בית המשפט העליון דן השבוע (יום א') בערעור כפול שהוגש מצד אחד על ידי קופת החולים "מכבי שירותי בריאות" ומן הצד השני על ידי הורים לילד שנולד לטענתם ב"עוולה", שערערו על פסיקת בית המשפט המחוזי שפסק לטובת ההורים וחייב את קופת החולים בפיצויים בסך 1.4 מיליון שקלים. בית המשפט דחה את הערעור של קופת החולים, וקיבל את ערעור ההורים והוסיף לסכום הפיצויים עוד 200 אלף שקלים.


ההורים הגישו תביעתם לבית המשפט המחוזי בטענה כי קופת החולים פעלה ברשלנות בעת מעקב ההריון, ולמרות שערכה את הבדיקות הנחוצות לא נמצאו ליקויים בעובר.


הבדיקות היו תקינות אך הילד נולד עם מומים קשים


לפי כתב התביעה, התובעת עברה שתי בדיקת אולטרסאונד במהלך הריונה וכן סקירת מערכות בסיסית, בשלושת הבדיקות הממצאים היו תקינים ולא נמצא ליקוי או בעיה כלשהי אצל העובר. אולם, באוקטובר 1999, ילדה התובעת בניתוח קיסרי תינוק הסובל מחסר צלע בצד שמאל, מהתפתחות לקויה של עצם הזרוע ומחוסר של עצם האמה השניה.


התובעים טענו בתביעתם כי רופאי קופת החולים התרשלו בבדיקת סקירת המערכות הבסיסית, ובכך שלא יידעו אותם באפשרות לבצע סקירה מורחבת בתשלום נוסף. לטענתם, אם היו עורכים את הבדיקה הנוספת ומגלים את המומים היו יכולים לבחור באפשרות של הפסקת הריון.


בית המשפט המחוזי קבע כי לא נמצאה התרשלות בסקירת המערכות הבסיסית מאחר ובבדיקה זו ממילא לא נכללת בדיקת גפיים, אולם קבע כי היה על קופת החולים ליידע את התובעת באפשרות לביצוע סקירה מורחבת אשר כוללת בדיקת גפיים ואשר הייתה מגלה את המומים.


לא חלה חובה על קופת החולים להציע למטופלות בדיקות נוספות בתשלום


מנגד, טען רופא קופת החולים כי באותה תקופה נהג להציע אפשרות זו לכל מטופלותיו, וזאת למרות שעל פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, לא חלה עליו כל חובה לעשות כן. קופת החולים אף הציגה לבית המשפט "דף הסבר" שנהגה לחלק למטופלות, אשר מציע את האפשרות לסקירה נוספת.


בית המשפט המחוזי קבע כי לא עלה בידי קופת החולים להוכיח כי באותה תקופה אכן חילקו את דף ההסבר לכל המטופלות, וכן לא הציגו כל תיעוד לגבי הסבר שכביכול ניתן לתובעת בדבר האפשרות לבדיקות נוספות. לפיכך, קבע ביהמ"ש כי למעשה לא הוצגו כל הסברים לתובעת, ועל כן היא לא פנתה לבדיקה נוספת, ולא גילתה את הליקויים בזמן.


השופט אף קיבל את טענת התובעים בדבר האפשרות לבצע הפלה שנגזלה מהם לאור רשלנות הקופה, וקבע כי בניגוד לטענות קופת החולים, ישנה סבירות גבוהה שהתובעים היו פונים לוועדה להפסקת הריון עם גילוי המומים, ואף מקבלים אישור מהוועדה בגינם. לפיכך, הטיל בית המשפט אחריות בנזיקין להולדתו בעוולה של הילד, ופנה לקביעת גובה הפיצוי שישולם לתובעים.


לאור חוות דעת המומחים, קבע בית המשפט נכות אורתופדית לילד בשיעור של 50% וכן נכות נפשית כתוצאה מהמומים בשיעור של 5%. לפי אלה, פסק בית המשפט המחוזי פיצוי בסך 1,436,169 שקלים לטובת התובעים, בין השאר בגין אובדן כושר השתכרות של הילד, נזק לא ממוני, הוצאות רפואיות בעתיד ועזרת צד ג'.


את תביעתה של האם להפסדי השתכרות ואת תביעת ההורים לכאב וסבל דחה בית המשפט, וקבע כי הם אינם עומדים בקריטריונים לקבלת הפיצויים.


קופ"ח מערערת על ההחלטה, ההורים מערערים על גובה הפיצויים


לאחר קבלת פסק הדין, ביקשו שני הצדדים לערער על ההחלטה. קופת החולים ערערה על ההחלטה במלואה, כאשר היא טוענת שבית המשפט שגה כשלא נתן משקל ראוי לעדותו של הרופא שהעיד כי נהג ליידע באפשרות לסקירה מורחבת, את כל מטופלותיו. עוד טענה קופת החולים, כי עלה בידה להוכיח כי התובעת נשלחה לבדיקות נוספות כמו בדיקת מי שפיר, ובחרה שלא לבצע אותן, ככל הנראה כיוון שלא יכלה לשלם בעבורן, ועל כן, על בית המשפט היה להסיק כי ייתכן שגם את סקירת המערכות המורחבת לא היתה מבצעת התובעת. כמו כן, טענה הקופה, כי התובעת בעצמה אישרה בעדותה שידעה על הסקירה מחברותיה, ועדיין בחרה שלא לבצעה.


לטענתה של הקופה לא סביר שהוועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת לתובעת לבצע הפלה, ואף לא הוכח שכך, וכן טענה כי מצילומים שערכו חוקרים פרטיים מטעמה, ניתן לראות כי הילד גדל, מתפתח ומתפקד באופן תקין, ולכן אין מקום לפיצוי בגין אובדן השתכרות.


העליון: ההורים יקבלו תוספת של 200 אלף שקלים


בית המשפט העליון קבע כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין זה, וקבע כי העובדה שהתובעת ידעה באופן כללי מחברותיה על סקירה מורחבת אינה למעשה תחליף להסבר מקצועי ומהימן של רופא מטפל. כמו כן, קבע כי הוועדה להפסקת הריון היתה מאשרת הפלה, וגם אם לאו הרי שיכלו לפנות לוועדה נוספת ולערער על ההחלטה, שהייתה לדעתו, מתקבלת בסופו של עניין.


לפיכך דחו השופטים את הערעור ופנו לדון בעניינו של ערעור התובעים על ההחלטה.


בערעורם, טענו התובעים כי הינם זכאים לפיצוי נפרד מבנם, בעבור כאב וסבל וכן בגין הפסדי השתכרות. בית המשפט העליון קבע כי יש מקום לפסוק פיצויים גם להורי הילד בגין פגיעה באוטונומיה ובגין הכאב והסבל שחוו בעקבות מומי בנם. על כן, קבעו השופטים כי ינותבו 300 אלף שקלים לטובת התובעים וזאת מתוך סכום הפיצויים שקיבל הילד בגין כאב וסבל ושעמד על 400 אלף שקל.

 

יש לך שאלה? 

פורום רשלנות רפואית בלידה
פורום רשלנות רפואית באבחון
פורום זכויות כלכליות של ילדים עם צרכים מיוחדים והוריהם

 

לבסוף, קבע בית המשפט כי בנוסף לסכום זה, יקבל כל אחד מהתובעים סכום של 100 אלף שקלים בגין פגיעה באוטונומיה מקופת החולים, שאף תישא בשכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקלים.