בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בשבוע שעבר בתביעתם של זוג הורים לילד נכה אשר הגישו תביעה נגד בית החולים, קופת חולים כללית, והרופא המיילד בגין רשלנות שנגרמה בלידת ואקום.


לפי כתב התביעה, בשבוע ה-40 להריונה הגיעה התובעת לבדיקה שגרתית בקופת חולים כללית והופנתה לרופא אחר מאחר והרופאה המטפלת שלה היתה בחופשה. בביקור, ערך הרופא בדיקה להערכת המשקל של העובר, והעריך את משקלו כ-3.4 ק"ג.


יומיים לאחר מכן, בתחילת דצמבר 2004, הגיעה התובעת לבית החולים עם צירים. כאשר הגיעה לחדר לידה, הציגה לצוות הרפואי הפניה שקיבלה על ידי אותו רופא, כדי שיגיע לבצע את הלידה.

 

פער גדול בין המשקל המשוער למשקל הריאלי של היילוד 


הרופא הגיע לחדר הלידה, ויילד את התינוק בלידת ואקום, כאשר מסתבר כי היה פער בין השערת הרופא ובין משקלו הריאלי של התינוק שעמד בעת הלידה על 4.1 ק"ג. לאחר הלידה, אובחן התינוק על ידי רופא ילדים, כסובל מפגיעה במקלעת העצבים בידו השמאלית וכי אין הוא מסוגל כלל להזיז אותה. לאחר בירור העניין הסתבר כי בעת הלידה אירעה "תקיעת כתפיים",ככל הנראה בשל גודל התינוק, וזו הותירה אותו עם 50% נכות ואי יכולת לבצע פעולות פשוטות כמו לבוש, רחצה ועוד.


התביעה הוגשה כנגד קופת חולים כללית, אשר שם בוצע מעקב הריון, כנגד בית החולים שם בוצעה הלידה וכנגד הרופא המטפל והמיילד. הרופא למעשה נתבע פעמיים, פעם אחת כרופא קופת חולים ופעם אחרת כרופא מיילד.


בתביעתם, טענו ההורים לרשלנות הן במעקב והן בלידה, ציינו את הפער הגדול בהערכת משקלו של היילוד, וטענו כי על הרופא היה לקבוע ניתוח קיסרי בשל גודל הילוד. כמו כן, טענו כי הרופא פעל ברשלנות בלידת הואקום, וכי היה עליו לפעול בזהירות יתרה ולהבחין בסיכון לתקיעת הכתפיים.

 

בית החולים: מדובר בלידה פרטית ולכן אין מקום להטיל אחריות 


מנגד, בית החולים טען כי הוא אינו יכול להיחשב אחראי כלל מאחר והלידה בוצעה על ידי רופא שלא נמנה על הצוות הרפואי במקום, ולכן פוליסת הביטוח שלהם אינה מכסה את הלידה הזו.


עוד הוסיף בא כוח בית החולים, כי היה על קופת החולים וכן על הרופא להציג בפני בית החולים את הסיכונים האפשריים ואת הערכת המשקל הגבוהה, ולשקול ניתוח קיסרי. רופא מומחה מטעם בית החולים הגיש חוות דעתו וטען כי במעקב, הרופא סטה מן סטית התקן בהערכת המשקל, שעומדת על לא יותר מ-10%. על פי חוות דעתו, האשם נעוץ במעקב ולא בלידה.


הרופא המיילד טען לעומתם, כי אמנם לא נמנה על הצוות הרפואי אך לא פעל כ"קבלן עצמאי" כפי שטענו כלפיו. לפי דבריו, הוא לא קיבל כל תמורה, כספית או אחרת, עבור הלידה, ואף ביקש את רשותו של בית החולים, שבו עבד בעבר, לבצע את הלידה. לשיטתו, לבית החולים היה אינטרס לבצע את הלידה אצלו על מנת לקבל את מענק האשפוז שניתן על ידי ביטוח לאומי.


לבסוף, דחה הרופא את הטענות לרשלנות, בשני המקרים, וטען כי לא יכול היה לדעת שמדובר בלידה הכרוכה בסיכון, לאור הבדיקה שנעשתה יומיים קודם לכן.


בשירותי בריאות כללית טענו כי לכל אורך הריונה של התובעת, בוצע מעקב תקין וכי לא הייתה כל סיבה נראית לעין להמליץ על ניתוח קיסרי.

 

בית המשפט: מדובר ברשלנות מצד בית החולים והרופא המטפל 


לאחר בדיקה מקיפה, שמיעת עדויות וקריאת חוות דעת מומחים, קבעה השופטת ראשית כי אין ממש בטענת בית החולים ללידה פרטית של הרופא המיילד. לפיה, הרופא קיבל אישור מבית החולים לבצע את הלידה, ואף לא קיבל תמורה עליה, ועל כן, יש להתייחס אליו כרופא מן המניין אשר פעל ברשות בית החולים.


עוד קבעה השופטת, כי השערת משקל היילוד לא סטתה באופן חמור, וכי המעקב בוצע באופן תקין. לפי דבריה, לא היה ניתן לדעת על פי הסימנים המוקדמים כי מדובר בלידה עם סיכון המזמן המלצה לניתוח קיסרי, ועל כן דחתה את התביעה כנגד קופ"ח כללית.


בנוגע לשימוש בואקום במהלך הלידה, קבעה השופטת כי במקרה זה אכן מדובר ברשלנות מצד הרופא ובית החולים. בתיעוד הלידה לא מדובר כלל על מצוקת העובר ולא מצוינים הנימוקים ללידת ואקום שאינה רגילה וטומנת בחובה סיכונים רבים. הפרט היחיד שאוזכר בדוח הלידה הוא שהלידה בוצעה בעזרת ואקום ותו לא. השופטת אף התייחסה לעובדה כי בית החולים לא הביא עדויות מהצוות הרפואי שהיה נוכח בלידה, וטענה כי לאור התנהלותו יש חשש לניסיון הסתרה של רשלנות.

 

פיצויים בסך כ-2 מיליון שקלים לתובעים 


מאחר ולא עלה בידי בית החולים או הרופא המטפל להביא הסברים מספקים לגבי הבחירה בלידת הואקום ומאחר שלא הצליחו להוכיח כי לא נגרם נזק עקב השימוש במכשיר, קבעה השופטת כי הייתה התרשלות בחילוץ העובר, וכן קיים קשר ישיר בין מצבו של הילד לבין אופן לידתו.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום רשלנות רפואית באבחון
פורום רשלנות רפואית בלידה


לסיום, קבעה השופטת סכום פיצויים לתובעים בסך 2,203,721 שקלים, אשר ישולמו על ידי הרופא המיילד ובית החולים. הפיצוי נקבע בגין הפסד כושר השתכרות, כאב וסבל ועזרת צד ג' בעבר ובעתיד. מסכום זה, קבעה השופטת, ינוכה סכום של 410,686 שקלים שיועבר לביטוח לאומי עד לקביעת הקצבה שאמור לקבל הילד.