בית הדין הרבני חייב בגירושין אדם הלוקה בנפשו

בית הדין הרבני האזורי בצפת, נתן בשבוע שעבר החלטה אמיצה בתביעת גירושין ודמי מזונות של אישה, אשר לפי טענתה אינה יכולה עוד לחיות עם בעלה מאחר והוא סובל ממחלת נפש והפרעת אישיות קשה שהיא אינה יכולה להתמודד עמה.

התובעת ביקשה להתגרש מבעלה במשך שנתיים שלמות, כאשר לאורך כל התקופה, בעלה סירב בתוקף להתגרש ממנה והכחיש את כל טענותיה. בית הדין הרבני החליט, בפסיקה הראשונה, כי הבעל לא יחויב בגירושין.

בעקבות התנהגות בעייתית הבעל נשלח להסתכלות פסיכיאטרית

למרות הפסיקה, התייחס בית הדין באותו מעמד להתנהגותו הבעייתית של הבעל, וקבע כי לנוכח העובדה שאין הרבנים מומחים לפסוק בענייני פסיכיאטריה, ואינם יכולים לאבחן את מחלתו של הבעל, הוא יישלח לאבחון פסיכיאטרי על ידי מומחה כדי שיוכלו הרבנים לתת פסיקה מושכלת יותר בעניין.

אולם, למרות שבית הדין חזר על הבקשה פעמיים, סירב הנתבע לעבור אבחון, וטען כי אין אמת בדברי האישה וכי בית הדין לא יכול להכריח אותו להתגרש ממנה. האישה לעומתו, סיפרה על מסכת ההתעללות שעברה בחייה לצדו וטענה כי בעלה נהג באלימות כלפיה וכלפי ילדיהם, ובנוסף האשימה אותו בהתנהגות בלתי נסבלת ובלתי צפויה וכן בהטרדת נשים צעירות.

האשמות אלו, לפי בית הדין, מלמדות על אופיו הבעייתי של הבעל, והם ביקשו שוב מהבעל לעבור אבחון פסיכיאטרי בהנחה כי האישה דוברת אמת ובניסיון למצוא את הסיבה המספקת לחיוב הבעל במתן גט. הנתבע עמד על סירובו ומיאן ללכת לאבחון.

האבחון התבצע על ידי הדיינים ולפי התרשמות אישית

לנוכח הנסיבות, ולנוכח הצורך ההולך וגובר בקבלת החלטה בעניין, ביקשו הדיינים להחליט בעצמם בנוגע למצבו הנפשי של הבעל וכך להגיע להחלטה בנוגע לנישואיהם של בני הזוג.

בפתיחת דבריו, ציין נשיא בית הדין את העובדה כי לפני כמאתיים שנה, בהיעדר אבחונים פסיכיאטרים וטרום מדע הפסיכיאטריה, היו צריכים דייני בית הדין הרבני לערוך חוות דעת בעצמם במקרה בו התעורר הכרח בקביעת מעמדו ההלכתי של אדם בנוגע לכשירותו הנפשית, ולהחליט האם הוא "שוטה" והאם הוא הוא בר יכולת לבצע החלטה מושכלת בעניין מתן גט. במקרה כזה, בית הדין נעזר בפסיקה קודמת ובספרים הלכתיים.

הדיינים הביעו את מורת רוחם מהתנהלותו של הבעל וציינו כי בהתנהגותו, הוא בעצם הכריח את בית הדין להגיע להחלטה על פי התרשמותם האישית וללא כל אבחנה מקצועית.

לאחר שבחנו הדיינים את נסיבות המקרה, והתעכבו על התנהגותו של הבעל לאורך כל תקופת המשפט, קבעו הדיינים פה אחד כי הבעל יחויב במתן גט לאישה. בנימוקיהם להחלטה, ציינו הדיינים את התנהגותו הלקויה של הבעל, שהיתה, לדבריהם, חריגה, נעדרת גבולות וכוחנית. כמו כן, הזכירו כי באחד מהדיונים נאלצו להורות על מאסרו מאחר שהתפרע בבית הדין ולא יכלו להשתלט עליו.

יש לך שאלה? 

פורום בית דין רבני
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?
 

לבסוף, קבעו הדיינים כי לנוכח התנהגות זו בלבד יכלו לקבוע כי הבעל לוקה בנפשו ואינו כשיר לבצע החלטה הגונה כלפי אשתו. על כן, קיבלו הדיינים את טענות התובעת במלואם וקבעו כי לבעל בעיה נפשית שאינה מטופלת, וכי אין לענות את האישה בשל כך ולגרום לה צער נוסף.