בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דן בשבוע שעבר בבקשתה של קופאית להכיר בפגיעתה בכפות ידיה כ"מחלת מקצוע". בית הדין קיבל את תביעתה.


התובעת, כבת 55, עבדה בסופרמרקט באזור הדרום משנת 1995. בתחילה עבדה כקופאית, לאחר 9 שנים עברה לתפקיד פקידת כספים ולאחר מכן קודמה לתפקיד קופאית ראשית בו עבדה עד לתביעתה.


במסגרת עבודתה העבירה התובעת מוצרים בקופה הרושמת, כאשר היא מסובבת את פרק כף היד פעמים רבות ולעיתים מקלידה קוד מוצר. כפקידת כספים, היה עליה לספור שטרות במשך כשלוש שעות מידי יום, כאשר היא משתמשת באגודל באופן אינטנסיבי, וכן היה עליה להקליד את תוצאות הספירה במשך כשעתיים ולספור כסף קטן לפיזור בקופות.


כאשר עבדה התובעת כקופאית ראשית, המשיכה בעבודתה גם כפקידת כספים וכן סייעה לקופות הרושמות כשעתיים ביום. וכך, שישה ימים בשבוע למשך 18 שנים.


המוסד לביטוח לאומי מסרב להכיר בקשר בין מחלתה לעבודתה כקופאית


בשנת 2009, אובחנה אצל התובעת תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשורשי כפות הידיים וכן תהליך דלקתי של מעטפת גיד באגודל יד שמאל. בעקבות האבחון, עתרה התובעת למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר במחלתה כמחלת מקצוע, אולם תביעתה נדחתה ובביטוח הלאומי סירבו להכיר בפגיעתה ככזאת הקשורה באופן ישיר לעבודתה.


בעקבות החלטת המוסד, עתרה התובעת לבית הדין לעבודה בבקשה להכיר בפגיעתה. בית הדין מינה מומחה רפואי מטעמו, בהסכמת שני הצדדים, כדי שיחווה דעתו בעניין.


המומחה הסביר את הגורמים לתסמונת התעלה הקרפלית, וציין כי כדי להכיר במחלה כמיקרוטראומה כנדרש בהתאם לתנאי הביטוח הלאומי, על התובע להוכיח כי הפעיל כוח רב על היד כמו למשל בשימוש במברג או להוכיח תנועות מרובות של שורש כף היד וכו'. לפי המומחה, התנאים כולם לא התקיימו אצל התובעת ולכן הסכים עם טענת המוסד וקבע כי אין קשר סיבתי בין עבודתה לבין פגיעתה.


לגבי הפגיעה השנייה, התהליך הדלקתי באגודל שמאל, קבע הרופא כי כאן הוא מוצא קשר סיבתי בעקבות התנועות החוזרות בספירת הכסף ובהקלדה של התובעת במסגרת עבודתה, ועל כן קבע כי זוהי אכן מחלת מקצוע.


בא כוח התובעת לא הסכים עם חוות דעתו של המומחה וביקש לחקור אותו. בחקירתו, הופנה המומחה ל"תדריך לרופא נפגעי עבודה" מטעם הלשכה הרפואית של המל"ל שם נקבע כי תהליך דלקתי של מעטפת הגיד, ממנה סובלת התובעת, מהווה את אחד הגורמים להיווצרות התסמונת, וכי המל"ל מכיר בקשר הסיבתי שבין פקידים העוסקים בהקלדה מרובה וקלדניות לבין תסמונת התעלה הקרפלית.


כמו כן, הפנה בא כוח התובעת את הרופא לשני מאמרים רפואיים אוניברסליים הבודקים את הקשר בין התסמונת לבין קופאיות בסופר, כאשר הם טוענים כי ישנו קשר ישיר בין פעולות הקופאית לבין היווצרות התסמונת.


הפסנתרנים מפעילים כוח רב יותר על שורש כף היד


לכל אלה, השיב הרופא כי אין ממש בדבריו, כי הוא לא מכיר את כותבי המאמרים ואת כותבי המדריכים במוסד לביטוח לאומי, ולא בטוח מהיכן הם שואבים את אבחנותיהם. לדבריו, הוא מסתמך על מקורות רפואיים עולמים המקובלים בעולם הרפואה והוא לא חוזר בו מקביעתו. לחיזוק דבריו, נתן הרופא כדוגמא, תביעה ייצוגית של כ-1,000 קלדנים וקלדניות בארה"ב אשר בסופו של דבר נדחתה ולא נמצא כל קשר בין פגיעתם לעבודתם.


בסיום חקירתו, הוסיף הרופא כי ניתן לראות פעולות דומות המבוצעות על ידי פסנתרנים מקצועיים המתאמנים שעות רבות ולמשך שנים רבות, לשיטתו, הם מפעילים לחץ גדול יותר על כף היד ומבצעים פעולות מהירות ביותר; ועדיין, מעולם לא הוכח כי הם סובלים מתסמונת התעלה הקרפלית יותר מאשר שאר האוכלוסייה.


בא כוח התובעת: המומחה נוקט בגישה מחמירה


מכיוון שלא חזר בו המומחה מהחלטתו, ביקש בא כוח התובעת למנות מומחה אחר מטעם בית הדין, מהסיבה שלטענתו הרופא נוקט בגישה מחמירה מאוד ולכן לא הוגנת כלפי התובעת.


השופטת אישרה את הבקשה ומינתה, בהסכמת הצדדים, מומחה אחר, אשר דחה את חוות הדעת הראשונה וקבע כי התובעת עומדת בתנאים מאחר שהשתמשה והפעילה לחץ על כף ידה במשך שנים רבות, ובהחלט יכול להיווצר מצב בו התסמונת נוצרת לאיטה בעקבות לחץ, אפילו אם מתון, אך ממושך.


המוסד לביטוח לאומי התנגד נחרצות לחוות הדעת, ואף התנגד, באיחור, למינויו של מומחה אחר על ידי בית הדין. לדבריהם, לא מקובל הדבר שהתובעת "תבחר" חוות דעת המתאימה לרצונותיה וכי עליה לקבל את חוות הדעת הראשונה בעניינה.


בא כוח התובעת טען מנגד, כי הוטל ספק בחוות דעתו של המומחה הראשון, בהסכמת הצדדים, וממילא משהוטל ספק, ובלי כל קשר לחוות הדעת האחרונה, יש לפסוק לטובת המבוטח.

 

יש לך שאלה? 

פורום מחלת מקצוע
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר


שופטת בית הדין דחתה טענות המוסד לביטוח לאומי, ואף העירה כי ההתנגדות המאוחרת של המוסד אינה ראויה. לאחר שקילת הראיות ובחינה חוזרת של חוות הדעת, קיבלה השופטת את חוות דעתו של המומחה הראשון בעניין התהליך הדלקתי של מעטפת הגיד, בה נקבע כי מדובר במחלת מקצוע, ואת חוות דעתו של המומחה האחרון בעניין תסמונת התעלה הקרפלית, בה נקבע כי אכן גם כאן מדובר במחלת מקצוע.


לפיכך, התקבלה תביעתה של הקופאית במלואה, והמוסד לביטוח לאומי חויב בתשלום כדין. כמו כן, חייבה השופטת את המל"ל בתשלום הוצאות משפט של התובעת בסך 4,000 שקלים.