בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל השבוע (יום ב') את תביעתה של עובדת בחברת קוסמטיקה שהגישה בקשה לפיצויי פיטורין בגין הרעת תנאים.


התובעת עבדה בחברה במשך תשע וחצי שנים, משנת 2001 לשנת 2011, והועסקה חמישה ימים בשבוע בין השעות 17:00 ל-22:00 בלילה.


ההסעה מבוטלת והעובדים צריכים להגיע בתחבורה ציבורית


בתחילת עבודתה הועסקה התובעת במשרד שהיה ממוקם בעיר מגוריה באזור השרון אולם לאחר כחמש שנים הועברו משרדי החברה להרצליה כאשר הנהלת החברה מספקת שירותי הסעה לעובדים. לאחר כארבע שנים בהן הגיעה התובעת בכל ערב למשרד באמצעות ההסעה, הודיעה הנהלת המשרד כי שירותי ההסעה מבוטלים.


עקב קושי התובעת להגיע באמצעות התחבורה הציבורית, שלחה מכתב למשרדי החברה בו היא מבקשת להתפטר וכן לקבל פיצויי פיטורין מלאים מאחר ומדובר בהתפטרות עקב הרעת תנאים. במכתבה היא נתנה הודעה של שבועיים מראש על התפטרותה והודיעה כי לא תגיע יותר לעבודה.


בתגובה, שלחה הנהלת המשרד מכתב לתובעת בו היא דורשת ממנה לחזור לעבודה ומציעה לה שתי אפשרויות לפשרה, האחת הגעה באמצעות התחבורה הציבורית בהחזר כספי מלא לכרטיס "חופשי חודשי", והשנייה העסקת העובדת מביתה ללא צורך בהגעתה למשרד.


התובעת סירבה במכתב נוסף לנתבעת, כאשר היא מציינת שאינה יכולה להגיע בכל מקרה בתחבורה ציבורית מאחר ואין קו אוטובוס ישיר שמגיע למשרד, ואף אין לה אפשרות לעבוד מהבית מאחר ויש לה שני ילדים קטנים.


הנתבעת לא וויתרה ולא הסכימה לפצות את התובעת, ושלחה לה מכתב נוסף בו היא חוזרת על בקשתה שתשוב לעבודה לאלתר תוך אזכור האפשרויות שהוצעו לה במכתב הקודם.


התובעת לא חזרה לעבודתה, ולאחר שהנתבעת סירבה לשלם לה פיצויי פיטורין כפי שביקשה, פנתה לבית הדין לעבודה והגישה תביעה לפיצויים בגין הרעת תנאים.


הנתבעת: הוצעו שתי חלופות מצוינות לתובעת, אין סיבה לתביעה


מנגד, טענה הנתבעת כי למעשה אין זכאית התובעת לפיצויים מכיוון שהתפטרה מרצונה החופשי ואין מדובר בהרעת תנאים מאחר והוצעו לה חלופות מתאימות וראויות. עוד הוסיפה הנתבעת כי למעשה הוכרחה לבטל את ההסעה על ידי העובדות עצמן, וביניהן התובעת, כיוון שסירבו להוסיף תחנת עצירה נוספת במסלול נסיעתן.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל השופט את טענותיה של התובעת במלואן. ראשית, קבע השופט כי הצליחה התובעת להוכיח כי מדובר בהרעת תנאים מוחשית, וכי היא אולצה להפסיק עבודתה בשל שינוי התנאים על ידי הנתבעת.


עוד הוסיף השופט, כי התובעת הציגה גרסה מהימנה ועקבית. התובעת טענה כי לאחר שבמשך 4 שנים בהן נסעה כחצי שעה לעבודה באמצעות הסעה בקו ישיר וכמעט ללא עצירות, היתה כעת צריכה להגיע בשני אוטובוסים בנסיעה שאורכת כשעה וחצי לכל כיוון. יתרה מכך, לו רצתה לקחת התובעת אוטובוס חזרה הביתה היה עליה לצאת כרבע שעה מוקדם יותר מהעבודה, או להמתין כ-45 דקות לאחר סיום העבודה.


עוד קבע השופט כי מצב בו תאלץ להיעדר מביתה כשבע שעות כאשר המשמרת שלה אורכת כחמש שעות הוא מצב לא סביר ולא הגיוני עבור התובעת.

 

יש לך שאלה?

פורום הרעת תנאים והתעמרות בעבודה
פורום פיצויי פיטורין
פורום התפטרות, התפטרות עקב מצב בריאותי


לפיכך, קבע השופט פיצויים לתובעת בסך 22,971 שקלים וכן חייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך 1,500 שקלים.