בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, דחה תביעתה של עובדת ברשת החנויות "אופטיקה הלפרין" בגין הרעת תנאי עבודתה, בשל החלטת הנהלת הרשת להציב מצלמות בחנות.
לאחר תשע שנים בהן עבדה התובעת בסניף צפוני של רשת חנויות המשקפיים, ביקשה להתפטר ולקבל את מלוא פיצויי הפיטורין מאחר ולטענתה, עזיבתה כרוכה בקשר ישיר בהצבתן של מצלמות בחנות אשר הפרו את פרטיותה והובילו להרעה משמעותית בתנאי העסקתה.
התובעת: פחדה לקבל התמוטטות עצבים מהמצלמות בחנות
לפי תביעתה, התקנת המצלמות בחנות גרמו לה, ולכלל העובדים, עוגמת נפש כאשר מנהלי החנות עקבו באדיקות אחר פעילותיה, והעירו לה בשיחה טלפונית בכל פעם בה יצאה מהחנות על מנת ללכת לבית השימוש או כאשר ישבה ונחה בזמן שהחנות היתה ריקה מאדם.
התובעת טענה לזכותה לפרטיות ופנתה למנהלי הרשת בבקשה להסיר את המצלמות מהחנות. משנדחו פניותיה, הגישה התובעת את התפטרותה, בטענה כי היא עלולה לעבור התמוטטות נפשית בעקבות הנסיבות.
בהתייחסה לעובדה כי לא התפטרה מיד אלא כתשעה חודשים לאחר התקנת המצלמות, טענה התובעת כי הינה רשאית למצוא טרם התפטרותה מקור פרנסה חלופי.
לאור כל זאת, ביקשה התובעת לקבל פיצויי פיטורין מלאים מהרשת, עבור כל תשע השנים בהן עבדה.
הנתבעת: מדובר במצלמה גלויה בשטח ציבורי
מנגד, טענה הרשת באמצעות בא כוחה, כי התובעת אינה פועלת בתום לב, וכי יש סתירות רבות בתביעתה. ראשית, ישנה העובדה כי התביעה הוגשה שנתיים וחצי לאחר התפטרותה, וכן העובדה כי עזבה תשעה חודשים לאחר שהותקנה המצלמה. לפי דבריו, עצם המשך עבודתה שם לאחר הצבת המצלמה, מלמדת על הסכמתה או השלמתה עם העניין.
שנית, טענתה של התובעת בדבר המתנתה למציאת מקור פרנסה חלופי הוא תמוה, מאחר ובעת התפטרותה, לא מצאה התובעת עבודה אחרת.
שלישית, טענה הרשת, כי לא מדובר במצלמה נסתרת שנועדה "להפיל בפח" את העובדים, אלא במצלמה גלויה לעיני כל, ואין מקום לטענה לפרטיות בסביבת עבודה ציבורית ולא פרטית. מה גם שבחדר הבדיקה בחנות לא הוצבה מצלמה אלא רק בחלל קבלת הלקוחות.
בית המשפט: עובד אינו יכול לצפות לפרטיות במקום עבודה ציבורי
בבואה לקבל החלטתה בעניין, ביקשה השופטת לבחון את טענת התובעת בדבר הרעת תנאי העבודה עד כדי זכאות לפיצויים מלאים, ולדון בשאלה, האם הצבה של מצלמות, בעידן המודרני, מקימה תביעה להפרת פרטיות במקום עבודה.
ראשית, פנתה השופטת ובחנה את מהות ומשמעות המצלמה. לדבריה, המצלמה נוכחת בחיינו המודרניים כמעט בכל מקום; במסעדות, בקניונים, בכבישים, וכן גם בחנויות אופטיקה, כמו זו נשואת התביעה. בבדיקת פסקי דין קודמים בנושא, גילתה השופטת הבחנה ברורה בין מקרה בו הותקנה מצלמה גלויה לבין מקרה בו הותקנה מצלמה נסתרת, כאשר במקרים רבים נקבע כי הצבה של מצלמה גלויה, בידיעת העובדים, הינה כלי ניהולי לגיטימי לחלוטין, וזאת בתנאי שהעובד מצולם בידיעתו ורק בשעות העבודה.
כמו כן, גילתה השופטת הבחנה נוספת בין מצלמה המוצבת באזור פרטי לבין זו המוצבת באזור ציבורי, כאשר נקבע כי לעובד אין מקום לצפות לפרטיות במקום עבודה ציבורי.
המצלמה כאמצעי הרתעה וככלי ניהולי לגיטימי
ומן הכלל אל הפרט, ציינה השופטת כי לאחר בחינת הנסיבות נראה כי הנהלת הרשת התקינה בחנות מצלמה גלויה, יידעה את העובדים בדבר המצלמה, וצילמה אותם ופיקחה עליהם רק בשעות העבודה. כמו כן, המצלמה הוצבה באזור הציבורי של החנות, בו העובדים מקבלים את קהל הלקוחות, ולא הוצבה באזורים נוספים, הנחשבים פרטיים יותר כגון חדר בדיקת העיניים בחנות, בו נהגו העובדים לעתים להתלבש.
לבסוף, קבעה השופטת כי המצלמה הותקנה מסיבות לגיטימיות וסבירות לחלוטין, כאשר הן משמשות כאמצעי הרתעה מגניבות, כאמצעי אכיפה וכן כאמצעי מודרני לפיקוח וניהול עובדים.
בהתייחסה לטענות התובעת כי בכל פעם שנחה או יצאה מהחנות העירו לה בשיחת טלפון, קבעה השופטת כי אין זה שונה כלל ממנהל קפדן הנמצא במהלך המשמרת עם העובדים ומעיר להם במהלך העבודה על תפקודם. לפיה, ההנהלה רשאית להחליט האם להציב מנהל בחנות או שמא להציב מצלמה ולפקח מרחוק על העובדים.
לבסוף, העירה השופטת על כך שהעובדת התעכבה מאוד בהתפטרותה, וכי תביעתה יכולה היתה להידחות על הסף רק משום העבודה כי המשיכה לעבודה במשך תשעה חודשים מיום התקנת המצלמה.
יש לך שאלה?
פורום הרעת תנאים והתעמרות בעבודה
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום התפטרות, התפטרות עקב מצב בריאותי
לאור כל זאת, דחתה השופטת את התביעה בשלמותה, וחייבה את התובעת בתשלום הוצאות משפט בסך 2,000 שקלים.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
