בית משפט השלום בתל אביב פסק בשבוע שעבר לטובת האקדמיה לאומנית ולעיצוב "בצלאל" לאחר שזו הגישה תביעה כנגד רשות שדות התעופה בגין הפרה חד צדדית של חוזה שנערך ביניהן שלוש שנים קודם.


"בצלאל" ביקשו לערוך תערוכת בוגרים בנמל התעופה


לפי התביעה, בשנת 2006, ערכה האקדמיה לאמנות תערוכת בוגרים חגיגית שגם ציינה מאה שנים להיווסדותה. לצורך המאורע המיוחד, פנתה הנהלת האקדמיה להנהלת נמל התעופה בן גוריון בבקשה לערוך את התערוכה החגיגית בטרמינל 1 לפני ששופץ ונפתח לקהל הרחב.


רשות שדות התעופה הביעה הסכמתה וביקשה סכום של 800 אלף שקלים עבור השימוש במקום. הנהלת "בצלאל" ביקשה ממנה להתחשב בעובדת היותה גוף נתמך ולפיכך ביקשה לשלם סכום נמוך בהרבה בשיעור של 300 אלף שקלים בלבד.


שני הצדדים רצו בעסקה, וכדי להגיע לפשרה סבירה בעניין הסכום, הציעה הנהלת נתב"ג כי יבצעו הסכם בו תשכור הרשות לשדות התעופה שירותי ייעוץ אומנותי מ"בצלאל" תמורת 96 אלף שקלים לשנה למשך חמש שנים, ובסך הכל 480 אלף שקלים. השכרת המקום לצורך התערוכה תעמוד על סכום של 320 אלף שקלים ו"בצלאל" תשלם 800 אלף לנתב"ג כפי שהוצע בתחילה, כאשר ההפרש יוחזר לה בכל שנה על מתן שירותי ייעוץ.


הנהלת "בצלאל" הסכימה לעסקה, והצדדים חתמו על שני הסכמים, האחד על השכרת המקום לתערוכת הבוגרים והשני הסכם למתן שירותי ייעוץ לנתב"ג למשך חמש שנים. הנהלת האקדמיה שילמה 800 אלף שקלים והחלה במתן ייעוץ אומנותי לעיצוב הנמל.


התובעת: התייחסו ברצינות להסכם ונתנו ייעוץ אומנותי לנתבעת


אולם, לאחר כשנה הופסקה הזמנת הייעוץ וכן התשלומים על ידי הנהלת נתב"ג ללא סיבה וללא התראה. בשנת 2008 שלח נשיא האקדמיה הודעה להנהלת הנתבעת וביקש לחדש את התשלומים שמגיעים לה על פי ההסכם. כשלושה חודשים לאחר מכן, קיבלה האקדמיה הודעה כי מאחר ונתב"ג אינו מנצל את שירותי הייעוץ, ומאחר שהייעוץ האומנותי התייתר, הם מפסיקים באופן חד צדדי את התקשורת בין הצדדים, ומפסיקים את התשלומים בהתאם.


בתגובה, הגישה האקדמיה תביעה כנגד רשות שדות התעופה. בתביעתה, טענה האקדמיה כי הרשות לשדות התעופה פעלה בחוסר תום לב כלפיה, וכי הנה חייבת לשלם לה את הכספים שהובטחו בהסכם. עוד ביקשה התובעת בתביעתה, כי יצהיר בית המשפט שביטול ההסכם נעשה שלא כדין.


הנתבעת: ההסכם אינו חוקי והתובעת השתמשה בו להשבת כספיה


מנגד, טענה הנתבעת כי ההסכם נחתם שלא כדין וכי לנתבעת כלל לא היה צורך בו. כהוכחה לחריגותו של ההסכם, טענה כי בחוזה נכללו סעיפים שכלל לא נהוג להכניס בהסכם מסוג זה.


עוד הוסיפה הנתבעת כי ההסכם היה צריך להיעשות לאחר מכרז ולפי חוק, ולא כפי שנעשה. לשיטתם, הטענה כי ההתקשרות היא מקובלת מאחר והתובעת היא "ספק יחיד" הינה שגויה, מהסיבה הפשוטה כי "בצלאל" אינה למעשה הגורם היחיד שמסוגל לספק שירותי ייעוץ מעין אלה.


לגבי התשלום, טענה הנתבעת, כי למרות העובדה שסוכם על תשלומים גלובאליים ללא צורך בדיווח, למעשה לא הסכימו הצדדים על תשלום ללא קשר לעבודה שתבוצע וכהוכחה לכך הפנתה הנתבעת את בית המשפט לסעיף המציין כי התשלום יינתן על פי משימות שבוצעו.


לסיכום טענה הנתבעת, כי החוזה למעשה אינו חוקי, והוא בעצם שימש את האקדמיה להשבת כספיה אשר שולמו כחוק עבור השכרת שטח הנתבעת לטובת תערוכת הבוגרים.


בית המשפט: האם החוזה פיקטיבי או חוקי?


בראשית הדיון, פנה השופט לדון בשאלה האם החוזה הנחתם בין הצדדים הינו פיקטיבי או תקף. לאחר שמיעת עדויות הצדדים, ולאחר שהוכח כי התובעת אכן נתנה שירותים בעבור התשלום ובהתאם לחוזה, קבע השופט כי למעשה החוזה הינו בעל תוקף, ואינו פיקטיבי, שכן אף נציגי הנתבעת, לפי עדותם, סברו כי רשות התעופה זקוקה לייעוץ אומנותי ואף קיבלה אותו מהתובעת.


עוד הוסיף השופט, כי גם אם לאחר מכן הוחלט לייתר את הצורך בשירותי הייעוץ, אין עובדה זו גורעת מתוקפו המשפטי של ההסכם.
עוד לפי דבריו, החוזה אינו פסול בשום אופן גם מהטעמים האחרים שהועלו על ידי הנתבעת, והוא אושר כחוק על ידי הגורמים ברשות המוסמכים לכך.


החלטת השופט: החוזה כשר והנתבעת תשלם לתובעת את מלוא כספה


לבסוף, קבע השופט כי לאור תקפותו המשפטית של החוזה וכשרותו, אין בנסיבות העניין לאשר השתחררות חד צדדית כגון זו שנעשתה, ממנו. לפיו, משראו נציגי הנתבעת כי מתייתר הצורך בשירותי התובעת, היה עליהם להגיע להסכמה כלשהו ולא להפר את החוזה באופן חד צדדי ומפתיע.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום דיני חוזים / הסכמים
 


לפיכך, קיבל שופט בית משפט השלום את טענות התובעת במלואן וחייב את הנתבעת בתשלום מלוא סכום התמורה שהתחייבה לה בהסכם וזאת בצירוף הצמדה וריבית ובסך הכל ב-481,237 שקלים. כמו כן, חייב השופט את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך 12 אלף שקלים ובשכר טרחת עו"ד של התובעת בסך 35 אלף שקלים.