בית משפט השלום בירושלים פסק בשבוע שעבר לטובת תורם אשר הגיש תביעתו כנגד עמותת זק"א וכנגד חברת זק"א לאחר שגילה כי כספו לא הועבר ליעדו כפי שהובטח.
התורם, הגיש תביעתו לבית משפט השלום, שם ביקש שישיבו לו את כספו בסך 60 אלף דולר, לאחר שגילה כי למעשה לא רכש ארגון זק"א אמבולנס עבור רווחתם של אנשי העיר שדרות כפי שהובטח לו על ידם.
התובע ביקש לתרום אמבולנס לאנשי שדרות
התובע, תושב ברזיל, טען כי עלה בדעתו לתרום כסף עבור רכישת האמבולנס עת שהשתתף בסיור בעיר שדרות מטעם ארגון הבונדס. במהלך הסיור, שהתרחש בזמן שהעיר היתה נתונה תחת מתקפת טילים, הציגו נציגי הארגון בפניו ובפני יתר משתתפי הסיור את הצורך ברכישת אמבולנס לתושבי העיר. התובע, שהעריך את חשיבות העניין, הציע את תרומתו. בתגובה להצעתו, ארגנה חברת זק"א טקס לכבודו ונתנה לו תעודת הוקרה.
לאחר זמן מה, ביקש התובע לקבל אישור מהנתבעת על רכישת האמבולנס, לאחר דחיות רבות ועיכובים הודיעה לו העמותה, להפתעתו הרבה, כי רכישת האמבולנס כלל לא יצאה לפועל.
התובע טען בתביעתו, כי העביר את הכסף לחשבון הבנק שפרטיו נמסרו לו על ידי חברת זק"א, וכי בדק שהכסף אכן הגיע ליעדו ואף עמד בקשר רצוף עם העמותה, בין השאר בכדי לוודא כי רכישת האמבולנס מתבצעת. התובע הגיש תביעתו מכח פקודת הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט.
עמותת זק"א: הכספים לא הועברו לעמותה
מנגד, טענה הנתבעת הראשונה, עמותת זק"א- איתור חילוץ והצלה, כי היא כלל לא קיבלה את הכספים ועל כן אין כל מקום לטענות כלפיה. עוד טענה העמותה כי התביעה הוגשה במטרה להכפיש את שמה הטוב, וכי התובע פעל בחוסר תום לב בהגשת תביעתו.
מהצד השני טענה הנתבעת השניה, חברת זק"א - חסד של אמת ארגון בינלאומי, כי אמנם כספי התרומה אכן הועברו אליה מתוקף היותה מקבלת התרומות, אך היא העבירה אותם מיד עם קבלתם לעמותה, הנתבעת הראשונה.
בבחינת העדויות, קבעה בתחילה השופטת כי התובע אמנם התחייב מול נציג החברה ולא מול נציג העמותה, אך כי נאמר לו באותו מעמד שכספו יועבר לעמותה לצורך רכישת האמבולנס. ובכל מקרה, קבעה השופטת, אין בעובדה זו לייתר את התביעה כנגד העמותה, שהרי גיוס התרומות, בין אם נעשה על ידי העמותה ובין אם נעשה על ידי החברה, נעשה עבור העמותה בלבד. ומשכך, גם אם העביר התובע את הכספים לחברה, הרי שהיה עליה לדאוג שיועברו לעמותה לצורך רכישת האמבולנס כפי שהובטח וסוכם עם התובע.
עוד קבעה השופטת כי ידוע הוא שחברת זק"א פועלת להשגת תרומות עבור העמותה, ומאחר ולא הוכח על ידי העמותה כי מנעה מהחברה לעשות כן בסמוך למועד האירוע נשוא התביעה, אזי העמותה צריכה לשאת באחריות.
להגנתה, טענה העמותה כי לא היתה שבעת רצון מפעילותה של החברה בגיוס כספים למענה. לפי נציגי עמותת זק"א, העמותה חשה חסרת שליטה על פעילות החברה ולא היתה מרוצה מתפקודה. אולם, לאחר בחינת העדויות, קבעה השופטת כי ההיפך הוא הנכון, וכי ראשי העמותה ידעו היטב כי החברה מגייסת כספים עבורה, ואף נתנו הסכמתם לכך.
עוד קבעה השופטת כי העמותה ידעה על התרומה נשואת התביעה וחיכתה להעברת הכספים, ולא נראה כי נוצר אצלה חשש שמא לא תקבל את הכספים מהחברה.
בית המשפט: נמצאו יחסי שליחות מחייבים בין החברה לבין העמותה
בהחלטתה, קבעה השופטת כי למעשה העמותה הציגה מצג שווא בפני התובע כי חברת זק"א הינה חברה אשר מוסמכת לקבל את התרומה, מאחר ויש ביניהם יחסי שליחות. יתרה מכך, החברה אף ערכה טקס לכבודו אשר אישר את העובדה כי החברה אכן פועלת כנציגתה הנאמנה של העמותה. לפיכך, נוצרה התחייבות חוקית של העמותה לקיים את תנאי התרומה כפי שהובטחו לתורם מבלי הסרת אחריות מצידה, ובין אם הועברו הכספים בפועל מהחברה ובין אם לאו.
עוד ציינה השופטת כי נמצא חיזוק נוסף המחזק את עובדת היחסים המחייבים בין העמותה לחברה, בדמות מכתב תודה שנשלח לתורם על ידי נציג העמותה, אשר ידע על התרומה ובירך את התורם על נדיבותו.
לאור העובדה כי הוכחה העברת הכספים, ולאור העובדה כי בסופו של יום הכספים לא הועברו לטובת רכישת אמבולנס בעבור אנשי שדרות, קיבלה השופטת את התביעה במלואה, הטילה אחריות שווה על שתי הנתבעות וחייבה אותן יחד להשיב לתובע את כספו ולשלם לו סכום של 240 אלף שקלים בצירוף ריבית והצמדה.
יש לך שאלה?
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה
כמו כן, חייבה השופטת את הנתבעות בהוצאות משפט ובשכ"ט עורך דין לתורם בסך 25 אלף שקלים, ואת חברת זק"א בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה לעמותת זק"א, בגין הודעה לצד ג'.
.jpg)
.jpg)
