בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק בשבוע שעבר לטובת אדם שתבע את חברת גלובוס גרופ בה הועסק כפרילנסר בגין זכויות סוציאליות וחייב את החברה בתשלום פיצויים בגובה 85 אלף שקלים.


מעולם לא חתם על חוזה עבודה


בימיו הראשונים של ערוץ 2, בשנת 2000, התבקש התובע לסייע בהקמה ולשמש כנתב תמונה בערוץ. התובע עסק זה שנים במקצוע ועזב את עיסוקו הקודם כדי להקדיש את מרב זמנו לביצוע עבודות עבור החברה הנתבעת. אולם, לכל אורך 10 שנות עבודתו שם למעשה עבד כפרילנסר, ומעולם לא חתם על הסכם העסקה.


בחודש מרץ 2010, ביקשה האחראית על שיבוץ המשמרות במקום מהתובע שיקדים למשמרת, התובע סירב ופרץ ביניהם ויכוח אשר בסופו ובעקבותיו הפסיק הערוץ לקרוא לתובע לעבודה. וכך למעשה, הוא נותר ללא מקום עבודה לאחר עשר שנים.


בתביעתו, טען התובע כי יש לראות בו כעובד מן המניין ויש לראות במעשים אלו כמעשה פיטורין לכל דבר, ולפיכך יש לחייב את הערוץ בתשלום פיצויי פיטורין כחוק. לשיטתו, במהלך העשור בו עבד בערוץ, עשה עבודה זהה לנתבים אחרים אשר קיבלו שכר כעובדים מן המניין, והשתלב לחלוטין במערך העבודה. לדבריו, לא היה לו עסק עצמאי או מקור פרנסה קבוע אחר למעט עבודות מזדמנות נוספות, שהיה זקוק להן, כמו רבים כמותו, עקב קיצוץ היקף המשמרות.


כמו כן, ביקש להדגיש כי מעולם לא הוצע לו לחתום על הסכם העסקה, וכי אם היו מציעים לו הוא היה חותם בשמחה. לפיכך, ביקש התובע מבית המשפט לפסוק לו פיצויי פיטורין, החזרי נסיעות, וכל שאר הזכויות הסוציאליות המגיעות לכל עובד לפי חוק, בסכום כולל בגובה 200 אלף שקלים.


הנתבעת: התובע ביקש לעבוד כפרילנסר ונהנה מהתנאים


מנגד, טענה הנתבעת כי התובע בעצמו ביקש לעבוד כל מהלך התקופה כפרילנסר, וזאת כדי שיוכל בין השאר לעסוק בעבודות נוספות וליהנות מיתרונות תואר זה. לשיטתה, הטענה שאין בבעלותו עסק עצמאי אינה נכונה והוא נתן באמצעות העסק שירותים לגופים אחרים.


עוד הוסיפה הנתבעת, כי במידה ובכל זאת יכריז בית המשפט עליו כעובד מן המניין שהרי הוא יהיה חייב לה כספים על כל התקופה בה שולם לו הרבה מעבר לשכר עבודה חודשי של עובד רגיל בארגון. על כן, הגישה הנתבעת תביעה נגדית להשבת השכר היחסי עבור כל התקופה.


לאחר שמיעת העדויות ושקילת הראיות קבע השופט כי התובע אכן השתלב במערך העבודה של הנתבעת וכי מגיעים לו פיצויים לפי חוק הפיטורין. בנימוקיו להחלטתו הביא השופט מספר גורמים: ראשית קבע כי אין מחלוקת על העובדה כי העובד אכן עבד אצל הנתבעת לתקופה של 10 שנים. כמו כן, הצדדים אינם חלוקים על העובדה כי מעולם לא הוצע לעובד חוזה עבודה. יתרה מכך, קבע השופט כי התובע צמצם מאוד את התקשרויותיו העסקיות האחרות על מנת לא לפגוע בעבודתו אצל הנתבעת ועל מנת לעמוד בהתחייבות מולה של עבודה 3 פעמים בשבוע.


נימוק נוסף להחלטה הביא השופט מתוך עדותם של הנתבים האחרים ושל האחראית לשיבוצם, כאשר מכל העדויות עלה כי התובע עבד לצד העובדים האחרים ללא כל הבדל, ונחשב לעובד ככל עובד גם ביחס לשיבוצו במערכת שעות העבודה וגם ביחסים בין העובדים. כמו כן, התובע הגיע לאולפני הנתבעת ועבד על ציוד בבעלותה ככל נתב אחר.


עוד קבע השופט כי התובע עבד למעשה ככל עובד למעט הוצאת חשבוניות מס. הוא קיבל שכר על פי שעות עבודה בכל חודש, הוא לא נשא באחריות כלכלית של רווח והפסד ולא היה רשאי להביא אדם אחר שיחליף אותו בעבודתו.

 

יש לך שאלה? 

פורום פיצויי פיטורין
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום חוזה עבודה


לאור כל זאת, פסק השופט כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורין בסך 51,520 שקל, חלף הודעה מוקדמת בסך 6,072 ופיצויים בגין זכויות סוציאליות בסך 27,630, ובסך הכל 85,222 שקלים, ו- 7,000 שקלים נוספים בגין הוצאות משפט.