בית המשפט הגבוה לצדק קיבל אתמול (יום ג') ברוב קולות את עתירתו של אדם שהורשע במעשה מגונה לפני שנים וביקש לחזור לעבודתו לאחר שפוטר בגין העבירה.


העותר עבד בגוף ממשלתי בשירות המדינה כאיש משק משנת 1993 ובשנת 2002 קיבל קביעות במקום. באותה שנה, בעת שביקר את אמו בבית החולים, ניגש העותר לקטינה כבת 17, והחל לנשק את ידה ואת לחייה ואף ניסה לנשק אותה על שפתיה, כל זאת כאשר הנערה מתנגדת לו בנחרצות.


הורשע במעשה מגונה ופוטר מעבודתו


כשלוש שנים לאחר האירוע, הורשע העותר בעבירה של מעשה מגונה, ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר שהומרו לעבודות שירות והוא אף חויב בקנס כספי.


כשנתיים לאחר הרשעתו, התבקש העותר להגיע לשימוע במשרד הנהלת מקום העבודה , ושם נמסר לו כי הם עלולים לפטרו עקב הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון. העותר פנה, באמצעות בא כוחו, להנהלה וביקש שלא לפטרו אלא לנקוט באמצעי משמעת אחרים, אולם בקשתו נדחתה והוא פוטר.


מרגע פיטוריו עשה העותר ככל שביכולתו לשוב לעבודה. לאחר שנדחתה עתירה שהגיש לראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, הגיש העותר עתירה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין קבע כי אמנם מקום העבודה לא התנהל כראוי כלפיו, מאחר ולא העמיד את העותר לדין משמעתי אלא פעל במישור המנהלי בלבד כאשר הוא קובע על דעת עצמו שמדובר בעבירה עם קלון, אולם, עקב הזמן הרב שחלף מאז פיטוריו קבע בית המשפט כי ישולמו לעותר פיצויים בסך 80 אלף שקלים אך הוא לא יוחזר לעבודתו.


העותר הגיש ערעור לבית הדין הארצי, במקביל לערעור שהגישה המדינה על פיצויי העותר. בית הדין הארצי קבע בניגוד לביה"ד האזורי כי צדקה המדינה בקביעתה כי מדובר בעבירה עם קלון, אולם יחד עם זאת, מגיע לעותר פיצוי גבוה יותר, ועל כן הכפיל ביה"ד את גובה הפיצוי שהגיע ל-160 אלף שקלים.


העותר לא מסתפק בפיצויים גבוהים ופונה לבג"ץ


העותר לא הסתפק בסכום הפיצויים הגבוה ועתר לבית המשפט הגבוה לצדק על מנת שיוחזר לעבודתו לאלתר. לטענתו, שגו בתי הדין לעבודה בהחלטתם, וזאת אף על פי ששניהם הסכימו על העובדה המהותית כי פוטר שלא כדין, וכי נפל פגם בהליך הפיטורין. לשיטתו, היה עליהם לפעול על פי מסקנה זו ולהשיבו לעבודתו כפי שביקש. בסיום העתירה, טען העותר כי בית הדין הארצי טעה כאשר קבע כי מדובר במעשים עם קלון, וזאת בניגוד להחלטת בית הדין האזורי.


מנגד, טענה המדינה כי אין מקום להתערב בהחלטותיהם המלומדות של בתי הדין לעבודה, וכי על העותר להסתפק בפיצויים שניתנו בצדק כ"תרופה" לפיטורין שלא כדין.


שופט בג"ץ: אין מקום להתערב בהחלטת בתי הדין


שופט בג"ץ פתח דבריו בכך שלא נוהג בית המשפט להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה אלא אך ורק במקרים חריגים בהם נפלה טעות מהותית שהצדק מחייב לתקנה. לפי דבריו, במקרה זה לא מתקיימת עילה מספקת להתערבות בהחלטה. לשיטתו, לא נפלה טעות משפטית מאחר ולמרות שמדובר בעבירה קלה יחסית עדיין אין לשכוח את העובדה שמדובר בהטרדת קטינה בניגוד לרצונה, וזאת מבלי שהכירו קודם ומבלי ששם לבו להתנגדותה הנחרצת.


לאחר בדיקת פסקי הדין שניתנו בעניינו של העותר ולאחר בחינה מחודשת של התנהלות המדינה בעניין, קבע השופט כי ההחלטה לפטרו התקבלה בתום לב תוך שיקולים עניינים ומקצועיים, וכי הפיצוי שקיבל אמור לספק את העותר. לפיכך החליט שלא לקבל את העתירה ושלא להשיב את העותר לעבודה.


שופטת ההרכב מתנגדת להחלטת השופט


אלא שאז, שופטת נוספת מהרכב השופטים קבעה כי היא מתנגדת להחלטה והציעה לקבל את העתירה. לטענתה, היא מסכימה לעקרונות הבסיסים שהוחלט לפיהן אך מבקשת להגיע לתוצאה שונה. לפיה, מדובר באדם ללא עבר פלילי, אשר עבד בתפקיד בו לא היה בעל סמכות ולא נדרש למגע יומיומי עם עובדים אחרים. כמו כן, מדובר באירוע חד פעמי שנעשה מחוץ למקום העבודה, כאשר העותר לא ניצל סמכות או יחסי מרות כלפי הקטינה, ואף שילם את חובו לחברה.


עם זאת, הדגישה השופטת כי אין באמור לזלזל בפגיעה או להפחית מחומרת המעשים, אך גם כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהעותר פוטר תוך התעלמות מזכויותיו החוקיות, ותוך התעלמות מהרקע התעסוקתי החיובי שלו. כמו כן, לא עלה בידי המדינה להוכיח קיום של נוהל מסודר או הסבר מניח את הדעת לגבי ההחלטה שלא לערוך לו הליך משמעתי.

 

יש לך שאלה? 

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית
פורום בג"צ


לבסוף, קבעה השופטת כי גם לאור מעשיו החמורים של העותר, עדיין לא פעלו באופן הוגן כלפיו. לכן, הציעה השופטת להשיב את העותר לעבודתו בתוך חודש ממתן פסק הדין, ומהצד השני לאפשר למקום העבודה להחליט האם הם מעוניינים בכל זאת להעמידו לדין משמעתי. עוד הציעה השופטת לחייב את המשיבים בהוצאות משפט של העותר בסך 15 אלף שקלים.


השופט השלישי בהרכב הסכים להצעתה ולטענותיה של השופטת, ולכן נפסק כי תתקבל החלטתה ברוב דעות.