בית משפט השלום בכפר סבא דן בשבוע שעבר בתביעתה של קשישה שהגישה תביעה בגין נזקי גוף לאחר שנפלה בסוף נובמבר 2006 בקבר רבי עקיבא בטבריה. השופט קיבל תביעתה ופסק פיצויים שהועברו ליורשיה מאחר והתובעת נפטרה לפני מתן פסק הדין.


ביקשה להגיע לחלקת הקבר אך נתקלה במדרגה לא צפויה בסוף השביל


על פי כתב התביעה, התובעת המנוחה הגיעה לבקר בקבר רבי עקיבא יחד עם שאר בני משפחתה. כאשר ביקשה התובעת לרדת בשביל המוביל אל הקבר, נפלה על הארץ ונחבלה לאורך כל צדה השמאלי. לטענתה, מזג האוויר היה נוח, היא נעלה נעליים נוחות ולא היו תנאים חיצונים אשר יכלו להשפיע על נפילתה, אלא שלאחר שירדה במדרגות וחשבה שהסתיימו ושהיא הגיעה למשטח ישר, נתקלה התובעת במדרגה נוספת בודדה ונפלה.


התובעת הגישה לבית המשפט את חוות דעתו של מומחה מטעמה, אשר קבע כי לאור השבר התת ראשי בירך שמאל נותרה התובעת עם 10% נכות, וכן בשל ממצאים נוספים בכתף שמאל נותרה התובעת עם 10% נכות נוספים שמתוכם צריך לנכות מחצית בשל עברה הרפואי.


לבסוף, טענה התובעת כי בעלת המקום, המדינה, היא האחראית הבלעדית לנפילתה מאחר והתובעת לא היתה יכולה לצפות את הנפילה, לא היה מזג אוויר סוער או רטיבות שהיו יכולים להשפיע על הליכתה, ובעצם הסיבה היחידה לנפילתה שעונה על הרשלנות של בעלי המקום שלא השכילו לבנות שביל גישה ראוי לחלקת הקבר.


הנתבעת: התובעת פעלה בחוסר זהירות והיתה צריכה להסתכל היטב לפניה


מנגד, טענה הנתבעת כי היא אינה נושאת כלל באחריות ואין מקום להשית עליה תשלום פיצויים לתובעת. לטענתה, לא מתקיים קשר סיבתי בין הנפילה, כפי שמתוארת בכתב התביעה לבין האחריות שלה על המקום. לשיטתה, יכולה היתה התובעת למנוע את התאונה אם רק היתה מסתכלת ושמה לב היכן היא דורכת. לכן, לטענת הנתבעת, התובעת היא זו שפעלה בחוסר זהירות וברשלנות, והיתה יכולה בקלות למנוע את נפילתה.


הנתבעת הביאה מומחה בטיחות מטעמה אשר העיד כי המדרגה למעשה נועדה לשפר את הדרך ולהקל על ההולכים, אשר בעבר נאלצו ללכת בדרך עפר. לפיו, הפרש גובה המדרגה עומד בכל התקנים ובכל הדרישות.


בפני בית המשפט הובא גם מומחה רפואי מטעם הנתבעת אשר העריך כי בשל הפגיעה בירך נכותה של התובעת עומדת על 5% בלבד, ובשל הפגיעה בכתף העריך נכות בשיעור של 2.5%.


לאור הפער בין הערכת המומחים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו אשר קבע אחוזי נכות בשיעור של 5% בגין המגבלה בירך, ו-5% בגין החבלה בכתף שמאל.


עוד העריך המומחה כי לאחר הנפילה התובעת היתה מוגבלת מאוד בתנועתה והיתה זקוקה לעזרה בתפקוד בשיעור של 50%, וכן ציין כי לדעתו הפער בחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים נובע בעיקר מהפרש הזמן הגדול בין הבדיקות, כאשר המומחה מטעם הנתבעת בדק את התובעת כשנה וחצי לאחר הנפילה, ובמהלך הזמן הזה חל שיפור ניכר במצבה.


בית המשפט: המדינה היא זו שפעלה בחוסר זהירות


השופט קיבל את טענות התובעת והטיל את מלוא האחריות על הנתבעת ללא קביעת אשם תורם לתובעת. בנימוקיו להחלטתו, קבע השופט כי היה על הנתבעת לנקוט באמצעים טובים יותר כדי להפחית את הסיכון, אשר, ככל שנראה, טמון במדרגה כזו. כמו כן, יכלה הנתבעת לסמן את המקום, ולהציב שילוט אשר יזהיר את קהל המבקרים מהמדרגה הבעייתית.


כמו כן, ציין השופט שהנתבעת התרשלה מכיוון שלא הציבה אפילו מעקה בטיחות במקום, או מאחז יד אשר היה מסייע לקהל המבקרים לצלוח את שביל הגישה ולהימנע מהיתקלות במדרגה. לפיו, על הנתבעת מוטלת חובת זהירות, אשר לא התקיימה במקרה זה.

 

יש לך שאלה? 

פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לאור כל זאת, קבע השופט פיצויים לתובעת, אשר למרבה הצער נפטרה לפני מתן פסק הדין, בסך 106,250 שקלים בגין עזרה וסיעוד בעבר, כאב וסבל והוצאות רפואיות וכן חייב את הנתבעת לשלם הוצאות משפט לתובעת ואת שכר טרחת המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש בסך 1,553 שקלים.