בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (יום ג') כחמש שנות מאסר בפועל על אדם שהורשע בעבירות נשק, מעשה פזיזות והיזק בזדון.
לפי כתב האישום, בסוף יוני 2012, לקראת חצות הלילה תקף הנאשם באמצע רחוב ראשי בכפר סמוך לחיפה, את המתלונן כשהוא מאיים עליו, מקלל אותו ומכה אותו בפניו, בצווארו ובידו באמצעות אגרופיו.
לאחר כארבעה ימים, הגיע הנאשם יחד עם חבר נוסף לביתו של המתלונן בכפר. חברו ירה לעבר ביתו של המתלונן עשר יריות וירייה נוספת לעבר שער הכניסה עד שנפער בו חור. באותה עת, שהו בני משפחת המתלונן בבית לרבות בנו ואחיינו הקטינים ששהו בחצר הבית.
חברו של הנאשם נתפס ונעצר במועד מאוחר יותר מהנאשם, ועדיין לא הסתיים משפטו.
המאשימה: עונש חמור לנאשם גם אם לא לחץ על ההדק
בטיעוניה לעונש, עתרה המאשימה לעונש חמור לנאשם לנוכח חומרת מעשיו אף על פי שלא לחץ בעצמו על ההדק. לפיה, על בית המשפט לקבוע ענישה נפרדת לכל אחד מאירועי התקיפה, כפי שנדרש על פי חוק.
לטענתה, התקיפה הראשונה בוצעה בשעת לילה מאוחרת, כאשר המתלונן כלל לא התגרה בנאשם. התקיפה היתה אלימה ביותר, כאשר הנאשם אינו מסתפק במכות החזקות אלא מוסיף קללות משפילות ואיומים על המתלונן. לפיכך, טענה המאשימה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונשי שינוע בין 18 ל-30 חודשי מאסר בפועל.
באירוע השני, הדגישה המאשימה את העובדה שנורו יריות לעבר בית המתלונן בעת ששהו בו ילדים. לדבריה, בנו בן ה-14 של המתלונן שהיה בחצר הבית נאלץ להתחבא מאחורי רכב על מנת להתחמק מהיריות, וכן ילדיו האחרים לקו בהלם מהאירוע והתקשו להתאושש.
המאשימה ציינה את הסכנה בה העמידו הנאשם וחברו את משפחתו של המתלונן, וטענה כי גם אם לא לחץ על ההדק בעצמו, שהרי חלקו בעבירה לא נופל בהרבה מחלקו של היורה.
לבסוף, טענה המאשימה כי אין מקום להקל בעונשו של הנאשם, מאחר ולא הביע חרטה על מעשיו, לא לקח אחריות על המעשים ולא סייע באיתור הנשק שלא נמצא עד היום. כמו כן, המאשימה ציינה את עברו הפלילי העשיר של הנאשם, ואת העובדה שעונשי המאסר שריצה בעבר לא מנעו ממנו לבצע את העבירות ולא עשו דבר על מנת להרתיעו מהמעשים.
הסניגור: מדובר בעבירה קלה וחלקו של הנאשם שולי
סנגורו של הנאשם הפנה את בית המשפט לעובדה כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח שהנאשם אחז בנשק, או אפילו מסר את המחסנית לחברו, ועל כן מטבע הדברים, צריך לייחס לנאשם רק חלק קטן ושולי באירוע הירי. מה גם שלדבריו, היריות נורו לאוויר ולא נשקפה סכנה למתלונן ולמשפחתו בשום שלב.
לגבי אירוע התקיפה, המעיט הסניגור בחומרת העבירה וציין כי למתלונן נגרמה חבלה מינורית לאחר שהנאשם נתן לו שתי מכות אגרוף בלבד. לטענתו, על ביהמ"ש להתחשב בכך ולהשית על הנאשם עונש מהרף התחתון של מתחם הענישה, שנע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר אחת, ולהטיל עליו עונש של 10 חודשי מאסר בפועל בלבד.
הסנגור אף התייחס לדברי המאשימה וטען כי לא מדובר בעבר פלילי עשיר אלא בשתי הרשעות בודדות לפני תקופת זמן לא מבוטלת. לדבריו, הנאשם אדם אחר כעת, נשוי ואב לשישה ילדים.
עוד טען הסנגור, כי הנאשם חולה במחלה כרונית ואף היה מאושפז בעת מעצר הבית בו היה נתון. הנאשם לא פנה בדברים לבית המשפט והסתפק בדברי בא כוחו.
ביהמ"ש: מדובר בעבירות חמורות שתוכננו בקפידה
בתחילת דבריה עמדה השופטת על חומרת המעשים וציינה כי ישנו סיכון רב בנשיאת נשק על ידי אנשים שאינם מורשים לעשות כן. גם העובדה שלאחר התקיפה האלימה, חזר הנאשם לביתו של המתלונן עם תגבורת אינה מיטיבה עימו ואינה פועלת להקלה בעונשו.
לדברי השופטת, הנאשם פגע באינטרס החברתי של שמירה על שלום הציבור וכן בערך קדושת החיים, ואין זה משנה אם ירה באקדח או לא. כמו כן, לא מדובר באירוע ספונטני אלא באירוע מתוכנן בקפידה אשר העמיד את כל בני הבית בסכנת מוות, וזאת למרות דברי הסנגור, שהרי מדובר בירי באמצע שכונת מגורים צפופה, וכן ילדיו של המתלונן שהו בחצר באותה עת ולא היו מוגנים כלל.
לבסוף, קבעה השופטת כי לא ניתן להקל בעונשו של הנאשם מאחר ולא הודה בעבירות המיוחסות לו ואף לא הביע חרטה. כמו כן, יש להתחשב בעברו הפלילי של הנאשם שריצה בעבר עונש מאסר, ועונש מאסר על תנאי עדיין תלוי מעל ראשו.
יש לך שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום ועדות שחרורים
חמש שנות מאסר בפועל לנאשם
לפי כל אלה, גזרה השופטת על הנאשם 17 חודשי מאסר בפועל בגין האישום הראשון, וארבע שנות מאסר בפועל בגין האישום השני ובסך הכל 65 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, גזרה השופטת על הנאשם 30 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים למתלונן בסך 5,000 שקלים.
.JPG)
