוא זה שמטריד אותה, החליט לחשוף את הפרשה מול אשתו.
אולם, אף לאחר החשיפה לא פסקו המסרונים והטלפונים, כאשר הנתבעת עושה כל שביכולתה להשיב את התובע לזרועותיה.
הנתבעת: נכנסה להיריון לאחר שהתובע כפה עצמו עליה
מנגד, טענה הנתבעת כי היא ניהלה עם התובע קשר במשך שנתיים, אשר במהלכו נכנסה להיריון וילדה בן, לטענתה, היא סיפרה לתובע על טיפולי פוריות שעברה, והודיעה לו כי אינה משתמשת באמצעי מניעה, אלא שבניגוד לדבריו, התובע העדיף שלא להשתמש באמצעי מניעה ולא חקר אותה על כך. עוד טענה הנתבעת, כי לאחר שביקרה אותו בבסיס בעת שהיה במילואים, כפה את עצמו עליה התובע, וכך נכנסה להיריון. לאור סירובו של התובע להכיר באבהותו, נאלצה לגשת לבית המשפט ולהגיש נגדו תביעת מזונות.
הנתבעת הציגה סיפור שונה במהותו לטענות התובע, כאשר על פי גרסתה הוא זה שהטריד אותה, ושלח לה מסרונים, ואף הסתובב ליד ביתה בניסיון לדבר איתה והביע את רצונו להכיר באבהותו.
ביהמ"ש: גרסת התובע מהימנה ועקבית
שופטת בית משפט השלום, קיבלה את גרסתו של התובע, וקבעה כי היא מהימנה ועקבית בניגוד לגרסתה של הנתבעת. השופטת קבעה כי לאחר שהוכח בפניה כי הנתבעת ידעה בבירור כי אינה עקרה, ואף עברה מספר טיפולי פוריות שכשלו, הבינה הנתבעת שהיא יכולה להיכנס להיריון מהתובע, ואף על פי כן העדיפה שלא להשתמש באמצעי מניעה, ואף שכנעה את התובע שלא לעשות זאת.
לפיכך, קבעה השופטת, כי היא מקבלת את גרסתו של התובע, שהאמין לנתבעת ולהצהרותיה בדבר עקרותה, וכי לא היתה לו סיבה לחשוב אחרת.
התנהגות שעולה לכדי עוולת "גניבת זרע"
לאור כל זאת, קבעה השופטת כי התנהגותה של הנתבעת עולה לכדי עוולה של "גניבת זרע" וכי היא התכוונה לגנוב את זרעו של התובע, תוך שהיא מודעת לכך שהתובע לא ביקש להפוך לאב בשלב זה של חייו, ותוך התעלמות מרצונותיו של התובע כאשר היא רואה רק את רצונותיה לנגד עיניה.
כמו כן, קבעה השופטת כי נגרם נזק ממשי לתובע בדמות דמי מזונות בהם חויב ובדמות עוגמת נפש שנגרמה לו עקב מעשיה של הנתבעת.
אשם תורם לתובע בשיעור של 50%
יחד עם זאת, קבעה השופטת אשם תורם לתובע בשיעור של 50% וזאת לאחר שקבעה כי היה עליו, בתור אדם בוגר, להבין כי ייתכן ויש סיכוי, ולו הקלוש ביותר, שתיכנס התובעת להיריון ולפיכך היה עליו להשתמש באמצעי מניעה, ואף להתעקש על כך מול הנתבעת.
לבסוף, קבעה השופטת כי הנתבעת תפצה את התובע גם בגין הפגיעה בפרטיותו, וזאת לאחר שעלה בידו להוכיח כי היא סיפרה לאמו ולבני משפחתו על כך שנולד לו ילד מחוץ לנישואין, וכן הטרידה אותו אין ספור פעמים במסרונים ובטלפונים.
יש לך שאלה?
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום אבהות | גניבת זרע
פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה
לפי כל אלה, ולאחר ניכוי סכום בגין האשם התורם שהושת על התובע, קבעה השופטת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 75 אלף שקלים בגין עוולת גניבת זרע, ופיצוי בסך 35 אלף שקלים בגין הפגיעה בפרטיותו. ובסך הכל 110 אלף שקלים. בנוסף, חייבה השופטת את הנתבעת בתשלום שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 12,500 שקלים.
עודכן ב: 03/12/2013