בית משפט השלום בתל אביב קיבל בשבוע שעבר את תביעתו של בנק אירופי שהוגשה נגד עורך דין ישראלי, לאחר שהאחרון סירב להחזיר כספים שהועברו אליו בטעות.


לפי כתב התביעה, בתחילת אוגוסט 2008, ביקש הנתבע להעביר סכום של כ- 119 אלף יורו מחשבון הבנק שלו באיי התעלה לחשבון בנק של חברה גרמנית. הכספים הועברו מתוקף היותו נאמן של חברה ישראלית במסגרת עסקה לרכישת מניות.


העביר את הכסף לחברה וקיבל את הכסף בחזרה לחשבונו


לטענת הבנק התובע, משניתנה הבקשה, הועברו הכספים אל החברה והיא זוכתה בחשבונה שלושה ימים לאחר מתן ההוראה ב-119 אלף יורו כפי שנדרש. אולם, לטענתו, במקביל להעברת הסכום לחברה הועבר סכום זהה חזרה לחשבון הבנק של עורך הדין באיי התעלה. כך שלמעשה, קיבל עורך הדין את כספו בחזרה.


כאשר גילו את הטעות, פנו נציגי הבנק אל עורך הדין וביקשו ממני להחזיר את הכסף שקיבל, משנתקלו בסירוב, פנה הבנק בתביעה כנגדו.


נציגי הבנק האירופי טענו בתביעתם כי מדובר בעשיית עושר שלא במשפט, וכי הנתבע פעל ברשלנות ובחוסר תום לב כלפיהם. לטענתם, היה עליו להשיב את הכסף, שהגיע לידיו בטעות, מיד עם בקשתם.


הנתבע: בשל עיכוב ההעברה בוטלה עסקת המכירה


מנגד, טען עורך הדין כי הבנק האירופי הוא שנהג בחוסר תום לב כלפיו, כאשר עיכב את העברת הכספים לחשבון החברה. לפיו, עיכוב זה גרם לטענות כלפיו בגין הפרת הסכם, וגם למעשה לפיצוץ העסקה ולביטולה. עוד טען הנתבע כי רק בשלב מאוחר הבין כי הוחזר לו כספו, אך אז לא היה יכול להעביר אותו מאחר והתבקש על ידי החברה הישראלית שלא לבצע העברות בחשבון, פן תבוטל העסקה באופן סופי.


עוד טען הנתבע כי בסוף ספטמבר, הודיעה לו התובעת בכתב כי העברה נחסמה, ואם לא יעביר לה את הסכום הנדרש, ההעברה תבוטל והסכום יגרע סופית מחשבון החברה. לפיו, רק לאחר כחודשיים התגלה לו כי הסכום הועבר במלואו אל החברה וזאת בניגוד לכל מה שסיכם לטענתו אם הבנק. הנתבע טען כי פעל לפי הנחיותיה, ולכן אין מקום לתביעה.


לבסוף, טען הנתבע, כי היה בטוח כי הבנק שחרר אותו זה מכבר מכל חבות, ובשל כך אף נמנע מלנסות ולגבות את הסכום ממנהל החברה הישראלית. לטענתו, עד שגילה את העניין, מנהל החברה שקע בחובות, וכעת הוא מצוי בקשיים כלכלים כבדים כשמעל לראשו תלוי כתב אישום.


התובעת: לא נכרת הסכם עם הנתבע


בתגובה לטענותיו, הכחישה התובעת כל הסכם או חוזה, אם בכתב ואם בעל פה, שנכרת עם הנתבע, והפנתה את האחריות הנטענת על העיכוב לנתבע עצמו, אשר לפיה התחמק פעמים רבות מפניותיה אליו. עוד הוסיפה התובעת, כי אכן ביקשהבשלב מסוים לחסום את חשבונה של החברה אך הסבירה לנתבע בפירוש כי מדובר בחסימה זמנית בלבד ולא בחיוב החשבון או השבת כספו, ויתרה מכך, כפי שהתגלה מאוחר יותר, צעד כזה בין כה וכה היה לא רלוונטי מאחר והחברה זוכתה בחשבונה בסכום המדובר הרבה לפני הדיון בדבר חסימה.


ביהמ"ש: מדובר בעשיית עושר שלא במשפט


השופט קיבל את טענות הבנק האירופי, וקבע כי מדובר בהעברה שנעשתה בטעות ואינה קשורה להעברה או לעיכוב הכספים. כמו כן, קבע השופט כי לא נכרת בין עורך הדין לבנק האירופי כל הסכם או התחייבות הדדית כלשהי בעניין. לדבריו, ההעברה בוצעה כהלכה, הכסף הועבר ליעדו והבנק רק הודיע לו שאם הוא יצליח לפעול לביטול ההעברה, לא יצטרך להשיב את הכסף, מאחר והביטול יגרום להשבת הכסף לבנק.


לבסוף, קיבל השופט את הטענה כי מדובר בעשיית עושר שלא במשפט, וכי למרות שהעסקה לבסוף לא בוצעה, בסופו של דבר קיבל הנתבע לידיו כסף שאינו שייך לו, ועל כן עליו להחזירו מיד.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה


לאור כל זאת, חייב השופט את הנתבע להשיב לבנק האירופי את כספו בסך 717,678 שקלים, וכן לשלם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך 60 אלף שקלים.