בית משפט השלום בבאר שבע דחה בשבוע שעבר תביעתה של פלסטינית תושבת שכם אשר הגישה תביעה נגד משרד הביטחון בטענה כי נפגעה מירי של חיילי צה"ל כאשר שהתה בביתה ללא סיבה מוצדקת.


התובעת הגישה תביעה על נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מהירי. לפי תביעתה, באוקטובר 2007, נפגעה התובעת מחילופי אש בעת מבצע שקיים צה"ל ללכידת מבוקשים. לדבריה, היא נפגעה כאשר ישבה על מיטתה וצפתה בטלוויזיה יחד עם בעלה.


נורתה בביתה כשישבה לצפות בטלוויזיה בשעת צהריים


לטענתה, בשעה 3 לפנות בוקר לערך החלו מהומות והתפרעויות בסמוך לביתה, וחילופי אש בין הצדדים. לאור המצב, נשארו היא ובעלה בבית, וישבו בשעת הצהריים על מיטתם כשהם צופים בטלוויזיה עם החלון פתוח לרווחה בעקבות החום. התובעת ציינה בעדותה כי היא לא התקרבה לחלון מחשש מחילופי האש שהחלו בלילה הקודם. במהלך היום, בעודם ישובים על המיטה, נפגעה התובעת בצדה, מכדור תועה, והובהלה לבית החולים שכם על ידי אמבולנס מקומי.


לתמיכה בדבריה, העידו בעלה ושכן שהיה גם הוא חשוף לאירועים. השכן חיזק בעדותו את דברי התובעת וטען כי ההתפרעויות החלו לפנות בוקר ונמשכו עד שעת הצהריים. לדבריו, הוא וחברו ראו את כל ההתרחשות מגג ביתם הממוקם על גב ההר, בעת שהתכוננו לארוחת הצהריים ועשו "על האש". השכן טען כי כרבע שעה לפני שנפגעה התובעת הוא שמע ירייה אחת, והוא זוכר אותה מאחר שזו הייתה הירייה היחידה שנורתה.


לגרסתו, הירייה הגיעה מכוחות צה"ל מאחר והבחין ברכב צבאי במקום כשהוא אפוף עשן כאשר ממנו היה ירי דרך החרכים. לדבריו, הוא לא ראה את הירי אך הוא שמע אותו מתקרב לביתו, וטען כי הרעש וההמולה התקרבו יותר לאזור ביתו כרבע שעה לפני הפגיעה בתובעת.


גם בעלה של התובעת העיד וטען כי הוא שמע צרור יריות ורימוני קול ואז ראה משהו שעובר לו ליד המצח. גם לטענתו זה היה צרור היריות היחיד שנשמע מאז תחילת המהומות והוא שיער כי הגיע מכוחות צה"ל שהיו קרובים למקום.


משרד הביטחון: הירייה נורתה על ידי פלסטינים והגיעה מתוך אחד הבתים הסמוכים


מנגד, טען משרד הביטחון כי ראשית אין לקבל תביעה זו מתוקף סעיף 2 לחוק הנזיקים האזרחיים שקובע כי המדינה לא תימצא אחראית בגין פעולה מלחמתית של צה"ל. לטענתו, מדובר בפעולה לתפיסת מבוקשים שגרו בקרבה למקום האירוע נשוא התביעה, אשר תכננו פיגועים רבים ופעילות חבלנית רחבה שכללה פיגועי ירי, הנחת מטעני נפץ לחיילי צה"ל וחילופי אש. תוך כדי המבצע הסבוך, החלו להתפתח התפרעויות קשות כאשר התושבים במקום זרקו אבנים, סלעים ובלוקים לעבר החיילים, הניחו מטעני נפץ, וזרקו בקבוקי תבערה.


לפי עדותו של אחד ממפקדי המבצע, לא בוצע כל ירי חי מהפלוגה תחת פיקודו. לפיו, הפלוגה השתמשה להגנתה באמצעים לפיזור הפגנה כמו גז ורובי הלם, וירתה כדורי גומי בלבד.


סגן אלוף אשר פיקד על הכוח שהקיף את הבית בו הסתתרו המבוקשים, תיאר בעדותו יריות שהגיעו מתוך הבית, שעליהם הגיב הכוח ביריות ממוקדות ומדודות חזרה לתוכו.


ביהמ"ש: לא ניתן להטיל אחריות על המדינה מאחר ומדובר בפעילות מלחמתית


בתחילת דבריה, קיבלה השופטת את טענת משרד הביטחון לגבי סעיף חוק הנזיקים וקבעה כי אכן מדובר בפעילות מלחמתית ועל כן, לכאורה, אין מקום להטיל אחריות על המדינה. אולם, יחד עם זאת, ביקשה השופטת לבחון לעומק את העניין כאשר היא מסתמכת על פסק דין קודם במקרה דומה בו נקבע כי למרות שמדובר בפעילות מלחמתית, פעלו כוחות צה"ל ברשלנות תוך הפרת חובה חקוקה.


התובעת לא הצליחה להוכיח את מקור הירי


לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, קבעה השופטת כי במקרה זה, לא עלה בידי התובעת להוכיח את מקור הירי. לדבריה, התובעת לא הביאה צילום של פגיעת הכדור בקיר ביתה, ולא הציגה את הקליע למרות שיכלה לעשות זאת מאחר והקליע הוצא מגופה, לטענתה, בבית החולים. כמו כן, התובעת אף לא הגישה בפני בית המשפט חוות דעת של מומחה בליסטי אשר היה יכול להגיש ניתוח לגבי מסלול הקליע.
עוד קבעה השופטת כי עדות השכן היתה מלאה בסתירות, הן לגבי מיקום הבית ביחס לאירועי הירי והן לגבי סוג הירי ששמע ומסוגלותו להבחין בין סוגי הירי השונים.


ביהמ"ש: הירייה לא נורתה על ידי כוחות צה"ל


לעומת התובעת, קבעה השופטת, עלה בידי משרד הביטחון להציג תשתית ראייתית מוצקה, ואף הביאו עדויות מהימנות ועקביות. לדבריה, עלה בידם להוכיח כי בעת האירועים היתה אש שהגיעה מתוך בתי היישוב, וכי הפלוגה שעסקה בפיזור ההתפרעות לא השתמשה כלל בנשק חי.


יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה


לאור כל זאת, קבעה השופטת כי התובעת לא נפגעה על ידי כוחות צה"ל אלא על ידי ירי מתוך היישוב שנורה לעבר החיילים. עוד קבעה כי לאור ההחלטה, הצורך בדיון לגבי הפשע הבינלאומי שנטען על ידי התובעת מתייתר, וכן לא הובאו ראיות מספקות לגבי הרשלנות שטענה לה.


לבסוף, חייבה השופטת את התובעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לנתבעת בסך 20 אלף שקלים.